מחכים לרעידות משנה בבזק

הנבצרות הזמנית הגיעה בסוף השבוע מהפוליטיקה גם לשוק העסקי. יעקב גלברד, מנכ"ל בזק, נאלץ להודיע על יציאה כפויה לחופשה של שבועיים, עד אשר יגיש הבודק החיצוני שמונה לחברה לבחינת הפרשות החשבונאיות שהתגלו בבזק את דו"ח הביניים שלו. גם אם בדו"ח הביניים לא יימצאו ליקויים נוספים, נדמה שדי באלה שכבר נמצאו כדי לסיים את תפקידו של גלברד בבזק.

גלברד לא זוכה עוד לאמונם של מרבית חברי הדירקטוריון בבזק, וגם אלה שלא ממהרים לשחררו אינם מתכוונים להילחם על עתידו בחברה. גלברד, ללא גיבוי של הדירקטוריון, ללא עמידה של חלק מהסמנכ"לים שלו לצידו, וכשעובדי בזק שמחים לאידו - לא יוכל, וכנראה שגם לא ירצה, לחזור למשרת מנכ"ל בזק.

התדמית של בזק נרמסה עד דק בפרשות החשבונאיות שהתגלו בה בחודש האחרון. דירקטוריון ישנוני ומחפף, תהליכי אישור חסרי אחריות של תגמולים ובונוסים בעשרות מיליוני שקלים, מנכ"ל שמוביל באף את הדירקטוריון החלש שלו, עסקת נדל"ן תמוהה ומקוממת בין בזק למנכ"ל שלה, ואפילו כישלון חרוץ בכל ניהול הפרשות מרגע שנחשפו ועד היום. פשוט שלומיאליות.

"מה בסך הכל קרה?", שאלו דירקטורים ומנהלים בבזק, עד לפני שבועיים. באווירת חג הדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות במשק והבונוסים השמנים שכל מנכ"ל חוטף פה, רצו גם גלברד וחבריו להנהלה לקבל את שלהם בעבור שנה יפה בבזק. לדירקטורים של בזק לא ממש היה אכפת לשמש חותמת גומי, אבל הם נפלו בפח מסיבה אחת פשוטה - תאוות ממון בלתי מרוסנת.

זה עתה סיימה בזק את שנתה הראשונה בלבד כחברה בידיים פרטיות, וכבר למנכ"ל גלברד, לא היתה סבלנות והוא ביצע את הטעות הרווחת בקרב כל חברה מופרטת בישראל - גזירת קופון שמן מוקדם ככל הניתן. גם זה עוד יכול היה לעבור בשקט אילולא סכומי העתק שדווחו בבזק. 111 מיליון שקל תוכנית אופציות לבכירים ו-7.5 מיליון שקל בונוסים, כל זאת מעבר לעלויות השכר הגבוהות מאוד של בכירי בזק, שקפצו בעשרות רבות של אחוזים מאז שרכשה קבוצת אייפקס-סבן-ארקין את השליטה בבזק באוקטובר 2005. מוזר שבבזק לא הפנימו את הלקח ממשכורות העתק בבנקים ולא הבינו שיש סכומי הטבות שפשוט לא עוברות את העין הציבורית, אפילו לא בישראל של 2007.

האם מישהו מצא בשנה האחרונה נפט בבזק שמגיע לו ליהנות מהטבות שכר ברמות שכאלה? איזו תרומה יוצאת דופן ביצעו החברים בבזק שמקנה להם את הזכות לקבל סכומי עתק שכאלה? איך חברה שעסוקה השנה בהתייעלות ובשליחת כ-1,000 עובדים הביתה יכולה להיות כל כך אטומה וחסרת רגישות?

אין איש בבזק שיש לו תשובה לשאלות אלה, וזו גם הסיבה שלא היתה קיימת שקיפות ראויה מצד החברה לאורך כל תהליך פרסום תוכנית האופציות לבכירים, כולל אפילו בעניין גובה ההטבה, וזאת ללא קשר כלל לתהליך האישור שנמצא לקוי ומביך באופן קיצוני.

