מדוע המבקר העלים עין?

הדברים שהונחו בפני מבקר המדינה אליעזר גולדברג זעקו לשמים. במשך שלוש שנים, כך עלה מהדו"חות המפורטים שהוגשו לגולדברג, התחוללה סופה של ממש בחשבונו של ח"כ אברהם הירשזון, אז יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. כמעט מדי חודש הופקדו בחשבונו של הח"כ עשרות אלפי שקלים במזומן, ממש בשטרות. הסכומים לא היו סדירים. פעם 20 אלף שקל, פעם 40 אלף, פעם 70. סכומים גדולים אף יותר הופקדו באותה עת בחשבונו של הירשזון בהמחאות ובהעברות בנקאיות. מנגד, לא פעם נקלע החשבון למינוסים שאף שכיר, לא כל שכן עובד ציבור, לא יכול להרשות לעצמו. יתרות חובה של 280 אלף שקל בחודש אחד, 350 אלף שקל במשנהו. מי אישר את החריגות הללו? מי הפקיד את הכסף?

מבקר המדינה גולדברג בחר לא להתעכב על השאלות הללו. פרטי חשבון הבנק של ח"כ הירשזון הועברו אליו אגב חקירה שערך משרדו בשנת 2003 בחשד לאי סדרים בבנק יהב, הבנק שבו מנוהלים חשבונותיהם של עובדי המדינה, הנמצא בבעלות המדינה. אנשי המבקר אספו במשך חודשים רבים פרוטוקולים של דיוני ההנהלה בבנק, הסכמי שכר שנכרתו עם צמרת הבנק וגם דו"חות ביקורת שחיבר המבקר הפנימי. באותם דו"חות, גילו, התריע מבקר הבנק מפני החריגות הפרועות מתקרת האשראי שאושרו להירשזון. כשניגשו לחשבונות עצמם נדהמו לגלות את היקף ועוצמת התנודות. אבל למרות שהדו"ח שחיברו עסק באי הסדרים בבנק, ולמרות שחריגות האשראי בחשבונו של הירשזון גבלו בהפקרות, בחר מבקר המדינה לסגור בשקט את תיבת הפנדורה הזאת. כשהירשזון כיסה את האוברדראפט והבנק הבטיח שהליקויים תוקנו, גנז גולדברג את הפרק שחיבר בעניינו מטעמים של "צנעת הפרט". הממצאים המחשידים הוחזרו לארגזים שהעלו אבק במרתפי הגנזך של מבקר המדינה. עד לאחרונה.

לפני כשבוע נחקר הירשזון באזהרה במשך כשבע שעות במשרדי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בחשד למעורבותו במעילה בעמותת ניל"י. החשדות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מנהל ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אחד החשדות המרכזיים נגדו הוא כי קיבל כספים מאנשים שונים שמקורם בעמותת ניל"י ובגופים אחרים הקשורים לקופת חולים לאומית, וכי חלק מכספים אלה הופקדו במזומן בחשבונות בנק שונים שלו.

אחד החשודים המרכזיים במעילה בניל"י הוא ממלא מקום ראש העיר רמת גן, עובדיה כהן. כהן, איש סודו של הירשזון במשך שנים רבות, הודה בחקירתו כי נטל חלק במעילה, אך טען כי חלק מהכספים הועברו להירשזון. כהן הופיע בחלק מהמסמכים שנטלו אנשי המבקר מבנק יהב, כערב להלוואה שנטל הירשזון מהבנק. הערב השני להלוואה, הוא בנו של השר, איש העסקים עופר הירשזון, שנחקר גם הוא באזהרה במסגרת הפרשה.

אחרי החקירה החלו פרסומים והדלפות על מעילת המיליונים המיוחסת לכאורה לשר, על מעטפות תפוחות מזומנים שהועברו אליו ועל חשדות שחלק מהכסף לא נעצר אצל הירשזון אלא המשיך למימון קמפיין הבחירות של מקורבו, ראש הממשלה אהוד אולמרט. הדלפות אחרות, אוהדות יותר, גרסו כי הירשזון חף מפשע וכל החשדות נגדו מקורן בקנוניה של החשודים האחרים שנטרו לו טינה. לא מעטפות ולא מזומנים.

קשה לנחש בדיעבד מה היה קורה לו היו נחקרים החשדות מבעוד מועד, כשגולדברג הציץ בחומר לראשונה. אולי היתה נחסכת מהציבור מבוכה גדולה אחת, שר אחד פחות במצעד החשודים. אולי שמו של הירשזון היה מטוהר מכל חשד. סעיף 14 ג' לחוק מבקר המדינה קובע כי: "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי - יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה יודיע למבקר ולוועדה, תוך שישה חודשים מיום שהועבר אליו העניין, על דרך טיפולו בנושא". המבקר הנוכחי, מיכה לינדנשטראוס, נוהג לא פעם להעביר ליועץ המשפטי לממשלה ממצאים מחשידים כאלה, לעתים עוד בטרם הסתיימו החקירות שהוא מנהל. אבל גולדברג נהג אחרת.

