ג'י ארסטלינג: "ישראל היא חברה חשובה ביותר בין מדינות ה-PCT; זה מלמד על רמה גבוהה של יצירתיות וחדשנות"

באחרונה הגיע לביקור בישראל עו"ד ג'י ארסטלינג, המנהל היוצא של - PCT מחלקה הממונה על יישום האמנה לשיתוף בפטנטים והמהווה חלק מהסוכנות המיוחדת של האו"ם לקניין רוחני (WIPO) בז'נווה, שווייץ. ארסטלינג ביקר במשרדי עורכי דין מובילים העוסקים בתחום הקניין הרוחני בישראל, ביניהם זאב פישר מאפלפלד פישר; טל בנד מש. הורוביץ, ניל וילקוף מהרצוג פוקס נאמן; ריינהולד כהן; ואד לנגר משיבולת. בנוסף, ארסטלינג היה אורח באוניברסיטה העברית, במשרדי עורכי פטנטים חשובים ושל רשם הפטנטים.







לארסטלינג התלוותה בביקוריו בארץ עו"ד יערה שושני, עד לא מכבר יועצת משפטית ב-PCT וראש הדסק הישראלי ב-WIPO .WIPO היא סוכנות לקניין רוחני שהוקמה ב-1883, והצטרפה לאו"ם ב-1972. WIPO הוקמה על ידי קבוצת מדינות, בראשן אוסטרו-הונגריה וצרפת, שגיבשו אמנה בינלאומית להגנה על פטנטים וסימני מסחר. האמנה שנחתמה בפאריס ב-1883, מכונה אמנת פאריס. על פי האמנה, כל מדינה החתומה עליה מחויבת לכבד באופן הדדי את הזכויות בפטנטים של חברות אחרות לאמנה.



לפי אמנת פאריס, בקשה לפטנט שמוגשת באחת ממדינות האמנה, ניתן להגיש כעבור 12 חודשים בכל מדינה אחרת שחברה באמנה, ואותה מדינה תכיר בבקשה לפטנט כאילו הוגש במועד שבו הוגשה הבקשה המקורית. מנגנון זה התאים לתקופת המהפכה התעשייתית, ואיפשר שהות של 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה לפטנט ועד להוצאות הגבוהות שברישומו במדינות שונות. החיסרון של השיטה היה פרוצדורות כפולות במדינות שונות, הצורך בתרגומים רבים של הבקשה לפטנט, תשלומי אגרות בכל מדינה והוצאות אחרות.



ב-70' הבינו בכמה מדינות כי הסדרי אמנת פאריס אינם מספיקים לעולם מתפתח, ובפרט כי שהות של 12 חודשים כדי להגיש בקשות לפטנט ברמה הבינלאומית היא קצרה מדי, וחתמו על האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים (PCT), שנכנסה לתוקף ב-78'. ישראל אשררה את האמנה ב-96'. לדברי ארסטלינג, "בתחילה היו חתומות על האמנה רק עשר מדינות, ומעט מאוד מדינות הצטרפו אליה עד שנות ה-90. כיום חתומות על האמנה 137 מדינות".



בעולם אין מנגנון לרישום בינלאומי של פטנטים, ולכן אמנת ה-PCT נועדה רק לסייע בגיבוש מנגנון בינלאומי להכרה הדדית בבקשות לפטנטים, שהוגשו במדינות אחרות החברות באמנה. יתרונה המרכזי של אמנת ה-PCT הוא בכך שהיא מאפשרת פרק זמן רחב יותר להגשת בקשות לפטנט במדינות זרות, ודוחה את המועד להוצאות העמלה הגבוהות הכרוכות בהגשת בקשות כאלה.



חיפושים ב-137 מדינות



ארסטלינג מתאר את מנגנון ה-PCT: "תחילה יש להגיש בקשה לפטנט בישראל, שכרוכה בתשלום של עמלה בסך 10,000 עד 15 אלף שקל. לאחר מכן ניתנת למבקש הפטנט תקופה של 12 חודשים להגיש בקשה לפטנט ב-PCT, וזה אוטומטית נחשב כאילו הבקשה הוגשה ב-137 מדינות החתומות על האמנה. הבקשה מוגשת למשרד רשם הפטנטים בישראל המחזיק מחלקה ל-PCT או ישירות לז'נווה. ארגון ה-PCT מקיים את מערכותיו באמצעות הגורמים המדינתיים. כל בקשה לאישור פטנט עוברת תהליך של "חיפוש" באחת מ-13 רשויות החיפוש ברחבי העולם. מישראל ניתן לפנות לרשויות החיפוש של ארה"ב או אירופה.



