המחוזי: הכנסות שלא דווחו לרשויות המס הינן הכנסות זמניות בלבד ואין להסתמך עליהן בתביעת נזיקין

הכנסות שלא דווחו לרשויות המס הינן הכנסות זמניות בלבד, שהטוען בתביעת נזיקין שיש לקחתן בחשבון, צריך לגלם את הסיכון הטמון בהן - כך קבע לפני מספר ימים בית המשפט המחוזי בירושלים.



התובעים, אלמנתו וילדיו של אדם שנהרג בתאונת דרכים, תבעו את חברות הביטוח "סהר" ו"אבנר", בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בה טענו כי המנוח ניהל עסק עצמאי וכי הכנסותיו היו גדולות מאלו אשר עליהן דווח לרשויות המס, ולכן יש לקבוע את אובדן הכנסתו על פי שילוש השכר הממוצע במשק, ובסך הכל על פי חישוב של כ-24,000 שקל לחודש. לעומת זאת חברות הביטוח טענו כי טענת היורשים בדבר הכנסה גבוהה יותר של המנוח מזו המשתקפת בדו"חות, אין בה ממש, וכי יש לקבוע את הכנסתו של המנוח כפי שדווחו לפקיד השומה, ובסך הכל על פי חישוב של כ-6,500 שקל לחודש.



השופט יוסף שפירא דן בשאלה כיצד יש לשום את הכנסתו של העצמאי, וציין כי "הבסיס הרעיוני בהסתמכות על האמור בדו"חות למס הכנסה, הינו כי הנישום מוחזק כנותן הצהרת אמת בדבר הכנסותיו, ואינו מוליך שולל את רשויות המס בזדון ובמרמה". יחד עם זאת, הוסיף השופט כי על פי הפסיקה, כשמדובר בתביעת יורשים רעיון זה נסוג בפני צרכי האלמנה והיתומים, אם יוצגו ראיות ממשיות.



בהקשר זה הביע השופט את דעתו כי הקביעה לפיה יש להעמיד את שכרו של המנוח גם על פי השכר אשר לא דווח לרשויות המס - באם מוכח הדבר בראיות מהימנות ומשכנעות ? "אינה חפה מספק".



השופט הוסיף ואמר: "דעתי היא כי אדם אשר אינו מדווח על הכנסותיו האמיתיות אינו יכול לטעון כי מצבו טרם קרות הנזק כלל אף את ההכנסות הלא מדווחות, מאחר והכנסות אלו יש לראותן כהכנסות זמניות בלבד, עד המועד בו יתגלה הדבר לרשויות המס. סיכון זה אינו כולל אך את סכומי המס אותם היה נדרש האדם לשלם מראש, אלא סיכון זה כולל אף חיוב בקנסות, ריבית והצמדה וייתכן שאף את העלויות המשפטיות הכרוכות בכך. כמו כן , מאחר ועסקינן בהליך פלילי, האדם מסכן עצמו אף בקטיעת מקור ההכנסה, בעת שירצה את עונשו, אם וכאשר יושת עליו מאסר בפועל או בעבודות שירות".



השופט קבע כי בנסיבות העניין היורשים לא הביאו ראיות ממשיות שניתן להסיק מהן כי דו"חות המס של המנוח היו כוזבים, וכי לא שוכנע כי הכנסותיו של המנוח היו גבוהות בשיעור ניכר מאלו שהצהיר עליהן לרשויות, ולכן קבע כי הכנסותיו של המנוח הינן כפי שדווחו לפקיד השומה - והעמידן על 11,000 שקל לחודש. (א 5087/03)