אולמרט קונה שקט בכסף

100-200 אלף שקל. זהו הסכום שתשלם מדינת ישראל, בהוראתו הישירה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לכל משפחה שפונתה מעזה, כדי שתסכים להתפנות מבית המגורים הזמני שסיפקה לה המדינה ותעבור בשקט למגורי הקבע שלה. במלים אחרות, ישראל לא מממנת רק פיצוי בגין ההתנתקות מעזה - אלא גם פיצוי על ההתנתקות מהקראווילה. אותן קראווילות, להזכיר, שמלכתחילה נבנו משום שמפוני עזה סירבו להיענות לתחינות המדינה להיערך בזמן לפינוי ולהשתמש במלאי הדירות השכורות שהכינה. הסרבנות, שעלולה היתה להביא לכך שביום הפינוי ל-1,800 משפחות לא יהיה איפה לישון, השתלמה: המדינה נכנעה ובנתה למפונים ערי קראווילות. עתה היא נכנעת ומשלמת פיצוי עבור פינוי ערי הקראווילות.

זאת אותה מדינה, נזכיר, שאינה מסוגלת לסייע לאזרחים העניים שלה לקיים סדר כהלכתו. עלותה של המתנה הזו, אגב, היא 160 מיליון שקל. צאו ולימדו לכמה משפחות נזקקות ניתן היה לסייע, בערב הפסח, עם 160 מיליון שקל.

אגב, עוד כמה עשרות מיליוני שקלים עלתה ההחלטה לשלם פיצוי כמעט מלא למפונים מהיישובים הסמי-חוקיים שנבנו בעזה. יישובים לא חוקיים, מתברר, שנבנו בסיוע מלא של משרדי הממשלה. ישראל, בכובעה כמפרת חוק, בנתה יישובים לא חוקיים - ועתה אין לה ברירה אלא לממן את פינוי היישובים האלה. אפשר רק לנחש מה עוד מחכה לנו בהקשר הזה כאשר נגיע, אם נגיע, לפינוי מלא של השטחים.

אין הצדקה, לא כלכלית, לא מוסרית ולא אתית למתנה של 200 אלף שקל שמרעיפה המדינה על המפונים מעזה; קל וחומר, בשעה שגם בלי המתנה הזאת - הפיצוי למשפחה שפונתה מעזה נע בין 1.5 ל-2 מיליון שקל.

אבל חוסר הצדקה אינו משחק כיום תפקיד בלשכת ראש הממשלה. אולמרט עסוק בימים אלה ברכישת שקט תעשייתי בכסף, וכשם שהוא מרעיף כספים חינם על המפונים מעזה, כך הוא מאשר בהינף יד הבאת עובדים זרים לענף החקלאות - לאחר שנים של הקפאה. העיקר שהחקלאים לא יעשו בעיות, העיקר שהמפונים מעזה לא יעשו בעיות. מה זה משנה אם השכבות החלשות משלמות מחיר על כך ומדינת ישראל מבזבזת את משאביה היקרים לחינם. העיקר שלשכת ראש הממשלה קנתה את השקט שהיא כה זקוקה לו, בעידן שבו השערוריות רודפות אותה חדשות לבקרים.