"הבקשה נשלחת לרשות החיפוש שבודקת האם יש "מידע מוקדם" על ההמצאה. בתוך 16 חודשים ממועד הגשת הבקשה המקומית מתקבל מרשות החיפוש דו"ח חיפוש, שהוא אינדיקציה לגבי האפשרות לרשום את האמצאה כפטנט. הערכת יכולת לקבל פטנט מתקבלת 18 חודשים מיום הגשת הבקשה. 12 חודשים לאחר פרסומה במישור הבינלאומי, נדרש מבקש הפטנט להחליט האם הוא רוצה לרשום את הפטנט שלו במדינות השונות, ובאילו מדינות הוא בוחר לעשות כן. כלומר, ההחלטה על הגשת בקשות לרישום פטנט במדינות השונות נעשית לאחר 30 חודשים, ולא לאחר 12 חודשים על פי אמנת ז'נווה".







היתרון שבדחיית המועד להגשת הבקשות במדינות השונות, הוא שכל רישום כזה כרוך בעלויות גבוהות ביותר. במשך 30 החודשים, מתקדם הפיתוח של האמצאה, נעשים מחקרי שוק, מאתרים משקיעים, מחפשים את השווקים החשובים ביותר לרישום פטנט, וניתן לבחון טוב יותר את היתכנות הפטנט והיכן חשוב להגן עליו. כמו כן, נבחנים ביתר הקפדה השווקים הרלוונטיים והמתחרים, וניתן לקבל החלטות מושכלות יותר בדבר הכדאיות שברישום הפטנט.



"משרדי הפטנטים במדינות החברות", אומר ארסטלינג, "יכולים להוסיף תנאים על אלה של PCT, אך הם לא רשאים לדרוש להגיש בקשה חדשה לרישום פטנט. כמו כן, הם רשאים לערוך דו"ח חיפוש של עצמם, אך הם צריכים לעיין גם בדו"ח החיפוש של ה-PCT. יתרון נוסף הוא שבקשה לרישום פטנט באמצעות ה-PCT מוגשת רק בשפה אחת".



10 מדינות בממוצע לפטנט



לאחר תום 30 החודשים, רישום הפטנט נכנס לשלב הלאומי, שבו רושם הפטנט יידרש לקבוע באילו מדינות בכוונתו להגיש בקשות מדינתיות לרישום. מדובר בהליכים יקרים מאוד, ועל כן איש אינו רושם פטנט בכל 137 מדינות האמנה. בממוצע רושמים פטנטים בלא יותר מ-10 מדינות, בכללן ארה"ב ואירופה, אך גם באירופה יש לבחור באילו מדינות בדיוק הפטנט יזכה להגנה. חברות תוכנה ופרמצבטיקה, שחשופות יותר להעתקה קלה של הפטנטים שלהן, עשויות להגיע עד ל-50 מדינות שבהן נרשמים פטנטים. מיקרוסופט, המופצת ברמה עולמית, רושמת פטנטים אפילו ב-80 מדינות.



לדברי ארסטלינג, "ישראל היא חברה חשובה ביותר בין מדינות ה-PCT. היא ממוקמת במקום ה-15 בין 137 מדינות ה-PCT, במספר הבקשות לרישום פטנטים שמוגשות על ידה, ובמקום הרביעי במספר הבקשות שמוגשות לנפש (אחרי שווייץ, פינלנד ושוודיה). הדבר מלמד על רמה גבוהה של טכנולוגיה, יצירתיות וחדשנות". לדבריו, "מעניין לציין שבמדינות כמו פינלנד רק חברה אחת מגישה בקשות לפטנטים - נוקיה. בישראל, לעומת זאת, יש הרבה מאוד חברות שרושמות פטנטים ב-PCT. זה מלמד על בסיס טכנולוגי רחב. חלק גדול מהבקשות מוגשות על ידי מוסדות למחקר ופיתוח של האוניברסיטאות ובתי חולים בישראל".



