נושאים חמים

נציג הזכיינים

רפי גינת, שפורש מ"ידיעות אחרונות", רוצה מאוד להיות מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. מבקריו: אין די בכישוריו ויש יותר מדי בקשריו

לפני כשבועיים התקיימה בחדר הישיבות שבקומה השלישית של בית "ידיעות אחרונות" מסיבת הפרידה לעורך היוצא, רפי גינת. במסיבה, שבה נכחו מרבית הבכירים בעיתון והמו"ל ארנון (נוני) מוזס, נשמעו בעיקר איחולי הצלחה בדרך החדשה - אך מעט מאוד מחמאות על השנתיים שבהן ישב גינת בכיסא העורך של העיתון של המדינה. מאותו יום לא חזר גינת לבניין ולמשרדו שבקומה השנייה, אך מעטים מרגישים בחסרונו.

נראה כי הנפגעים העיקריים מלכתו של גינת הם אנשי המחלקה המסחרית של העיתון, שנותרו ללא קריין מצוין לפרסומות ששודרו ברדיו לקראת סוף השבוע. גם השומרים בשער האחורי של בית "ידיעות" יתגעגעו. הם אהבו לנחש בתחילת כל יום עבודה עם איזו מכונית מהאוסף שלו יגיע העורך הפעם: הפורשה המסנוורת, הלינקולן הנשיאותית או המרצדס האנינה.

במערכת "ידיעות אחרונות" עוסקים בשבועיים האחרונים פחות בשיחות על תקופתו הקצרה של גינת בתפקיד והרבה יותר בדיבורים על המועמדים להחליפו. שני העורכים שקדמו לו, אילון שלו ומשה ורדי, הותירו אחריהם עיתון שהיו לו מעריצים ושונאים. לפי שיחות שנערכו השבוע עם כמה מבכירי "ידיעות אחרונות", גינת הצליח להותיר גם את הדעתנים שבעיתונאים אדישים. ייתכן שיש בכך הישג מבחינתו, שכן ערב כניסתו לתפקיד פנו כמה בכירים בעיתון למוזס בניסיון לשנות את ההחלטה.

לאחר שנודע כי גינת יעזוב את "ידיעות אחרונות" נראה היה שדרכו סלולה לכיסא מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. ואולם, השבוע טענו רבים כי ההתמודדות על התפקיד החדש שימשה עילה לפרישתו של גינת מאחד התפקידים המשפיעים בעולם התקשורת הישראלי - והדרך לתפקיד החדש ארוכה מהצפוי.

ועדת האיתור שהקים דירקטוריון חברת החדשות תסיים בקרוב את פעילותה ותעביר לדירקטוריון רשימה של מועמדים לתפקיד המנכ"ל. הרשימה תכלול אמנם את שמו של גינת, אך לא תהיה בה המלצה על מועמד מסוים. על רקע הטענות נגד מועמדותו של גינת, שבעלי השליטה בזכייניות ערוץ 2 דווקא תומכים בה, עשויה מועצת הרשות השנייה לדרוש הליך חוזר של איתור שיכלול הפעם המלצות מנומקות.

בינתיים ימשיך גינת להגיש את תוכנית הצרכנות "כלבוטק" ויחזור לשמש כרוז במשחקי מכבי תל אביב, תחביב שאותו עזב עם תחילת עבודתו ב"ידיעות אחרונות".

גינת נקרא לדגל

לפני כשנתיים וחצי תם עידן ב"ידיעות אחרונות". העורך משה ורדי, שאביו ד"ר הרצל רוזנבלום היה ממייסדי העיתון ועורכו, סיים 13 שנות כהונה בתפקיד (בשתי תקופות). ורדי ומוזס הכירו כשהמו"ל היה כתב במדור הספורט והחל ללמוד את רזי המקצוע. במובנים רבים היו בין השניים יחסים של אב ובן, אם כי הם ידעו עליות ומורדות. מוזס מינה את ורדי לאחר שהדיח את העורך הקודם, דב יודקובסקי. מאוחר יותר אולץ ורדי לפרוש על רקע הרשעה קלה יחסית בפרשת האזנות הסתר, אך הוחזר לעיתון לאחר שהמחליף שלו, אילון שלו, פרש. כשוורדי הגיע לגיל פרישה הוא רצה להמשיך בעריכת העיתון, אך מוזס החליט שהגיע העת להחליף סוסים. ורדי אולץ לפרוש.

