הכוכבת ויורשת המיליונים האמריקאית פאריס הילטון נתפסה כשהיא נוהגת בזמן שלילת רשיון. לא מדובר בחדשות גדולות, אפילו בסטנדרטים של טורי הרכילות. אולם, מבחינה עיתונאית לאירוע השולי הזה היתה חשיבות מפתיעה: הוא סימן את סופו של החרם הניסיוני שהוטל על הילטון מצד סוכנות הידיעות אי-פי. לאחר שבוע שבו לא נכתבה אף ידיעה על מעלליה של הידוענית/היורשת/כוכבת הריאליטי ההוללת, שידועה בעיקר בזכות השתתפותה בקלטות מין ירודות - הסוכנות פרסמה ידיעה של 300 מילה על הילטון.
החרם לא נבע מתוך השקפה מסוימת בנוגע למה שחשוב שיעמוד במרכז העיסוק הציבורי: המלחמה בעיראק, למשל, או הבחירות הקרובות לתפקיד מנהיג העולם החופשי. לטענת הסוכנות, העורכים פשוט רצו לראות מה יקרה אם התופעה התקשורתית הזו לא תסוקר במשך שבוע שלם. משמעותו של הניסוי, לדבריהם, היתה בשאלות שהוא יכול לעורר: האם למישהו יהיה אכפת? האם מישהו ישים לב? והאם נלמד מזה משהו?
השבוע הם כתבו כי "מסתבר שאנשים אכן שמו לב, אך לא למה שציפינו. אף אחד מבין אלפי גופי התקשורת שעובדים עם אי-פי לא התקשר לבקש כתבה על פאריס הילטון. אף אחד לא חש שהתעלמו מאירוע בעל ערך חדשותי (למען ההגינות, לא קרה משהו באמת יוצא דופן בעולמה של הילטון). התגובות היו לרעיון החרם עצמו, לא להשפעותיו".
בתוך הארגון היו כמה שהרימו גבה - חלק הרגישו שמדובר במשחק חדשותי מסוכן, "מי יהיה הבא שנחרים?", שאלו. אחרים התלהבו מהרעיון. "אני בעד שנעשה את אותו הדבר עם דרום קוריאה", התבדח אחד הכותבים.
הניסוי התחיל ב-19 בפברואר. כמה ימים קודם לכן, אי-פי דיווחה מאוסטריה על השתתפותה של הילטון בנשף האופרה של וינה, קצת לפני יום הולדתה ה-26. סוף השבוע של חגיגות יום הולדתה בלאס-וגאס לא זכה לסיקור. בשבוע החרם, אי-פי לא דיווחה על מסיבת יום הולדתה השנייה של הילטון במסעדה בבברלי הילס, אך שמה כן הצליח להשתחל שלוש פעמים שלא במתכוון, ברקע: בכתבות על בריטני ספירס, ניקול ריצ'י ואפילו במאמר פותח על הדמוקרטים בלאס וגאס.
ואז הילטון נעצרה ב-27 בפברואר על נהיגה בזמן שלילת רישיון, עבירה שעשויה להוביל למאסר מפני שייתכן כי הפרה את תנאי העונש הקודם שנגזר עליה. עד אז, החרם כבר נגמר בכל מקרה, כך שלא היתה בעיה לדווח על ההתפתחויות. "היינו קצת נבוכים מכך שהחרם הסתיים", מודים בסוכנות, "והתכוננו לתגובות שיישמעו כאשר אנשים יבינו שהוא לא יימשך לצמיתות".
בסוכנות גילו שגם לויד גרוב, לשעבר בעל טור "האמת העירומה, ב"ניו יורק דיילי ניוז" ניסה להטיל חרם ארוך הרבה יותר על פאריס הילטון. הוא פתח בחרם שנה אחרי שהחל בכתיבת הטור והתמיד בו, לדבריו, במשך שנתיים, עד שבוטל הטור באוקטובר האחרון.
האם גרוב ניסה להעלות את רמת השיח בחברתנו דרך התמקדות בנושאים בעלי ערך חדשותי אמיתי בלבד? לא ממש. "השתמשתי בחרם כדי לקנות לעצמי פרסום", אמר גרוב. יש לציין כי מדובר בתכונה שפאריס הילטון העלתה לדרגת אמנות. גרוב חושב כי הידוענית צברה את סוג התהילה הייחודי לה, משום שיש בה כמה תכונות שלא ניתן לעמוד בפניהן: עושר, שם משפחה מפורסם, יופי שמדבר אל ההמון, ונטיה להיראות שטופת תאווה. "זה מה שמהללים בחברת המיינסטרים", אמר, "במובן הגרוע ביותר של המילה, היא ההוכחה הטובה ביותר לאמירה שבחברה שלנו תמיד מתגמלים מעשים רעים".
אז מה ניתן ללמוד מהחרם? לדברי ג'סי ואשינגטון, עורך מדור הבידור באי-פי, "קשה לומר מה זה שינה באמת, כי לא נדרשנו לקבל החלטות קשות. אז נמשיך לשפוט את ערכו החדשותי של כל אייטם בנפרד". זה אומר שבעתיד הקרוב, אם לא תמיד, פאריס תישאר איתנו.
פאריס הילטון? לא בבית ספרנו
סוכנויות הידיעות
2.4.2007 / 12:16
למה החרימה סוכנות אי-פי למשך שבוע את אחת הכוכבות האמריקאיות המפורסמות ביותר? ■ איך התעלמו מהשתתפותה בנשף האופרה של וינה? ■ מדוע סוף השבוע של חגיגות יום הולדתה לא זכו לסיקור? ■ ומה הקשר לבריטני ספירס, ניקול ריצ'י ולמאמר פותח על הדמוקרטים