הבטחות חדשות, צרות ישנות

בשנים האחרונות גברה בקרב גופי שמירת הסביבה בישראל התקווה שגישה חדשה של פיתוח הולכת ותופשת מקום מרכזי בהליך קבלת ההחלטות. ואולם כיום, בין השאר עם התוכניות החדשות להקמת יישובים עבור מפוני גוש קטיף, נראה כי הגישה המסורתית, שאינה שמה דגש על שמירת הסביבה, עדיין לא נעלמה.



לפי הגישה החדשה לא תותר עוד הקמת יישובים חדשים ופרישת בינוי לכל עבר בשטחים הפתוחים, כפי שהיה נהוג בעבר. במקום זאת, השאיפה היא ליצור תכנון מושכל יותר המתבטא למשל בתוכנית מתאר תמ"א 35 שאושרה לפני כשנה וחצי על ידי הממשלה. בתוכנית זו נשללה באופן עקרוני הקמת יישובים חדשים וניתנה עדיפות לבנייה ביישובים קיימים. כמו כן, נדחו בוועדות התכנון כמה תוכניות להקמת יישובים חדשים בגלל האפשרות של פגיעה בשטחים הפתוחים.



באחרונה התברר שלתפישת הפיתוח המסורתית עדיין יש אחיזה איתנה. זאת לאחר שהממשלה קיבלה החלטה
התומכת בהקמת יישובים חדשים באזור מזרח לכיש ובכך נענתה ליוזמות של חלק ממפוני גוש קטיף ושל גורמים שונים כמו המועצה האזורית לכיש. מלבד הצורך למצוא פתרונות דיור למפונים, הועלה הנימוק המסורתי בדבר הצורך בעיבוי ההתיישבות באזור המוקף באוכלוסייה פלסטינית ומאוים בפלישה בדואית לקרקעות המדינה.



המפונים באים



לפני שבועיים נתנה ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אור ירוק להליך ההפקדה של היישוב החדש "מרשם", שיקום במזרח לכיש. מדובר ביישוב המיועד על פי מינהלת סל"ע המטפלת במפונים לתושבי כפר דרום ותל קטיפא. הוועדה דחתה בקשה של נציגי הגופים הסביבתיים שלא לאשר את היישוב מרשם עד שלא יהיה תכנון כולל של יוזמות ההתיישבות באזור.



בנוסף החלו הליכי התכנון של יישוב חדש נוסף הנקרא "גבעות חזן". על פי מינהלת סל"ע, יישוב זה מיועד ל-130 משפחות, מחציתן מהיישוב נווה דקלים. בנוסף אמורות משפחות מפוני היישוב קטיף להתגורר בשטח המיועד להרחבת היישוב הקיים אמציה. משפחות מפונים מהיישוב עצמונה כבר עברו להתגורר ביישוב שומריה הנמצא מדרום לאזור לכיש.



כמו כן, מתוכנן באזור יישוב חדש נוסף בשם חרוב, אך הוא אינו מיועד למפוני גוש קטיף.



הגבלת התפשטות הבינוי



אזור לכיש נכלל בתוך תחום המוגדר על פי החלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה כמרחב ביוספירי ולמרחב זה אף הוכנה תוכנית אב. מדובר במסגרת תכנונית המשמרת שטחים פתוחים מבלי להגדירם כשמורות טבע וגנים לאומיים. היא מאפשרת את המשך ההתפתחות של יישובים ואזורי תעסוקה, אך מגבילה את היקפם ואת פרישתם בשטח.



לטענת הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, דודו כהן, יוזמות ההתיישבות החדשות באזור לכיש תואמות את תוכנית המרחב הביוספרי. "גם על פי תוכנית זו ניתן להקים במגבלות מסוימות יישובים קהילתיים בתוך המרחב שבו מדובר, באופן לא אגרסיווי, המשתלב עם הסביבה". כהן מציין שהוחלט לוותר על הקמת יישוב בשם אגוז אשר לא נמצא מתאים לתוכנית המרחב הביוספירי.