בתחילה דובר על כך שיחליף אותו יואל אסתרון, אשר סיים תקופה ארוכה כמשנה לעורך "הארץ". אסתרון גויס, אך ההודעה על בחירתו לעורך התמהמהה. שיפוצים שנערכו אז בקומת המערכת לא הותירו מקום לספק לגבי מקומו בהיררכיה בעיני מוזס: אסתרון זכה אמנם בלשכה חדשה ומאובזרת, אך היא לא היתה סמוכה למשרדו של המו"ל. בחדר העורך, הצמוד ללשכתו של מוזס, ישב ורדי והמתין למישהו אחר.

ואז צץ שמו של גינת. מוזס ידוע כמעסיק קנאי שאינו אוהב לראות את עיתונאיו עובדים בכלי תקשורת אחרים, ולכן התקשו רבים להאמין שיאשר לגינת לעמוד בראש המערכת במקביל להגשת כלבוטק. ואולם, גינת הוא חבר קרוב מאוד של תמי מוזס-בורוביץ', אחותו של נוני מוזס, והוא מרבה להיפגש עמו באירועים משפחתיים ועל שולחן השבת. נראה כי מוזס החליט לפעול בעצת אחותו ולקבל את גינת לתפקיד. לא היתה זו החלטה בלתי מקצועית: מוזס קיווה שדמותו הדומיננטית של גינת, המוכרת כמעט לכל ישראלי, תמשוך קוראים לעיתון ותשלים את כובד הראש והמכובדות שמייצג עורך המשנה אסתרון.

גינת התלבט כמה חודשים, כשהוא ממתין בין השאר לתוצאות המכרז על ערוץ 2 שיכול היה להשפיע על המשך דרכה של כלבוטק. לבסוף, באוגוסט 2005, נחתמה העסקה: גינת ייכנס לתפקיד אבל ימשיך להגיש את כלבוטק ולנהל אותה בשלט רחוק. גינת התחייב לעבוד שעות ארוכות וללמוד במהירות את התפקיד המורכב.

מזדהה עם ערכי הפירמה

אם גינת למד משהו במהירות היתה זו כנראה הזדהות עם ערכי הפירמה: הוא נקלע לעימותים עם עורך מוסף "7 ימים", ניר בכר (כיום עורך מוסף "הארץ"), בנוגע לתחקירים שבכר ביקש לפרסם. כמה מהתחקירים פורסמו ואחרים עוכבו ופורסמו לאחר ויכוחים קשים. בדצמבר 2005, כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, הדיח גינת את בכר. גם למוזס היו בעבר מחלוקות קשות עם עורכי "7 ימים" בנוגע לפרסום תחקירים, אך הוא מעולם לא הדיח מישהו מהם. כעת הוא החליט לאותת לעובדיו שהמציאות השתנתה והעניק לגינת גיבוי מלא.

בכר הגיש לבית הדין לעבודה תביעה שבה טען כי גינת ומוזס פעלו באופן שיטתי כדי לעכב או לפסול תחקירים הנוגעים לקשרי הון ושלטון וכתבות נגד אנשים שהיו קשורים אליהם באופן אישי. הוא הביא כמה דוגמאות ובהן עיכוב פרסומה של כתבה על יו"ר חברת החשמל לשעבר, אלי לנדאו וכתבה על מכרז ערוץ 2.

