בשנתיים וחצי האחרונות עשתה עיריית תל אביב שימוש בסמכותה לאשר "שימוש חורג" בנכס לאישור הקמתם של 21 חניונים, 18 מהם במרכז העיר, מבלי לאפשר דיון ציבורי בנושא. בדיונים סגורים לציבור אישרה ועדת הרישוי בנייה של חניונים בשטח כולל של כ-58 דונם. החניונים, שבהם מתוכננים 1,665 מקומות חניה, נמצאים בשטחים שלפי תוכניות בנייה מאושרות מיועדים לשימושים אחרים כגון: מגורים, משרדים ומסחר. חלקם כבר החלו לפעול. תיאורטית, העירייה יכלה להפוך את השטחים האלה לגינות, כמענה לדלות השטחים הירוקים במרכז העיר, אולם במקום להשתמש בסמכות ההפקעה והרכישה לצורכי ציבור, היא בחרה בסמכותה לאשר שימוש חורג.
אישור העירייה לשימוש חורג מאפשר לעשות שימוש בשטח באופן החורג מייעודו המקורי. האישור נעשה בהליך מזורז בדיונים סגורים לציבור בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, בשבתה כוועדת רישוי. ניתן לצפות שהשימוש באישור לשימוש חורג ייעשה רק במקרים יוצאי דופן, אך העירייה הפכה את השימוש באישור לשימוש חורג לכלי ביורוקרטי שגרתי. הווועדה מורכבת מ-11 חברי מועצת העיר, וכל ההחלטות לגבי הקמת החניונים התקבלו פה אחד. גם פרקי הזמן שאושרו לשימושים החריגים בחלק מהחניונים ארוכים מאוד: בין ארבע לשמונה וחצי שנים. בחלק מהמקרים הוצגו לוועדה התנגדויות של תושבים, אולם חבריה לא השתכנעו מטענות על מטרדי רעש, עשן, פיח, והעלאת מספר כלי הרכב בעיר.
בשנים האחרונות ניטש בתל אביב ויכוח ציבורי סביב החלטות העירייה לקדם הקמת חניונים גדולים בעיר. העירייה לא התרשמה מהטענות כי החניונים מעודדים כניסת כלי רכב לעיר ובכך מחריפים את בעיית זיהום האוויר וקידמה, בין השאר, תוכניות בניין עיר חדשות להקמת חניונים תת קרקעיים בכיכר רבין (1,000 מקומות חניה), בכיכר הבימה (950 מקומות), בחניון בוגרשוב (214 מקומות) ובחניון קצה השדרה בשדרות רוטשילד 1 (390 מקומות). בימים אלה היא מקדמת הקמת חניון נוסף מתחת לכיכר מילאנו, בפינת הרחובות אבן גבירול ויהודה המכבי.
מבין 21 החניונים שאישרה העירייה, שני חניונים, ברחוב הברזל וברחוב שבזי, פועלים בשטחים שאמורים להיות שטחים ירוקים, ושניים מהחניונים הגדולים יותר שאושרו (ברחובות קלמן מגן ודה וינצ'י) שייכים למינהל מקרקעי ישראל. הבעלות הציבורית אמורה היתה דווקא ליצור גמישות יתר בהפיכתם לשטחים ירוקים.
לפי סניף תל אביב של החברה להגנת הטבע, המשוואה היא פשוטה: יותר כלי רכב שנכנסים לעיר מייצרים יותר זיהום אוויר, ובעקבותיו עולה רמת התחלואה. הפתרון המוצע הוא שימוש בתחבורה ציבורית לא מזהמת והקמת רשת ענפה של רכבות קלות. "השימוש החורג לצורכי חניונים גורם לפגיעה קשה באיכות החיים של התושבים", קובעת מנהלת הסניף, ענת ברקאי-נבו, "ההליך מאפשר לעירייה לחמוק מדיון מעמיק בנושא החניה ומשמעותה. לשינוי יש השלכות נוספות: מטרדי רעש בלתי נסבלים, עומסי תנועה בקרבת הבית וירידה בערך הנכסים, וכל זה בהליך תכנוני מזורז ובלתי ראוי, ללא הסכמה על השימוש בתוכנית מסודרת. הגיע הזמן לתוכנית להפחתת כלי הרכב הפרטיים בעיר. מדיניות החניונים הנוכחית מכרסמת בכדאיותם של פתרונות תחבורתיים טובים ושפויים יותר. הכשרת חניונים בשימוש חורג גובה מחירים סביבתיים וחברתיים חמורים".
דובר העירייה, הלל פרטוק, מסר בתגובה: "העירייה מעודדת הקמת חניונים במרכז העיר היות שחסרים עשרות אלפי מקומות חניה לתושבים ולמבקרים בכל שעות היום והלילה. מרבית החניונים שציינתם הינם בבעלות פרטית עם זכויות קנייניות של בעליהם. הוועדה נעתרת לבקשתם בשל מצוקת החניה בעיר. מכשיר השימוש החורג מתאפשר על פי החוק וכל בעל עניין יכול לפנות לוועדה ולהשתמש בו".
על הקמת ריאות ירוקות בעיר אמר פרטוק: "העירייה פועלת להקמת גינות ציבוריות בכל אותם מקומות המיועדים לכך לפי תוכנית בניין עיר, ואכן נוספו בעיר בשנים האחרונות כ-900 גינות חדשות. ישיבות בנושא היתרי בנייה ושימושים חורגים, בהן דנים בבקשות של אנשים פרטיים, סגורות לציבור מטעמים של צנעת הפרט".
הדובר דחה את הטענה שהחניונים מחריפים את זיהום האוויר. "אנו סבורים כי כל חניון שיוקם יפחית את זיהום האוויר שנגרם משיטוט מיותר של הרכבים לחיפוש חניה", מסר.
הרחק מעין הציבור: עיריית תל אביב אישרה הפעלת 21 חניונים
יגאל חי
4.4.2007 / 9:05