שתיים, יותר נכון שלוש סיבות, יש לכך שבועת הווב 2.0 עומדת להתפוצץ או לפחות להיהפך להרבה פחות סקסית.
הראשונה היא השקעות הענק של חברות ההון סיכון, שכמו האשה החוקית הן תמיד האחרונות לדעת. כשהן בפנים נשפך כסף גדול ואתו מופרחים להם חלומות לא מציאותיים ואווירה בזבזנית שמביאה בסופו של דבר להתפכחות. סיבה שנייה היא המגמה הגוברת והולכת של ברוני המדיה ויזמים מנוסים, לחזור לשלוט על הצינורות הראשיים של הרשת ועל החומר שמסתובב בה.
מיזם joost, חברה שהקים מייסד סקייפ ושהקציבה מיליארד דולר לפיתוח, עוסקת היום בחתימה מאסיווית על הסכמי תוכן עם חברות המדיה הגדולות. בסופו של דבר שואפת ג'וסט לספק כל תוכן בעולם כשהוא מורשה וממומן על ידי פרסום ואין בו ולו גרם אחד של תוכן גולשים.
מהלך נוסף בכיוון זה הוא של ניוזקורפ ו-NBC, שמקימות אתר שיאפשר צפייה חופשית ומוסדרת בתכנים של שתי החברות. אפילו גוגל עובדת כיום על פרויקטים שיש בהם יד של עורך תחת הכותרת WEBtangible.
פרויקט ראשון ובו ביקורות על ספרים שניתנות ממקורות מוסמכים כבר יצא לדרך.
לאלה אפשר להוסיף, כאמור, צד שלישי - הבלוגספירה עצמה. בשבועות האחרונים חוזר ועולה בבלוגים שונים הנושא של - די, נמאס! מה זה כל החומר הזה, מה זה כל הקשקוש הזה, למה אני יושב כאן מול המסך כל היום וכותב, או במלים אחרות - שמישהו יעצור אותי.
ואולם, סיפור אחד נופח את נשמתו ועל חורבותיו קם סיפור גדול ומשמעותי יותר, ובעל רגליים ומודלים מוצקים יותר. בכל הקשור לווב 2.0, מונח שנולד בעולם התוכנה והקוד הפתוח והפך לכוללני לרוח האינטרנט החדשה, שבה כל אחד הוא גם המדיום וגם המסר, הסיפור הגדול רק עכשיו מתחיל.
הבועה מתנפצת, אבל השיחה נשארת
אם לסכם את מה שנגמר ואת מה שמתחיל במשפט אחד, הרי שאפשר לומר שהבועה מתנפצת, אבל השיחה נשארת. בגל האינטרנט הקודם, שנשען על חדירה מהירה של שירותי אינטרנט בפס רחב, השתנו לחלוטין הרגלי צריכה שהיו נהוגים שנים.
השוואת מחירים, קריאת חדשות וצריכת בידור, תשלומים מכוונים ומסחר אלקטרוני - היו כמה מהשינויים המהותיים שהביא אתו הגל הקודם באינטרנט.
נכון, המודלים העסקיים השתנו לאט יותר. השווקים נעו ורק אחריהם החברות, ותאוות הבצע שאחזה בכל הפכה את הסיפור לקצת דביק, קצת מגעיל ובעיקר נפיץ. אבל אחרי שהרעש התפזר, התברר שהגלגל הסתובב קדימה ושהרשת אומנם שינתה דפוסים שנדמה היה שיישארו כאן לתמיד.
גם הפעם, לאחר שתיעלם הדביקות והנפיצות, תתברר לפתע מידת השינוי הגדול, השיחה הגדולה שמתנהלת ברשת, השפה החדשה שנוצרה סביבה - פחות רשמית ויותר אישית - והקלות היחסית שבה כל אחד יכול להביע את דעתו, לשתף בידע ולקבל מידע מאחרים, משנה והופכת את האינטראקציה בין אנשים לזמינה יותר. היא יוצרת כללים ושפה חדשים שייהפכו אט אט לנחלתם של יותר ויותר גולשים, ומהווה איום לכמה מהתעשיות המסורתיות שלא מצליחות עדיין להפנים את השינוי.
כמו בהתנפצות הבועה הקודמת המשבר הוא גם הזדמנות. נכון להיום עודף היצע והיעדר יד מכוונת יצרו זילות של תוכן והיעדר סמכות. פרופסור לצד סטודנט, מתכנת מתחיל לצד מהנדס ותיק, כולם שווים בפני הרשת ומציפים אותה בהגיגיהם בלי צורה וסדר.
הצורך בניהול המידע והידע והצורך בסמכות, פותחים לחברות מותגים, מנהלים ואנשי מקצוע בעלי שם ורקורד מוכח, הזדמנות לקפוץ למים. כי הרי מה עדיף - תחזית מנומקת של מנהל השקעות בחברה גדולה או בליל תחזיות של פרח השקעות צעיר. ההזדמנות תאפשר לארגונים למנף במהירות יחסית נכסים שנצברו במשך שנים ולהמיר אותם לנכסי אינטרנט, נכסים שמשמעותם היום היא הנעת שיחה, בעולם שהשיחה היא המדד העיקרי בו.
הכותב הוא מנכ"ל בלינק