עוד טען בכר, כי גינת דרש ממנו להכין כתבה על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דווידה לחמן-מסר, האחראית על הרגולציה בתחום התקשורת. לטענתו, מדבריו של גינת באותו מעמד עלה לכאורה "תמריץ למצוא עליה חומר בלתי מחמיא". בכר הביא עוד דוגמאות רבות להחלטות, בלתי ענייניות לכאורה, שהוביל גינת בחסות מוזס, אשר הפכו את עבודתו כעורך המוסף לבלתי אפשרית. ב"ידיעות אחרונות" טענו אז שהתצהיר מלא שקרים ועובדות מסולפות. דבריו של בכר הוגשו כתצהיר ולא התבררו בבית המשפט. לאחר כמה חודשים, עם כניסתו לתפקיד ב"הארץ", משך בכר את התביעה. בשימוע שנערך לצדדים הוא נאלץ להודות, כי אף תחקיר לא נפסל בפועל על ידי גינת.

בראיון שהעניק לפני שבועיים לתוכנית "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית טען בכר: "צריך לבדוק אילו אינטרסים הובילו את גינת לתפקיד הזה ואילו אינטרסים הוציאו אותו מהתפקיד. אדם שעורך את 'ידיעות אחרונות' או מערכת גדולה כמו חברת החדשות צריך להיות בעל אופק תרבותי וציבורי ולפעול בשם אינטרסים נקיים, אינטרסים תקשורתיים ועיתונאיים בלבד. גינת מייצג אתוס הפוך לגמרי מהתפישה הזו".

גינת סירב להופיע בתוכנית ולהשיב להאשמות. עורך דינו הזהיר את עורכי התוכנית, כי בדבריו של בכר יש משום הוצאת לשון הרע והם עלולים להיתבע אם יפרסמו אותם. לאחר המתנה של שבוע החליטה הטלוויזיה החינוכית לשדר את הראיון עם בכר.

נוכלים ואסונות

הרקורד העיתונאי של גינת ארוך מאוד. הוא החל את דרכו בעולם התקשורת כשדר ספורט ברשות השידור. באמצע שנות ה-80 החל להגיש את תוכנית התחקירים והצרכנות כלבוטק, ששודרה בערוץ הראשון. במקביל, ניהל גינת את מחלקת הבידור של הערוץ הראשון במשך כמה שנים ואחת לכמה חודשים הגיש גם את התוכנית "בשידור חוקר", שעסקה בשחזור פשעים חמורים שהמשטרה לא הצליחה לפענח.

ב-1990 הוא מונה לעורך השבועון "העולם הזה". העיתון נוסד בידי עורכו הראשון אורי אבנרי, זכה להצלחה בשנות ה-60 וה-70 ונרכש על ידי איש העסקים אריה גנגר. שנתיים לאחר שמונה גינת נסגר העיתון בגלל מצוקה כלכלית.

גינת לא הביט לאחור. הוא עבר לעבוד בזכיינית ערוץ 2 רשת והגיש את התוכנית "פוקוס", שהציגה סרטוני אסונות, תאונות ומרדפים - כולם מלווים בקריינות דרמטית בקולו המהדהד. כשהפופולריות של ערוץ 2 גברה החליט גינת לחדש את ימיה של כלבוטק, הפעם בערוץ המסחרי. גינת הוא מפיק התוכנית, העורך הראשי והמגיש. כלבוטק שומרת על מיקומה הקבוע בצמרת התוכניות הנצפות ביותר, עם ממוצע עונתי של 23% רייטינג.

בכלבוטק מוכיח גינת כי הוא מבין במניפולציה טלוויזיונית ועריכה דרמטית - ומצליח לא פעם לנפח נושאים שוליים לכותרות מרעישות. עם זאת, לא זכור עימות קשה בין התוכנית לגופים מסחריים גדולים, כמו אחת משתי רשתות השיווק הגדולות או חברות הסלולר. מקרה נדיר שבו יצא גינת נגד גוף מסחרי גדול נרשם בעונה הקודמת, כשכלבוטק חשפה מכירת חלקי עוף שפג תוקפם ברשת טיב טעם.