בשנתיים האחרונות חל גידול של 36% בשימוש ב-PCT בישראל, ביחס לגידול עולמי של כ-10% בלבד. אם ב-96', כאשר ישראל הצטרפה לאמנה, הוגשו באמצעות ה-197 PCT בקשות לרישום פטנט, ב-2006 הוגשו 1,725 בקשות - גידול של כמעט 900%. ישראל כה חשובה עבור WIPO, שארגון זה בחר ברשות הפטנטים בישראל כפיילוט לתהליך אוטומציה של נושא רישום הפטנטים. WIPO פיתחה, באמצעות חברת אלעד מערכות, תוכנה לניהול רישום פטנטים. התוכנה שייכת ל-WIPO, והיא צפויה להפיץ אותה לרשויות פטנטים אחרות בעולם.



בנוסף, WIPO סייעה בהסבת אגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במשרד המשפטים לרשות עצמאית ובלתי תלויה בנובמבר 2006. בתחילת 2007 הוכנסו כמה שינויים חדשים באמנת PCT, ואחת ממטרות הביקור של ארסטלינג היתה להסביר את אותם שינויים לעוסקים בתחום בארץ. לדבריו, "רצינו לספק אפשרות לעורך דין או לעורך פטנטים ששגו באופן מילוי הבקשה, לתקן אותה. לפי השינוי, ניתן לתקן בקשה לרישום פטנט שנפלה בה טעות מבלי להפסיד את מועד ההגשה של הבקשה, דבר שלא היה קיים עד כה". בנוסף, ארסטלינג ניצל את ביקורו בישראל כדי להודות לעמיתיו הישראליים, בשם WIPO, על השימוש הנרחב שהם עושים ב-PCT.



דסק מיוחד לישראלים



אינדיקציה נוספת לחשיבות ש-WIPO מקנה לתעשיית הפטנטים הישראלית, היא הקמת דסק בז'נווה המיועד אך ורק לישראל. בעוד שכל שאר המדינות מיוצגות על ידי לשכות ב-WIPO, ללא התייחסות ספציפית לכל מדינה, הוחלט ב-2001 להקים דסק מיוחד לישראל. מתאמת התיק הישראלי מ-2001 היתה עו"ד שושני, שלפני כן היתה היועצת משפטית לרשם הפטנטים בישראל. בנוסף, שושני שימשה כיועצת משפטית במחלקה המשפטית של ה-PCT, המונה כ-20 עורכי דין מכל העולם. החליפה את שושני בתפקידיה עו"ד לי מאור, שגם היא שימשה כיועצת משפטית לרשם הפטנטים. שושני עצמה החליטה לחזור ארצה בגיל 35, לאחר שש שנים בשווייץ, והיא מצטרפת למחלקת פטנטים בחברה מסחרית גדולה שלא ניתן לחשוף את פרטיה.



הראיון התקיים במשרד שיבולת, בחסות עו"ד אד לנגר, מרכז תחום הקניין הרוחני המפותח במשרד, שבו עוסקים כ-8 עורכי דין מתוך כ-60 עורכי דין במשרד. לנגר הוא עו"ד בישראל מזה 20 שנה, והצטרף לשיבולת לפני כ-5 שנים. המשרד מייצג בתחום הקניין הרוחני חממות טכנולוגיות של הטכניון, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. כמו כן, מייצג המשרד חברות סטארט-אפ, ואת חברת סלמקס סיסטמס, המפתחת מערכות לזיהוי קול. המשרד מייצג חברות טלקומוניקציה כגון AXERRA NETWORKS, ואת חברת Camtek לפיתוח מערכות בדיקה אופטיות. בנוסף, מייצג המשרד בתחום הקניין הרוחני ורישום הפטנטים את חברת Kencap, שפיתחה פטנט לסכין לחיתוך חבל הטבור. לדברי לנגר, "המשרד מגיש 50-100 בקשות לרישום פטנטים בשנה, מתוכן כ-20-50 בקשות ל-PCT. שאר הבקשות מוגשות בישראל ובארה"ב בלבד".



ארסטלינג, עו"ד יהודי אמריקאי, הגיע ל-WIPO לפני כ-4.5 שנים, לאחר שהתמחה בפטנטים ובמשפט בינלאומי במינסוטה, ארה"ב. ארסטלינג היה חבר ב-AIPLA, ארגון הקניין הרוחני האמריקאי. בסוף מאי יסיים ארסטלינג את תפקידיו בז'נווה וישוב לארה"ב. הוא ילמד בבית ספר למשפטים וויליאם מיטשל במינסוטה, ויצטרף למשרד עורכי דין במינאפוליס; במקביל, הוא ימשיך לייעץ ל-WIPO בנוגע ל-PCT.