היציאה לחופשה כעת של המנכ"ל גלברד, שכמוה כהתפטרות, ויותר מכל הנסיבות שבעטיין מתרחש זעזוע זה בחברת הענק בזק הם הזדמנות חשובה לבחון את יחסי הכוחות החדשים בין בעלי המניות בבזק, את מעמדו של גלברד כמנהל ואת ההשלכות הציבוריות של הפרשה, אם קיימות.

קבוצת השליטה בבזק היא חיבור שלא כדרך הטבע. כבר למן התגבשות הקבוצה בימים של המכרז למכירת בזק עלו שאלות באשר לחיבור המוזר שבין קבוצת סבן, והצורך של חיים סבן לשמש כפוסק האחרון בכל עניין, לבין קרן אייפקס המעונבת שלא מוכנה לקבל התנהלות מהבטן. אפילו ברגע החתימה על היתר השליטה בבזק, שעות ספורות לפני השלמת העסקה כולה, דיווחנו ב-TheMarker על מתיחות בין חיים סבן לבין קרן אייפקס. סבן הבין אז היטב שהעיכובים שלו ייצרו לו כותרות לא אוהדות דווקא ביום החגיגי של החתימה, אבל הוא היה מוכן לשלם את המחיר כיוון שחשוב היה לו לקבע בתודעת כולם, שהוא בעל הבית החדש בבזק. אחד מבכירי אייפקס אמר ערב כינוסה הראשון של ישיבת הדירקטוריון החדש בבזק כי "סבן הוא איש של טקטיקות. יש לו את האג'נדה שלו והוא משחק אתה. אנחנו לא מבינים את הרציונל שלו". היו אנשים מתוך קבוצת הניהול שאף היו חריפים יותר וטענו כי אם יכלו להחזיר את הגלגל לאחור הם לא היו פועלים עם סבן. מאז אותה תקרית, פעלו בעלי השליטה בבזק תוך שיתוף פעולה, אך בכל הצמתים האסטרטגיים שנדרשה החלטה נחרצת שימש סבן כפוסק האחרון.

בפרשת תגמול הבכירים, מגלה בכיר בקבוצת סבן, "חיים לא היה מעורב כלל. עוד בתקופת מינוי ההנהלה סוכמו דברים בעניין גובה ההטבות הכספיות בעל פה עם המנכ"ל, ומאז הוא לא התעסק בזה בכלל. הוא סומך על האנשים שלו". מרגע שהתפוצצה הפרשה, סבן לא מיהר לצאת בהאשמות או לקבל החלטות נמהרות. מבחינתו, גם היום, יש להמתין לדו"חות המבקר החיצוני לפני ששולחים את גלברד הביתה. אלא שהפעם קרן אייפקס נעמדה על רגליה האחוריות.

באייפקס פשוט לא יכלו להשלים עם המשך ההתנהלות המנומנמת בתגובה לפרשיות החשבונאיות ולכשלים שנחשפו בבזק, כשכל כותרת נוספת שעולה בעניין מחדלי בזק בעיתונות הישראלית עושה נזק אדיר לאנשי הקרן. היו שניסו לתאר את הניסיון של מנכ"לית אייפקס ישראל, זהבית יוסף-כהן, להתחיל בהליכי הדחה של המנכ"ל גבלרד, כאיתות לסבן להפסיק להתנהג כאילו הוא בעל השליטה היחיד בבזק ולהתחיל "לספור" את השותפים רמי המעלה שלו או להתכבד ולקנות את חלקם.

זו כמובן שטות גמורה. זהבית יוסף-כהן, להבדיל מסבן וממורי ארקין, היא שכירה באייפקס והיא לא במעמד של לאותת לסבן. יותר מכך, מי שמנסה לבחון מי עלול להיות המפסיד הגדול מפרשות בזק של החודש האחרון עשוי להשתכנע שהמפסידה הגדולה מכולם היא יוסף-כהן. האחרונה היא החברה הבכירה בוועדת הביקורת של דירקטוריון בזק, שתפקידו השערורייתי בהליכי אישור תוכניות התגמול עוד עלול אפילו להגיע לתביעות. לא מן הנמנע כי החלטת אייפקס לפעול בנחישות להדחת גלברד נובעת מניסיון לעצור את כדור השלג המתגלגל ברמת המנכ"ל בלבד, מבלי לעלות מעלה ליושבי הדירקטוריון.