מוזס רומז

הובלת תוכנית תחקירים צרכנית, נשכנית ככל שתהיה, אינה שקולה לניהולו של עיתון גדול כמו "ידיעות אחרונות". גם אנשי מקצוע שאינם נמנים על מעריציו של גינת מגדירים אותו גאון בהכנת תבשילים תקשורתיים סוחפי רייטינג, אך הוא לא הצליח לתרגם את הנוסחה לעלייה במכירות של העיתון. לפי נתוני TGI בתקופתו של גינת ירדה החשיפה ל"ידיעות אחרונות" באמצע השבוע מ-42.9% ב-2005 ל-39.8% ב-2006. החשיפה בסוף השבוע ירדה בתקופה זו מ-54.1% ל-50.7%. במלים פשוטות, העיתון צעד לאחור בקצב של 3%-4% בשנה.

השפעתו של גינת היתה בעיקר על חזותו של העיתון. הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת למערכת החדשות של העיתון, והתעקש לעבור בעצמו על כל אחד מעמודי העיתון ולאשר את תוכנו לפני ההורדה לדפוס. "בזה הפגין גינת חוסר הבנה לגבי מהות תפקידו כמנהל", מסביר בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות". "עורך ראשי לא אמור לקרוא כל אות בעיתון, אלא לאתר אנשים טובים שיעשו זאת בעבורו".

בתקופתו של גינת נהפכו עמודי החדשות לצעקניים יותר מבעבר, כשבעמוד הראשון הופיעו לעתים לא פחות מעשר ידיעות והפניות וטושטש סדר החשיבות של הסיפורים. חשיבות התחקירים, תחום חשוב מאוד ב"ידיעות אחרונות", פחתה. חשיפות חשובות לא זכו לקידום והבלטה באמצעות הפניה מהעמוד הראשון, וראו עדנה רק אם הביאו לחקירה משטרתית או לחקירת מבקר המדינה.

לא פעם קודמו יחסי הציבור של כלבוטק ושל הזכיינית רשת בכתבות מקדימות ובכתבות מעקב (פולו-אפ) בעיתון שערך גינת. גינת אומר בתגובה: "בשנתיים שבהן הייתי עורך 'ידיעות אחרונות' לא פורסמה שום ידיעה מקדימה על כלבוטק. אף לא אחת! כלבוטק היתה תוכנית הטלוויזיה המקופחת ביותר בעיתון. אפילו במדור ההמלצות לצפייה בלוח השידורים היומי כלבוטק לא הופיעה אף-פעם!"

ידיעות על תוכניות של הזכיינית קשת נדחקו לשוליים וידיעות על תוכנית התחקירים "עובדה" מיעטו להופיע. לא פעם, בעת התרחשויות דרמטיות, היה גינת מפרסם בעמוד הראשון טור אישי פרי עטו. כמה מהכותבים המרכזיים של העיתון לא ממש אהבו זאת.

ישיבות המערכת היומיות נהפכו למופע של איש אחד, שבו הפליא גינת לספר לצוות העורכים על חוויותיו מסוף השבוע האחרון, אז בילה על היאכטה הפרטית או קפץ לבירה אירופית. מאחורי גבו כינו העורכים את אותן ישיבות "ערוץ החיים הטובים". בין לבין לא ערך גינת ב"ידיעות אחרונות" שינויים ארגוניים, שלדעת רבים יש לבצעם. "התחרות עם אתרי החדשות באינטרנט לא ניכרה ב'ידיעות אחרונות'", אומר בכיר באחד מכלי התקשורת. "כשכל השאר ניסו לייצר תכנים אלטרנטיוויים או שיתופי פעולה, ב'ידיעות' קפאו במקום".

במקביל עזבו את "ידיעות אחרונות" כמה כתבים בכירים שהיו בעלי משכורות גבוהות, אך לפי מקורות בעיתון לא חל שיפור בסעיפי ההוצאות. גינת סיים עוד עונה מלאה של כלבוטק, ומלשכתו של מוזס החלו להגיע רמזים שמשהו חייב להשתנות.

