לא רוצים לצאת לחופשה? יכריחו אותכם

מיקרוסופט ישראל היא בין חברות ההיי-טק הבודדות שיוציאו השנה חלק מעובדיהן - במקרה זה 200 אנשי שיווק ומכירות - לחופשה מרוכזת בפסח. אמנם 400 עובדים אחרים במיקרוסופט, שמועסקים במרכזי הפיתוח ברחבי הארץ, לא יזכו לחופשה בחול המועד, אך בכל זאת - בחברה שפועלת בענף כה תובעני, שמספר שעות העבודה בו עולה בהרבה על הממוצע ביתר מגזרי המשק, ההחלטה לשלוח לחופשה שליש מהעובדים אינה פשוטה.



בחול המועד פסח ייעדרו ממקומות עבודתם כל עובדי המדינה (למעט תורנים במשרדי החוץ, הביטחון והבריאות), עובדי הרשויות המקומיות, עובדי המינהל באוניברסיטאות והעובדים במוסדות ציבור גדולים כמו ההסתדרות, הסוכנות היהודית וקק"ל. במגזר הפרטי התמונה שונה: ברוב בתי העסק הקטנים וברשתות השיווק לא קיים המושג "חופשה מרוכזת".



בתעשייה מספר העובדים שמוצאים לחופשה מרוכזת גדול יותר. בדיקה שערכה התאחדות התעשיינים מראה ש-57% מהמפעלים בישראל יהיו סגורים בחול המועד פסח ועובדיהם ייצאו לחופשה מרוכזת. 68% מהמפעלים שייסגרו הם בתחום המזון, והסיבה לכך היא שחלק גדול מהם מייצרים מזון שאינו כשר לפסח. 11% מהמפעלים שייסגרו בחג הם בתחומי המתכת והחשמל, 8% בתחומי הכימיה והפרמצבטיקה, ורק 6% מהמפעלים הם בתחום ההיי-טק.







המגמה של הוצאת לפחות חלק מעובדי ענף ההיי-טק לחופשה מרוכזת היא חדשה למדי. בשנים קודמות היה שיעור מפעלי ההיי-טק שהנהיגו חופשה מרוכזת 2%-4% בלבד, ובשנות הבועה אפשר היה לספור על אצבעות כף היד את מספר החברות שקיימו חופשה מרוכזת בחגים. באיחור רב לעומת מדינות מערב אירופה וארה"ב, מנהלים בענף ההיי-טק הפנימו את הצורך להוציא את עובדיהם לחופשה מרוכזת בחגים.



תכירו: חיים פרטיים



"כשחברה מוציאה את עובדיה לחופשה מרוכזת בחג היא חוסכת בעלויות תפעול שונות, כמו תאורה ומזגנים. בנוסף לכך, אין טעם להפעיל את החברה במלוא הקיטור כשרבים מהלקוחות ומהספקים לא עובדים והמשק כולו נמצא בהאטה", אומרת דפנה גרינברגר-נווה, מנהלת משאבי האנוש במיקרוסופט ישראל, אך מוסיפה כי "אלה אינן הסיבות העיקריות לצורך להוציא עובדים לחופשה מרוכזת. בענף ההיי-טק ובענפים אחרים שבהם עובדים בשעות מטורפות, החופשה המרוכזת חשובה לעובדים כי היא מאפשרת להם לאזן בין חיי העבודה לבין החיים הפרטיים".



לדברי גרינברגר-נווה, "זו ההזדמנות להניח לעובדים לבלות בחיק משפחתם, לאחר שבמשך רוב ימות השנה הם שקועים בעבודה עד מעל הראש, תוך פגיעה בחיים האישיים. בתרבות העבודה האינטסיווית שקיימת במיקרוסופט, כמו בחברות אחרות, קשה מאוד לשמור על האיזון הזה. וכאשר מצליחים בכך העובד מרגיש שאינו מנוצל, חיי המשפחה שלו משתפרים, והארגון מרוויח".



יעקב ברוש, מנכ"ל עמידר, חברה ממשלתית שמספקת דיור ציבורי, הוא חסיד גדול של חופשה מרוכזת. "העומד בראש הארגון חייב להוציא את העובדים ואת המנהלים לחופשה במועדים קבועים, גם אם הם מסרבים לכך", הוא אומר, "כי העובדים לא תמיד יודעים מה טוב להם". לדבריו, החופשה המרוכזת נועדה למלא מצברים ולאפשר לעובד לחזור בכוחות מחודשים, דבר חשוב בארגון שבו העבודה שוחקת.



"עובד שניצב מול לקוחות תובעניים, שהדיאלוג אתם לא תמיד פשוט, מרגיש לעתים שהוא על סף התמוטטות. הידיעה שבפסח יקבל מנוחה של שבוע נותנת לו כוח"", טוען ברוש. לדבריו, חופשה של יומיים-שלושה אינה מספיקה כדי שעובד ינוח באמת. "אני מאמין באפקטיוויות של חופשות ארוכות יותר", הוא אומר. "בנוסף לחופשה בת שבוע בפסח, אנו מוציאים את 600 העובדים בעמידר לחופשה בת שבועיים בקיץ ולשבוע נוסף בסוכות".