יותר מכך, יוסף-כהן לא היתה שותפה מטעם הקרן לעסקת בזק. היא הובאה לתפקיד המנכ"לית לאחר שהעסקה היתה גמורה למעשה על ידי שלושה חברים בקרן שכבר לא שם (שכי גרליץ וחנוך ברקת שעזבו; ופנחס בוכריס שבדרך לשמש כמנכ"ל משרד הביטחון). היא פשוט קיבלה את העסקה על המוכן, והיתה עסוקה בשנה האחרונה בענייני עסקת תנובה, כך שלמעורבותה בפעילות בזק נותרה, מטבע הדברים, תשומת לב נמוכה יותר מזו שיכלה להעניק לה.

בעוד שאייפקס, על פי הערכות, לא תתנגד להצעת מחיר הוגנת מסבן לרכישת מניותיה בבזק – השותף השלישי, מורי ארקין, לא מתכוון לעזוב לשום מקום. להפך, ארקין, כך על פי גורמים בכירים בקבוצה, הוא הראשון לעסוק בשאלת המחליף של גלברד, ועם מנכ"ל בכיר הנחשב מקורב לו וכבר בוצעה שיחת גישוש.

בעלי השליטה בבזק במשבר לא קטן בשל המחדלים שנחשפו בבזק, אך הליך מהיר של מינוי מנכ"ל חדש לבזק יסיט מהם את האש ועשוי להחזיר את השקט התעשייתי לחברה. עם זאת, כפי שלא ניתן היה להסתיר את התחלתו הצולעת של הקשר אייפקס-סבן, כך גם כעת לא ניתן להעלים את חילוקי הדעות בין שני הגופים, ולא מן הנמנע שאייפקס ינסו למכור לסבן את חלקם בבזק במהלך השנה הקרובה. בבזק צריכים לקוות, שמהלך שכזה, אם יתרחש, יתבצע בצורה שקטה והגונה ולא יוסיף רעשים למערכת.

דירקטוריון בזק לא יכול לחמוק מאחריות למחדלי אישורי התגמול והבונוסים בבזק. אם יעצרו מסקנות בחינת הפרשה ברמת ההנהלה, תחטא בזק לעצמה ולא תוכל להישיר עוד מבט למשקיעיה ולומר בקול בוטח שהפרשה מאחורי החברה. הטעויות, הליקויים, החיפוף בלוח הזמנים הצפוף, חוסר הרצון לחזור על הסברים בפני חברי מועצת המנהלים, נתונים כספיים שמשתנים עד הרגע האחרון – חובבנות של ממש.

לזכותו של הדירקטוריון ייאמר כי אחרי חשיפת כשליי האישור של תוכנית האופציות לבכירים על ידי רשות ניירות ערך, הדירקטוריון בעצמו חשף את הפרשות הנוספות בהתנהלות החשבונאית של בזק, אך למרות זאת נותר יהיר. "נתקן את הליקויים ונחזור להעניק לבכירי בזק את תוכנית האופציות שהובטחה להם כיוון שהבטחות מקיימים", אמר נציג דירקטוריון בכיר בימים האחרונים. חבר דירקטוריון אחר אמר לאנשים שהפנו אליו אישית שאלות קשות כי "מה שהוא שכח, אחרים לא ילמדו". אולי זה נכון, בטוח שטוב שכך. אם יש מישהו בדירקטוריון שישלם את המחיר, זה עשוי להיות היו"ר דב וייסגלס, עד לפני שנה וחצי בכיר נציגיו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. וייסגלס הובא על ידי הבעלים לבזק כדי לפתוח עבורה דלתות במסדרונות הרגולציה הקשה. בינתיים, בזק סבלה בשנה האחרונה מחוסר הצלחה בכל הקשור להחלטות רגולציה שנקבעו לה. וייסגלס, עם עלות שכר של מיליוני שקלים, אמור היה ליהנות בתוכנית האופציות מכ-4.9 מיליון שקל נוספים. אם ירצו כעת הבעלים של בזק עין מפקחת ומבקרת על ההתנהלות החשבונאית של הנהלת בזק, קרנו של וייסגלס בעיני מעסיקיו עשויה לרדת.