על סנטימנטים ואינטרסים

הביצועים הנמוכים מהצפוי ונתוני התפוצה המאכזבים הגבירו את חוסר שביעות הרצון מגינת, עד שגם החברות עם אחותו של המו"ל הפסיקה להשפיע על שיקול הדעת. עם התגברות השמועות על פרישתו של מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, שלום קיטל, החל שמו של גינת להופיע כמועמד אפשרי.

תחילה נראו הדברים נטולי היגיון לאור העובדה שגינת לא השלים שנתיים בתפקיד עורך "ידיעות אחרונות". ואולם, ככל שחלף הזמן - ובמיוחד לאחר שקיטל הודיע על פרישתו - נראתה מועמדותו של גינת מציאותית יותר. במשך זמן מה סירב גינת להתייחס לעניין, אך כשדירקטוריון חברת החדשות הקים ועדה לאיתור מנכ"ל חדש ושמו של גינת הוצג בפניה - אישר כי הוא מעוניין בתפקיד. כאן הוכיח מוזס שבעסקים אין סנטימנטים. זמן קצר לאחר הפרסום הרשמי של מועמדותו של גינת הוא סיכם עמו על סיום תפקידו. השניים פירסמו הודעה על כך מבלי שנימקו את הסיבה.

מי שכן הוכיחו סנטימנטים היו חבריו האחרים של גינת. כמה מהם, בעלי השפעה רבה בעולם העסקים והתקשורת בישראל, נחלצו לעזרתו וניסו להכתיב את בחירתו. גינת התברך בחברים כמו המיליארדר סמי עופר, מבעלי השליטה בחברה לישראל המחזיק באמצעות חתנו לשעבר, אודי אנג'ל, במניות הזכיינית רשת. חבר אחר הוא מוזי ורטהיים, בעל השליטה בזכיינית קשת. עם עופר מבלה גינת לא מעט באירופה ועם ורטהיים הוא נפגש כמעט מדי שבוע סביב שולחן חברים קבוע המתכנס בימי שישי במסעדת היוקרה התל-אביבית "רפאל". מסביב לאותו שולחן מסבים בקביעות גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, העיתונאי איתן הבר והתעשיין דב לאוטמן.

לאינטרסים של עופר וורטהיים חבר גם איש העסקים אביגדור קלנר, מבעלי קבוצת שרם פודים קלנר. הקבוצה מחזיקה במניות רשת, ש"ידיעות האחרונות" נמנה בעבר עם השותפים בה. קלנר, חבר אישי של מוזס, תומך במועמדותו של גינת לתפקיד ובכך סייע בעקיפין לפרישתו של גינת מ"ידיעות אחרונות". באותה הזדמנות הוא אפילו סידר למוזס אפשרות השפעה עתידית בחברת החדשות.

המועמד האידיאלי

על רקע הידיעות על כוונותיהם הגלויות של בעלי השליטה בזכייניות לקדם את מועמדותו של גינת, החלה ועדת האיתור שמינה דירקטוריון חברת החדשות לראיין מועמדים לתפקיד מנכ"ל החברה. לא צריך להיות בעל זיכרון טוב כדי לדעת באיזו דמות של מנכ"ל היו מעוניינים ורטהיים ועופר לבחור. לפני כשנה ניסה ורטהיים למנוע שידור תחקיר על חברת ישראייר, שהוכן בתוכנית "עובדה" השייכת לזכיינית קשת שבה הוא שולט. ורטהיים כתב אז ב"ידיעות אחרונות" כי אולי שגו בקשת כשרכשו את "עובדה", שמקומה אינו אצל זכיינית מסחרית אלא בחברת החדשות. גם עופר, שנזהר ממגע עם התקשורת כמו מאש, נלחם בעבר באמצעות מיטב עורכי הדין בפרסומים בעניינו.

