פרסום הדו"חות השנתיים של בנק ביום רביעי התחיל ברגל שמאל. מסיבת העיתונאים שבה הבנק היה אמור לחשוף את התוכנית האסטרטגית ל-5 השנים הקרובות התעכבה מכיוון שהקובץ שנשלח לרשות ני"ע סירב להיפתח. עם זאת תקלה זו השהתה רק בכמה שעות את "התקלה" האמיתית.
ביום פרסום הדו"ח צנחה מניית דיסקונט ב-9% ואתמול ירדה בעוד 4% - נפילה של 13% ביומיים. גם מחזורי המסחר היו גבוהים במיוחד - 120 מיליון שקל ביום רביעי ויותר מרבע מיליארד אתמול. מי שמכרו את המניה באגרסיוויות היו משקיעים מוסדיים מקומיים, שהביעו את אכזבתם מהדו"חות ובעיקר מהתוכנית האסטרטגית שהציג הבנק.
למה נפלה המניה?
בסמוך לפרסום הדו"חות חשף הבנק את התוכנית האסטרטגית שבה התחייב להשיג תשואה של 13% על ההון החל ב-2010, בהסתמך על קביעת יעד צמיחה דו-ספרתי ברווחים השנתיים עד לאותה שנה. אלא שבשוק ציפו ליעדים גבוהים בהרבה, והביעו את אכזבתם מהתוכנית של ההנהלה ושל היו"ר החדש שלמה זהר.
"מדוע המשקיעים צריכים להמתין עד 2010 לתשואה של 13% אם הם יכולים לקבל כבר כיום 16% בבנק הפועלים, שהתנודתיות שלו ברווחים גם פחות גבוהה", אומר אנליסט מקומי. "השוק הביע אי אמון בהנהלה הנוכחית. מדובר בגופים מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך - ולא בכסף חם", מסביר אנליסט אחר.
הסבר נוסף שהציעו בשוק הוא האכזבה שנרשמה בשל הציפיות שיצרה ההנהלה בקרב המשקיעים בשבועות האחרונים. בחודש שעבר רמז זהר בכנס משקיעים בלונדון כי הבנק ישאף לתשואה על ההון כמו של בנקים שעברו לבעלות פרטית. המשקיעים פירשו את הדברים כאילו הבנק יציב יעד תשואה שאפתני של 15%. לפי ההסבר הזה ביומיים האחרונים מתקנת המניה את העלייה שנרשמה בשבועות שאחרי כנס המשקיעים, וחוזרת למחירה מלפני הכנס.
נוסף על בית ההשקעות פסגות-אופק שדירג את המניה "תשואת שוק" גם לפני הדו"חות, ויובל בן-זאב מכלל פיננסים שהוריד ביום רביעי את ההמלצה מ"תשואה יתר" ל"תשואת שוק" - יתר האנליסטים, לרבות האנליסטים הזרים שמסקרים את המניה, לא הורידו את ההמלצה שלהם. כמה מהם עדיין שוקלים את הדברים ואחרים חושבים כי התגובה של המוסדיים המקומיים ביומיים האחרונים מוגזמת.
"המניה נסחרת ב-10% מתחת להון הצפוי ב-2008 ו-20% מתחת להון ב-2007. אם הבנק יציג השנה תשואה של 11%-12%, זה אומר שהוא צריך להיסחר ב-1.1 על ההון - מה שאומר שיש דיסקאונט של כ-20% במחיר המניה", אומר אנליסט של בית השקעות מקומי שנשאר עם המלצת "קנייה". "זה נכון שהתוכנית של הבנק מאכזבת, אבל בפועל שום דבר לא השתנה. הסיפור של הבנק נשאר אותו סיפור - זה רק שההנהלה לא יודעת לספר אותו", מסכם האנליסט.