כהן אינו רואה בעיה עם העובדה שלמפוני גוש קטיף כבר הוצעה מסגרת התיישבותית חדשה במסגרת פיתוח של אזור ניצנים. פיתוח אזור זה קודם בתוכנית מתאר נפרדת. בנוסף הוצע להם להתיישב ביישובים חדשים שיקומו באזור חלוצה.



"הממשלה החליטה שיש ללכת לקראת המפונים ולאפשר להם להמשיך לקיים את המסגרת הקהילתית שבה הם גרו, זאת גם באמצעות הקמת יישובים חדשים", אומר כהן. "הקמת היישובים החדשים באזור לכיש תואמת התחייבות זו ומסייעת לחזק חבל ארץ שבו יש כיום רק שני יישובים".



כבישים בתוך הנוף



במקביל ליוזמת הקמת היישובים, יש באזור לכיש וסביבתו גם תכנון להרחבה משמעותית של מערכת הדרכים. באזור כבר נסלל כביש ביטחון הצמוד לגדר ההפרדה, וכן מתוכנן בו כביש חדש ויקר הנקרא 358, ויש כוונה להכשיר דרך פטרולים לכביש שלישי. כל הכבישים האלה ייסללו בתוך רצועה צרה למדי, שגם לאחר מימוש תוכניות ההתיישבות לא יגורו בה יותר מאלף משפחות.



למפוני גוש קטיף ניתנה בחודשים האחרונים תמיכה פרלמנטרית נרחבת ביחס לתוכניותיהם להקים יישובים חדשים בחבל לכיש. קבוצת חברי כנסת מהאופוזיציה אף החליטה לקדם חוק שיאפשר לאשר יישובים כאלה תוך עקיפת מוסדות התכנון.



ועדת ביקורת המדינה של הכנסת ביקרה באזור לכיש כבר לפני כחצי שנה ורבים מחבריה הביעו תמיכה בתוכניות ההתיישבות במקום. אחד מנציגי המפונים שהציג את עצמו כמזכיר הגרעין העתיד להקים את היישוב מרשם אמר לוועדה כי "יש פה איזה דרג ביניים של פקידים שכפי שאני מתרשם תוקע את העניין תחת השם ביוספירה, מושג שרק לאחרונה למדתי אותו. עשו מהמלה הזאת אורים ותומים כדי לטרפד פה את כל העסק. אין שום ואקום בהתיישבות - אם לא אנחנו, הבדואים הם אלה שייכנסו, וזו תהיה החלופה".



"חשיבות לאומית עליונה"



בעיני הגופים הסביבתיים רעיון הביוספירה נותן ביטוי לצורך לשמור על אזורים שבהם עדיין נותר רצף משמעותי של שטחים פתוחים לצד יישובים קיימים. את הביטוי לחשיבות של תפישה סביבתית זו נתנה מועצת גנים ושמורות טבע. מדובר בגוף ציבורי הפועל במסגרת המשרד להגנת הסביבה ותפקידו לייעץ לרשות הטבע והגנים בתחומים שונים ובהם גריעת שטחים משמורות טבע וגנים או הליכי הכרזה של שמורות וגנים. הליך ההתייעצות עם המועצה הוא במסגרת חוק התכנון והבנייה.



בדיון שקיימה המועצה בראשית החודש לגבי מזרח לכיש התקבלה פה אחד ההחלטה הבאה: "מזרח חבל לכיש הינו בעל חשיבות לאומית עליונה לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל. בשל חשיבותו הוכנה תוכנית אב למרחב ביוספירי באזור. לאור חשיבות המרחב, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע מודאגת מהיוזמות להקים יישובים חדשים ושלושה כבישים באזור זה ללא ראייה כוללנית".