דירקטוריון חברת החדשות, הבוחר את המנכ"ל, מורכב מנציגי הרשות השנייה (40%) ונציגי הזכייניות. עם זאת, בעלי המניות של הזכייניות אינם אמורים להתערב במינוי. המחוקק בנה במכוון מנגנון שאמור להפריד בין אנשי העסקים השולטים בזכייניות למנכ"ל חברת החדשות, שאמור להיות בלתי-תלוי ומסוגל לפרסם חדשות שאינן נוחות לאנשי העסקים. מנכ"ל רשת יוחנן צנגן ומנכ"ל קשת אבי ניר, המכהנים בדירקטוריון חברת חדשות, תלויים אמנם בבעלי המניות הממנים אותם וקוצבים את שכרם, אך חובת הנאמנות שלהם היא חברת החדשות, והם צריכים לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד.

כדי להיבחר לתפקיד זקוק גינת לרוב של 75% במועצת המנהלים. תמיכת נציגי קשת ורשת אינה מספיקה לו והוא חייב את תמיכת נציגי הציבור. אלא שדווקא כאן נראה בתחילת הדרך שלגינת המקושר יש יתרון נוסף על פני מועמדים אחרים. מקורו של אותו יתרון בשולחן ב"רפאל" ובשניים מחבריו הקבועים: היו"ר של דירקטוריון החברה ושל ועדת האיתור, יצחק לבני, ומנכ"ל החברה הפורש שלום קיטל.

הקרב על החדשות

ואולם, לבני, איש ציבור מוערך ומפקד גלי צה"ל לשעבר, השאיר את הקשר החברתי עם גינת ועם יתר החברים בשולחן ב"רפאל" בצד: הוועדה שבראשותו סירבה להמליץ על אדם ספציפי מהרשימה הסופית של המועמדים. מקורות בדירקטוריון חברת החדשות אמרו השבוע כי הסיבה לכך שלא ניתנה המלצה על גינת היא שילוב של חשש מפני קשריו עם בעלי המניות וחוסר בניסיון מתאים בניהול כלי תקשורת חדשותי. לכך הצטרפו תנאים מוקדמים של של גינת, שכללו את המשך הגשת כלבוטק.

גם מועמדים אחרים שהגיעו לרשימה הסופית לא הקלו על ההחלטה. עו"ד יוסי עבאדי, לשעבר ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל ובעיתון "חדשות", נחשב מועמד מוביל. כמוהו גם מפקד גלי צה"ל לשעבר משה שלונסקי, מנכ"ל הרשות השנייה לשעבר שמוליק שם-טוב ומפקד גל"צ הנוכחי אבי בניהו - כולם מקושרים בזכות עצמם.

מועמד נוסף הצליח לעורר בקשת קונפליקט פנימי. לוועדה הוגש גם שמו של סמנכ"ל קשת, רון לשם, שהיה בעבר בכיר ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" ונחשב למקורב למנכ"ל קשת ניר. בתקשורת פורסם, כי ניר תומך בלשם למרות תמיכתו הגלויה של בעל השליטה ורטהיים במועמדותו של גינת. אגב, בשנה האחרונה קיבל לשם פנייה מגינת לחזור לתפקיד בכיר ביותר ב"ידיעות אחרונות", אך סירב מבלי להיכנס למשא ומתן.

בדירקטוריון חברת החדשות מונים סיבות נוספות שבגללן גינת אינו מתאים לתפקיד המנכ"ל במצבה הנוכחי של החברה. "חברת החדשות סובלת ממשבר כספי קשה בשנים האחרונות ומגירעונות מתמשכים. גינת, שלא הצליח בעבר בניהול 'העולם הזה' ולא הצליח לשפר את התוצאות ב'ידיעות' יתקשה להוציא את החברה מהמשבר הכספי", אומר מקור בדירקטוריון. "גם בתחום התוכן נדרש רענון ומתיחת פנים. גינת לא הצליח להוציא את 'ידיעות' מהקיפאון של כלי תקשורת שהתרגל להיות דומיננטי. קשה להניח שיצליח לעשות את זה בחברת החדשות - בוודאי אם יתעקש להישאר מעורב בכלבוטק. בשנה האחרונה איבדו החדשות של ערוץ 2 צופים איכותיים רבים ממה שנקרא 'אליטות', מכיוון שהחדשות כיוונו למכנה משותף עממי מדי. האליטות עברו לצפות בערוץ 10. גינת יודע לסחוף את ההמונים, אך ספק אם יוכל להחזיר את האליטות".