וכך, באיחור של ארבע שנים כמעט, נחשפים כאן לראשונה פרטים מהחקירה הגנוזה ההיא, המאשרים שחור על גבי לבן כי ח"כ הירשזון אכן נהג להפקיד בחשבונו בין השנים 1999 ל-2002 סכומי כסף גדולים ממקור בלתי ידוע, במזומן, כמעט מדי חודש. ישנה חפיפה בין הזמנים שבהם הופקדו המזומנים בחשבונו של הירשזון לבין השנים (2000-2003) שבהן בוצעה על פי החשד, המעילה בעמותת ניל"י.

חשבון הבנק של הירשזון בבנק יהב נפתח ב-99'. בידי אנשי המבקר נמצא פירוט התנועות בחשבון בין ינואר 99' לדצמבר 2002. בארבע השנים האלה הופקדו בחשבונו של הח"כ 585,755 שקל במזומן. עוד 1,634,740 שקל הועברו אליו באותה תקופה בהמחאות ובהעברות בנקאיות. אבל החשבון היה בור בלי תחתית. היתרה הממוצעת באותה תקופה עמדה על מינוס 69,755 שקל. החריגה המקסימלית באוגוסט 2002: מינוס 291,663 שקל - בלי ביטחונות ובלי ערבויות מספקות.

הסכומים שהופקדו בחשבונו של הירשזון לא היו סדירים ולא היתה כל חוקיות בהפקדתם. כך, למשל, בינואר 2002 הופקדו בחשבונו 71,340 אלף שקל במזומן, באפריל אותה שנה הופקדו מזומנים בסך 65,170 שקל, באוקטובר 77,970, ובנובמבר 19,970 שקל. באותה תקופה נעו ההפקדות מהמחאות ומהעברות בנקאיות בין 0 ל-130 אלף שקל בחודש, שוב ללא כל חוקיות. ניתוח פרטי החשבון מבהיר מעל לכל ספק, כי לחשבון זה לא נכנסה משכורתו של השר או תשלום סדיר אחר. מאין, אם כן, הכסף? גולדברג לא שאל.

למרות התנועות המשונות ולמרות שכל איש חוק מבין כי הפקדת מאות אלפי שקלים במזומן עלולה להצביע על רצון ברור לטשטש את מקור הכסף, לא דיווחו על כך אנשי משרד מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה. המבקר לא פעל למרות שהחשבון עורר חשדות נוספים, הפעם לאי סדרים מצד בנק יהב עצמו. כאמור, במשך שנים הניחה הנהלת הבנק להירשזון להגיע בחשבונו לאוברדראפטים עצומים ללא ביטחונות מספקים. חריגות אלה נחשפו שנים לפני בדיקת מבקר המדינה על ידי המבקר הפנימי של הבנק. כבר בשנת 99' התריע המבקר הפנימי של הבנק על כך שיתרת החוב של הירשזון היתה גבוהה משל הלקוחות האחרים של הבנק. עוד התברר כי דו"ח ביקורת זה הגיע לצמרת הבנק. דו"ח נוסף בעניין החשבונות של הירשזון, שיצא בשנת 2002, אף הגיע לדיון בוועדת הביקורת הפנימית של הבנק.

יו"ר בנק יהב, מיכאל צולר, הוא חבר קרוב של הירשזון, שאף החליף אותו בתפקיד יו"ר קופת חולים לאומית. כבר במהלך בדיקת חשבונותיו של הירשזון העלו אנשי משרד מבקר המדינה על הכתב את חששם כי הטיפול המיוחד שקיבל הירשזון מפקידי הבנק נובע מיחסיו הקרובים עם צולר. יודגש, כי אנשי המבקר לא האשימו את צולר עצמו במעורבות בהקלות. הם הסתפקו בקביעה כי במשך כארבע שנים היו בחשבונו של הירשזון, שנמצא בקשרי חברות ועבודה עם יו"ר הבנק, חריגות, חלקן ניכרות ביותר, ממסגרת האשראי שאושרה לו, בלא שבידי הבנק היו ביטחונות מספקים לכך. לטענתם, טיפולם של עובדי הבנק השונים, בכל הדרגים המופקדים על טיפול בחריגות ממסגרת האשראי, היה חריג ביותר. עוד קבעו כי לא מן הנמנע שהידיעה על הקשר בין איש הציבור ליו"ר השפיעה על טיפולם של עובדי הבנק בחשבונו של איש הציבור והיתה אחד מהשיקולים שהביאו לאישור האשראי החריג ולאי יישום הנהלים בעניינו. גם צולר נחקר בשבוע החולף באזהרה במסגרת הפרשה.