המועצה קראה לממשלה ולמוסדות התכנון להכין תוכנית מתאר לכל האזור ובמסגרתה להבטיח את האיזון בין שיקולי ההתיישבות לשמירת טבע ורציפות השטחים הפתוחים. עד להכנת תוכנית זו היא מציעה לא לקדם תוכניות פרטניות לאישור יישובים באזור וכן לבחון מחדש את הצרכים האמיתיים של המפונים ואת מערכת הדרכים באזור.



"יש כאן מצב שבו כל אחד בוחר על פי בקשתו יישוב חדש", אומרת איריס האן, מתכננת ממכון דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע העוסק בשימור שטחים פתוחים. "כדי שהתוכניות יתקבלו אומרים לנו שוויתרו על היישוב אגוז, אבל אף אחד לא עשה לנו טובה. זהו יישוב שהיו לו גם בעבר מתנגדים רבים. לעומת זאת אף אחד לא הבטיח שלא ינסו לקדם בעתיד תוכניות לעוד יישובים חדשים כי המפונים ירצו לגור בהם. כבר הוצע בעבר להקים באזור שני יישובים חדשים נוספים בשם זעק וארכובית".



האן אומרת שאם באמת רוצים להתחשב במצוקת המפונים שלא הצליחו להקים בתי קבע, צריך לאפשר להם לעבור לגור במקום שבו כבר יש תוכנית מאושרת ולא על גבעה שבה הליך התכנון רק התחיל. היא מציינת כדוגמה את היישוב החדש כרמית שנמצא דרומית-מזרחית לחבל לכיש ובו אפשר להקים יחידות דיור רבות. כהן טוען לעומת זאת שכרמית תהיה בגדר שכונה של היישוב מיתר ולכן המפונים לא יוכלו לממש בה את כוונתם להקים מסגרת קהילתית נפרדת.



לפני חצי שנה הזהיר מכון דש"א כי התקדים של אישור תוכניות בנייה למפונים בניצנים, הסותרות תוכניות קודמות, תגרום ליצירת לחצים להקמת יישובים נוספים עבור מפונים מגוש קטיף או עבור אנשים שאולי יפונו בעתיד מהתנחלויות ביהודה ושומרון. אלו יתבעו להתגורר ביישובים חדשים באזורים כמו הרי ירושלים והגלבוע.



"הפגיעה שתהיה במרחב הביוספירי היא לא רק מהקמת היישובים עצמם", מצינת האן. "מדובר במערכת דרכים אל היישובים, והרי גם יהיה צורך בשטחי תעסוקה. הם מסמנים גבעה פה וגבעה שם וטוענים שזה בשולי המרחב הביוספירי, אבל יש לכל זה משקל מצטבר שישנה את האזור, מבלי שעדיין ברורה לנו התמונה הסופית של יוזמות הפיתוח".



כל נציגי הגופים הסביבתיים מציינים כי הליכי הפיתוח במרחב הביוספרי נמשכים, אף שלא נקבע סופית אילו שטחים יקבלו מעמד מוגן. "מה שעשו פה זה שניתקו את השימור מהפיתוח בניגוד גמור לתפישה הביוספירית", אומרת האן. נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שהשתתפו בדיון של מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע ציינו אף הם שהחלטת הממשלה מדברת על הקמת יישובים חדשים וכלל לא מזכירה את הצורך בשימור השטח וקיום המרחב הביוספירי.



בעיני האן החלק העצוב בתוכנית הקמת היישובים החדשים במזרח לכיש היא העובדה ששוב מתברר שההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בהליכי התכנון בישראל ובהתייחסות לשטחים הפתוחים, שוב נבלמת מול תפישת הפיתוח הישנה. "זהו ניצחון של הגישה הישנה שבה תופשים גבעה פה וגבעה שם", היא אומרת. "כאילו שלא התקדמנו מאז ואנחנו לא נמצאים כבר בשנות ה-2000".