גיבוי מהמועצה

על רקע התנגדותה של ועדת האיתור להמלצה חד-משמעית על גינת החלו להתפרסם ידיעות על כוונתה של מועצת הרשות השנייה לא להאריך את כהונתו של לבני. לבני יסיים קדנציה בת שלוש שנים בתחילת יוני, ואם הכהונה לא תוארך - והדירקטוריון לא יקבל עד אז החלטה לגבי זהות המנכ"ל הבא - תוקם ועדת איתור חדשה. זו עשויה להיכנע למעורבות בעלי השליטה.

על כך אמרה השבוע יו"ר מועצת הרשות השנייה, נורית דאבוש, שמפקחת על פעילותן של הזכייניות וחברת החדשות: "אני נותנת אמון מלא בשני נציגי הציבור שיושבים בדירקטוריון חדשות 2, יצחק לבני ועו"ד רחל בן ארי. הם אלה שצריכים להכריע בשאלת המינוי לתפקיד המנכ"ל - ולא רק אם זה יהיה גינת. זו אינה בחירה של עוד בעל תפקיד, יש להם חשיבות מרכזית והם ראויים להערכה על עמדתם הנוכחית ועל יושרתם ואומץ לבם. במועצה שמים את הגבול ואומרים שאין זה ראוי שבעלי הון ינסו לבחור את מנכ"ל החדשות, ומגבים את אנשי הציבור לחלוטין. אף אחד לא פנה אלי בעניין הארכת כהונתו של לבני, ולא שלחו אלי שליחים מטעמו של איש. אם יאריכו לו את הקדנציה ביוני לשלוש שנים נוספות - תצטרך המועצה להכריע. אבל, איש לא דיבר אתי בעניין - וזה לא קשור לעמדה שלו ושל בן ארי בעניין מנכ"ל החדשות".

מצד שני, במועצה יש החושבים שהגיע הזמן לרענן את שורות הדירקטוריון. "לבני משמש יו"ר הדירקטוריון זה שלוש שנים. לחברת החדשות יש גירעון של 13 מיליון שקל. במועצה עלו תהיות לגבי תפקודו של לבני במהלך השנים האלה, לפחות בעניין הזה", אמר השבוע בכיר במועצה. "האחריות להתנהלות הכספית היא ברובה של המנכ"ל, אך אי אפשר להתחמק מכך שגם ליו"ר יש אחריות. יש במועצה כאלה שחושבים שטוב נעשה אם כל שלוש שנים נחליף אנשים".

חופשת פסח תספק כמה שבועות של רגיעה וזמן למחשבה לכל המעורבים. ככל שמתרבים הספקות לגבי מינויו של גינת בהרכב הנוכחי של הדירקטוריון, שומעים אלה שמדברים עמו כי הוא אינו מתכוון להילחם כדי לזכות בתפקיד. הוא תמיד יוכל לעשות את מה שהוא הכי טוב בו - התוכנית כלבוטק.

לפי שעה נשארו שתי משרות פתוחות בשני כלי התקשורת המובילים במדינה. זהותו של מי שימלא אותן תמחיש יותר מאי-פעם את מידת שליטתם של בעלי ההון בתקשורת בישראל.


---------------------

רפי גינת

גיל: 56

מצב משפחתי: נשוי+3

מגורים: רמת השרון

תפקידים קודמים: שדר ספורט ברשות השידור, עורך ומגיש "כלבוטק", מנהל מחלקת הבידור של הערוץ הראשון, עורך "העולם הזה", מגיש תוכנית האסונות "פוקוס"

עוד משהו: בבעלותו יאכטה ואוסף מכוניות יוקרה