איך מנכ"ל בשיעור קומתו של גלברד נופל דווקא בכשלים באישור הענקת התגמול שלו עצמו? למה הוא צריך לרכוש מבזק קומה במגדל שלום ב-630 אלף דולר, איזו תשואה כבר תצא לו מזה, ביחס לבונוסים שהוא מקבל על פועלו כמנכ"ל? ואיך הוא לא חש בעצמו שהשליטה שלו בדירקטוריון בזק החלש חורגת מיחסי כוח תקינים?

גלברד נכנס למשרת מנכ"ל בזק לפני יותר משנה וחצי והפך למנכ"ל הראשון של בזק כחברה פרטית. כל המנהלים הגדולים במשק לטשו עיניים למשרה, אך גלברד, שהגיע ממשרת ניהול החברה הבת פלאפון, קיבל את אמונם של בעלי המניות. גלברד הגיע לבזק עם רקורד של הצלחה בתוכנית המפנה בפלאפון בה העביר את החברה מהפסדים של חצי מיליארד שקל לרווחים בסדר גודל דומה.

בבזק ניצבה בפני גלברד משימה מאוד ברורה על ידי הבעלים - הגעה להסכם עבודה חדש עם ועד העובדים, שבמסגרתו תבצע בזק תהליך של התייעלות שכה נדרש לה ותוכל סוף סוף לבצע שינוי במבנה הארגוני הארכאי של החברה.

במקום שבו כל קודמיו כשלו, הצליח גלברד להגיע להבנות ולסיכומים עם ועד העובדים האגדי של בזק, שלמה כפיר, והשניים חתמו בדצמבר 2006 על ההסכם לפיטורי 975 עובדים בבזק עם אופציה, לפיטורי 1,200 עובדים נוספים. תוכנית השינוי הארגוני בבזק היא ההישג הגדול של גלברד בתקופתו בבזק, והיא שקידמה יותר מכל דבר אחר את החברה הזו בשנה האחרונה, שבה החברה חילקה דיווידנדים לבעלי המניות שלה בהיקף של יותר מ-3.7 מיליארד שקל ושהמניה רשמה בה תשואה של יותר מ-20%. אלא שגלברד נפל קשה פעמיים: החקירה שלו ברשות להגבלים עסקיים לאחר שנחשד כמי שלכאורה עשה יד אחת עם ועד העובדים של בזק בפרשה שבה נותקו מנויי הטלפוניה בכבלים מכל יכולת ליצור קשר עם מנויי הטלפוניה של בזק; והפרשות החשבונאיות של החודש האחרון. גלברד כבר ראה עצמו שורד את פרשת תוכנית האופציות, יכול לפרשת הבונוסים, ואפילו צולח את עסקת הנדל"ן עם הדירקטוריון – אך החשד לפרשת אי מחיקת ציוד בפלאפון בתקופתו של גלברד כמנכ"ל החברה בהיקף של כ-300 מיליון שקל שתאלץ כעת את פלאפון להפחית כ-200 מיליון שקל בהון העצמי שלה כבר היתה יותר מדי עבור הבעלים.

ההצלחות לא יעמדו לגלברד במבחן בעלי המניות, והם צפויים להקריב אותו כעת על מזבח ניקיונם הם. הפרשות בבזק ידבקו בגלברד כמנכ"ל, ועבור מי שזוכר את מעורבותו של גלברד בפרשת האופציות בקו אופ הם עשויים ללמד על דפוס פעולה, שעשוי להקשות עליו למצוא את הג'וב הבא.

עבור רשות ניירות ערך, פרשת בזק היא הישג רב משמעות. הרשות הצליחה לחשוף כאן כשלים באישורי תוכניות תגמול בחברת ענק כמו בזק ועל כן היא משיגה בכך הרתעה של ממש מול כל החברות הציבוריות. העובדה שהחשיפה של הרשות מסתיימת ביציאה לחופשה של מנכ"ל בזק, שכמוה כהודעת התפטרות כיוון שהסיכוי שיחזור מהחופשה לשורות בזק קטן ביותר - היא החותמת הגדולה שהרשות היתה זקוקה לה כדי לקבע את מקרה בזק בתודעת שוק ההון כמקרה מבחן וכאמת מידה להתנהגות של חברות בעת מציאת כשלים בנושאי דיווח חשבונאיים. עם זאת, נדמה שברשות קיים הרצון להסתפק בכך, ולא להמשיך לחקירה. כדי שתיפתח חקירה ברשות נדרשים שני דברים: עניין ציבורי; והערכה שמישהו בבזק פעל מתוך כוונות פליליות. הרשות תהיה תלויה בעניין זה בדו"ח הביניים שיפרסם הבודק החיצוני של בזק ב-12 באפריל.