עובדים רבים שחוזרים מחופשה מתקשים להשתלב בחזרה באווירת העבודה ותפוקתם נמוכה.



ברוש: "זה מיתוס, לדעתי. בארגון שבו העבודה תובענית, אין לעובד אפשרות 'לחפף' בתואנה שהחזרה מחופשה ארוכה מקשה עליו להסתגל לאווירת העבודה. יש מומחים לייעוץ ארגוני שטוענים כי בימים הראשונים לאחר החזרה מחופשה התפוקה נמוכה, אבל לפי ניסיוני, ההיפך הוא הנכון. עובד שמגיע למשרד לאחר שבילה מסתער במרץ על העבודה שמחכה לו, ותפוקתו בימים שלאחר חזרתו מחופשה דווקא גבוהה - כי יש לו כוחות מחודשים וחמצן נוסף".



חוויה משותפת לכלל העובדים



אביטל ברקוביץ, בכירה בקבוצת הייעוץ דלויט ברייטמן, דווקא חושבת שחופשה לעובד - וחופשה מרוכזת בפרט - היא כמו רוח גבית לאצן. "מוגזם לומר שהחופשה תורמת לעלייה בתפוקה, אך היא חשובה, במיוחד לעובדים שמוצאים את עצמם מבלים שעות ארוכות במשרד. החופשה מאפשרת התנתקות ושיווי משקל בין השעות הרבות במשרד לבין הצורך לשהות בבית", היא טוענת.



לדבריה, היתרון בחופשה מרוכזת, שבמסגרתה הארגון סוגרת את שעריו וכל העובדים נעדרים, הוא בכך שחופשה כזו מאפשרת התנתקות מוחלטת ממקום העבודה - לעומת חופשה פרטנית, שבה העובד יוצא לחופשה במועד שנוח לו וההתנתקות ממקום העבודה אינה מלאה. "כשהעובד יוצא לחופשה לבדו, ושאר העובדים נשארים במשרד, קיים סיכוי שהממונה עליו יזעיק אותו לעבודה או יטריד אותו בשאלות מקצועיות", אומרת ברקוביץ. יתרון נוסף בחופשה המרוכזת, לדבריה, הוא העובדה שהחוויה משותפת לכלל העובדים. "לקראת היציאה לחופשה כל עובד שואל את חברו 'לאן תיסע' ו'מה תעשה', ואחרי החזרה כולם מתחלקים ברשמים מהחופשה. היום שבו כולם חוזרים לעבודה טובי מראה ושזופי פנים הוא יום שמח", היא אומרת.



ברקוביץ אומרת שהחופשה המרוכזת אידיאלית לשני סוגי עובדים. הסוג הראשון הוא העובדים שאין להם האומץ לבקש חופשה אישית מהממונה עליהם. "יש עובדים שמהססים לבקש לצאת לחופשה", מספרת ברקוביץ, "הם חוששים שהמנהל יחמיץ פנים ויאמר להם משפט כמו 'עכשיו, בעיצומו של הפרויקט שחיכינו לו שנה שלמה, זה המועד הכי פחות מתאים לי לאשר לך חופשה'".



הסוג השני, לדברי ברקוביץ, הוא הוורקוהוליסטים: עובדים "מורעלים", שמקום העבודה הוא עבורם בעדיפות ראשונה, לפני חיי המשפחה או כל דבר אחר. חלק מהעובדים האלה חוששים באופן כמעט פרנואידי מכך שעובד אחר ימלא את מקומם בעת היעדרם - ובהצלחה - דבר שיסכן כביכול את משרתם. עבור אותם וורקוהוליסטים שלא מסוגלים לקחת פסק זמן שייטיב עמם, החופשה המרוכזת היא פתרון מצוין: סגירת שערי החברה וניתוק זרם החשמל במשרדים הן דרך טובה לכפות עליהם מנוחה.



עוד אומרת ברקוביץ כי כיום, בניגוד לעבר, לקוחות בישראל מקבלים בהבנה רבה יותר את העובדה שחברות אינן מעניקות שירות בחגים, ולעובד מותר לומר ללקוח "אנחנו בחופשה" (אולי מלבד מגזרים שחייבים להבטיח שירות רציף בכל ימות השנה, כמו חברות סלולר). לדברי ברקוביץ, "עדיין לא הגענו למצב שקיים בצרפת, שהערים בה מתרוקנות באוגוסט והעובדים נוהרים לאתרי הנופש. אבל אנו צועדים בכיוון".



שמחה גנדלמן, מנכ"ל וריפון ישראל שמעסיקה 450 עובדים בישראל, אומר שבמפעלים שקיימת בהם תחלופת עובדים גבוהה לא פשוט להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת - מכיוון שרבים מהם לא צברו לזכותם מספיק ימי חופשה. "לכן", הוא אומר, "אנו מוציאים את כל העובדים לחופשה מרוכזת רק פעם בשנה, לשלושה-ארבעה ימים במלון בישראל או בטורקיה. אוכלים יחד ונהנים, דבר שתורם לגיבוש החברתי". גנדלמן מציין גם כי "עבור העובדים ששכרם נמוך יחסית, למשל עובדי ייצור, יציאה מאורגנת לנופש מטעם החברה היא ההזדמנות היחידה לבלות במלון".