בכיר בבנק יהב טען השבוע: "הסברנו להם כי ההתעסקות בעניין הזה תפגע בעקרון הפרטיות של לקוחות הבנק, וכי נתוני החשבון שלו הם סודיים. כמו כן, הענקת אשראי היא החלטה מסחרית פרופר".

מבנק יהב נמסר: "הבנק אינו נוהג לתת פרטים על מצב חשבונות לקוחותיו, ישנו חיסיון". מיכאל צולר אמר על הביקורת שנמתחה עליו בזמנו על ידי אנשי המבקר: "לא היו דברים מעולם".

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005, שעסק בליקויים בבנק יהב, לא גילה לציבור דבר על החריגות בחשבונותיו של הירשזון, אפילו מבלי לנקוב בשמו. אנשי המבקר גם לא העבירו את החשבונות החשודים לבדיקת המשטרה. הדו"ח עסק רק בהסכמים הבלתי תקינים שכרת בנק יהב עם משרד האוצר, הסכמים שעליהם אגב התקוטטו הירשזון והחשב הכללי ירון זליכה עד ממש לאחרונה, ובעטיים הדיח הירשזון - הנגוע עד צוואר בניגוד אינטרסים בכל הנוגע בטיפול בבנק יהב - את זליכה מהמשך הטיפול בהתקשרות הזאת בין הבנק למדינה.

"אם מישהו היה מתעורר בזמן", אומר גורם הקשור לחקירה, "הפרשה הזאת היתה נמנעת. רק עיוורים יכולים לקבל חשבונות בנק של אישיות ציבורית שבהם מופקדים כמויות של כסף במזומן ולא לראות דבר".

ממשרד מבקר המדינה נמסר השבוע: "מדובר בהחלטה של המבקר הקודם השופט בדימוס אליעזר גולדברג, אשר החליט בנובמבר 2004 שלא לכלול את הדו"ח בנושא "טיפול ביתרות חובה של איש ציבור" בדו"ח הביקורת על בנק יהב שהיה אז בהכנה. המבקר גולדברג אמנם קבע כי התנהגות הבנק בנושא היתה לקויה, אך החליט שלא לכלול את הפרק האמור בדו"ח מנימוקים שונים, ביניהם שהדברים טופלו בידי הביקורת הפנימית של הבנק ותוקנו, וכן כי בסופו של דבר ננקטו הפעולות הנחוצות להפסקת החריגה ממסגרת האשראי, והכספים הנדרשים הופקדו בחשבון. עוד סבר גולדברג כי במקרה האמור, שיקולי צנעת הפרט של איש הציבור גברו על הצורך בחשיפה ציבורית של ליקויים בגופים מבוקרים. מן הראוי לציין כי היתה זו דווקא עבודת הביקורת של משרד מבקר המדינה, בהנהגתו של המבקר הנוכחי מיכה לינדנשטראוס, שחשפה, לצד גורמים נוספים, חשדות המיוחסים בימים אלה לשר האוצר".

השופט אליעזר גולדברג סירב להתייחס לעניין אך מקורביו אמרו השבוע: "הביקורת לא נעשתה על הירשזון אלא על בנק יהב, והוא לא היה שייך לבדיקה הזאת. הירשזון כיסה את האוברדראפט והליקויים בבנק תוקנו. הליקויים האלה התגלו על ידי מבקר הפנים של הבנק. לא בדקנו את מקורות הכסף שבהם הירשזון כיסה את האוברדראפט".

כיום, לפחות על הנייר, הפירצה הזאת נסגרה. חוק איסור הלבנת הון מחייב כל תאגיד בנקאי למסור דיווח לרשות להלבנת הון על כל הפקדת מזומן מעל 50 אלף שקל. ל"הארץ" נודע כי גם הרשות להלבנת הון מעורבת בחקירת הירשזון, ואף העבירה למשטרה מידע שהצטבר אצלה בדבר העברות חשודות בחשבונות נוספים הקשורים להירשזון ומקורביו.

גורם משפטי בכיר אמר השבוע: "אם אתה איש פוליטי ויש לך הפקדות במזומן, זה לכל הפחות יכול להצביע על חשד לקבלת תרומה אסורה. אם יש שתיים-שלוש הפקדות שמתקרבות או עולות על 200,000 שקל, ושנעשו בסמיכות, בצירוף העובדה שמדובר באישיות פוליטית זה חייב כבר אז דיווח לרשות להלבנת הון והדלקת אורות אדומים לבנק נורמלי".

שר האוצר אברהם הירשזון לא הגיב לשאלות שהופנו אליו.