ארבע פרשות חשבונאיות וכשלים חמורים בהתנהלות דירקטוריון בזק והמנכ"ל הובילו לירידה של 2% בלבד במניית בזק בחודש האחרון. מילא שענייני האופציות והבונוסים כבר לא מזיזים לאף אחד בשוק ההון, ומתוך הרגל הדברים נסלחים ונשכחים, אבל איך קורה שחשד לפרשה שלכאורה יכולה להשפיע על ההון העצמי של בזק לא גוררת תגובה במחיר המניה?

השבוע שוחחנו עם בכיר בשוק ההון, שאמר את הדברים הבאים: "הגופים המוסדיים חייבים לשאול שאלות קשות את בזק, אך קולם לא נשמע". הבכיר העלה למעשה חשש שהתנהלויות דומות לאלה שנחשפו בבזק מאפיינות גם גופים נוספים. יש לזכור כי בעלי השליטה בבזק מחזיקים בכ-30% בלבד ממניות החברה, בעוד המדינה מחזיקה עדיין 10% מהחברה כאופציה למכירתם לקבוצת השליטה; והבנקים, באמצעות נאמן, מחזיקים בכ-17% ממניות בזק. בכיר המקורב למחזיקי מניות אלה, אומר כי "המדינה והבנקים הם כמו כל יתר בעלי המניות מהציבור בבזק. הם לא יהיו הראשונים לבדוק את הנושא או להגיש תביעות. אם יוגשו תביעות על ידי אחרים, נשקול להצטרף".


ההתנהלות של בזק:
בזק עשתה את כל הטעויות האפשרויות בניהול הפרשה. עצם העובדה שהדירקטוריון שכר את שירותיו של עו"ד ברמתו של רם כספי - זו עשויה להתפרש כהודאה למעשה באשמה. בזק לא שכרה יועץ תקשורת להתמודד עם הפרשה; היא שידרה פאניקה בהתנהלות מול רשות ניירות ערך; והיא לא קיימה מסיבת עיתונאים מתחייבת בנסיבות שנוצרו.

יותר מכך, בזק לא שמרה אפילו על מראית עין בכל הקשור להתנהלות שלה בשנה האחרונה בעניינים שמתפרשים כיום כאטימות ויהירות. כך החליטה בזק להפחית את כוחו של מבקר הפנים בחברה, והחל ממאי 2006 ניצבת ממלאת מקום בתפקיד, שהורד מרמת סמנכ"ל בחברה לרמת אגף. לאור מעמדה הרעוע של הביקורת בבזק העולה מההתנהלות שנחשפה בבזק בחודש האחרון, המהלך אינו מוסיף כבוד לחברה.

כמו כן, בשנה שבה מבצעת בזק שינוי ארגוני ותהליך התייעלות מקיף, לא נמצא אף מנהל אגף בבזק שיקודם למשרת סמנכ"ל. במקום זאת הוצנחו סמנכ"לים מבחוץ ונוצרה אווירה קשה בתוך שדרת ניהול הביניים בבזק. הפער שהתגלה בין הטבות השכר של המנכ"ל גלברד והיו"ר וייסגלס לבין מנהלי החברות הבנות והסמנכ"לים הוא אדיר, כמעט בלתי נתפש, וגם הוא לא ממש מוסיף כבוד לעבודת הצוות שאמורה לאפיין את הנהלת החברה.

ברור לגמרי שבבזק כחברה ממשלתית כל הפרשות שנחשפו כעת לא היו קורות. בעוד חברות מופרטות אינן תמיד מצליחות ושאלת משמעותה וכדאיותה של ההפרטה עדיין פתוחה - הטבות השכר המפליגות נהפכו מובנות מאליהן, בבחינת את פירות ההפרטה אנחנו מבקשים מיד - תוצאות, אולי אחר כך.