המכרז על בנובמבר 2005 היה נראה כהצלחה גדולה. שלא כמו במכרז על בנק דיסקונט שקדם לו - שבו נשאר רק מתמודד אחד שהשתלט על הבנק בזול - הצליחו אנשי האוצר להגיע לקו הסיום עם כמה הצעות רציניות לרכישת השליטה בבנק. יתרה מזאת, את ההצעה הטובה ביותר שגם זכתה במכרז הגישה ענקית פיננסית זרה, קרן סרברוס, יחד עם קרן קנדית בשם גבריאל.
באוצר ובבנק ישראל חלמו ועדיין חולמים על משקיע מסדר גודל כזה, שייקח את הבנקאות הישראלית לשיאים חדשים. וכאשר מדובר בהצלחה קצת מחפפים בבדיקת רקמות: יוסי בכר, אז מנכ"ל האוצר, הזדרז "לקחת אחריות" על הבאת המשקיעים הזרים. החשב הכללי ירון זליכה התהדר בניסוח כללי המכרז, ואפילו שלמה אליהו - לפני שאיים ללכת לבג"צ - הציע עצמו כשותף.
שנה וחצי אחרי, מכרז לאומי שנהפך לאחד המכרזים הבעייתיים שביצעה המדינה מסתובב במסדרונות בית היתומים של משרד האוצר ומחפש אבא. כללי המכרז הבעייתיים, שאיפשרו לכל משקיע לגשת למכרז, סיבכו את הרשויות והביאו אותם לסיטואציה קשה. "המזל שלנו שגאידמק לא ניגש למכרז", התלוצץ השבוע גורם בכיר במשרד האוצר. ואולם שלא כמו במקרה של גאידמק, שבו אף אחד לא היה ממהר לאשר לו את השליטה בבנק, במקרה של סרברוס-גבריאל היו הפקידים בירושלים שמחים לו השגת השליטה היתה פשוטה יותר.
הטרגדיה של מכרז לאומי היא שאף אחד לא רוצה להיזכר כמי שבגללו פיספס המשק הישראלי משקיעים מסדר הגודל של סרברוס-גבריאל. מצד שני, הקשיים הטכניים פשוט לא מאפשרים לאשר את העסקה. וכך, פחות מחודשיים לפני המועד האחרון שבו מותר לסרברוס להשיג את אישור השליטה, מגלגלים הפקידים בירושלים את תפוח האדמה הלוהט, שהגיע השבוע גם לשולחן של מנכ"ל לאומי, גליה מאור.
מטרד ושמו לאומי ארה"ב
מיד לאחר שזכו במכרז רכשו סרברוס-גבריאל 10% ממניות לאומי וקיבלו אופציה לשנה וחצי לרכוש 10% נוספים, בכפוף להצגת אישורי שליטה. סרברוס-גבריאל, וכל מי שירצה לרכוש את לאומי בעתיד, צריך לקבל גם את אישור השליטה מהמפקח על הבנקים בישראל, וגם את האישור מהמפקח על הבנקים בארה"ב. הכל בגלל האחזקה של לאומי בלאומי ארה"ב.
על פי החוק בארה"ב, גופים כמו סרברוס, אשר מחזיקים בחברות ריאליות, לא יכולים להחזיק גם בבנקים. זאת בכדי למנוע מצב של ניגודי אינטרסים בין העסקים השונים שלהם. העברת השליטה בלאומי לסרברוס מבלי שהמפקח בארה"ב יאשר את ההעברה עלולה לסבך את בנק לאומי בעבירה על חוקי הבנקאות בארה"ב, ולכן המפקח על הבנקים בישראל מתנה את אישור השליטה בלאומי בישראל בהצגת אישור מהרשויות בארה"ב.
הפתרון הכי פשוט הוא מכירת הבנק בארה"ב. במצב כזה המפקח בישראל לא יזדקק לאישור הרשויות בארה"ב, מה שיסלול את הדרך למתן אישור השליטה על לאומי. הבעיה היא שבנק לא מוכרים ביום אחד, ולסרברוס יש בדיוק שבעה שבועות למכור את לאומי ארה"ב.
לפני כמה ימים הגיעו מנהלי סרברוס-גבריאל, סטיבן פיינברג ועזרא מירקין, לפגישות עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ועם הנגיד סטנלי פישר. בפגישות הם הבהירו לנציגי בנק ישראל כי יש להם סיכום עקרוני עם הרשויות בארה"ב לפיו יזכו לאישור העברת בעלות בלאומי ארה"ב בתנאי שהמניות של הבנק האמריקאי יועברו לנאמנות למשך שנה, במהלכה תפעל הנהלת לאומי למכירת לאומי ארה"ב.
אולמרט בורח, הירשזון נחקר
מכיוון שסרברוס עדיין לא קיבלה את השליטה בבנק היא לא יכולה להורות להנהלה למכור את לאומי ארה"ב. מי שצריך לעשות את זה היא המדינה. על פי הסיכום בין בנק ישראל למנהלי הקרנות הזרות אמור בנק ישראל לשלוח להנהלת בנק לאומי מכתב שיורה לה להיערך למכירת לאומי ארה"ב. לאחר שתקבל את המכתב צריכה ההנהלה לבחון האם וכיצד צריך למכור את לאומי ארה"ב.
המכתב עדיין לא נשלח, אך בסרברוס צריכים להתמודד עם עוד בעיה - ההחלטה של מאור לא מספיקה. על שולחנה של מנכ"ל לאומי מונחת חוות דעת משפטית שאומרת שמכירת הבנק בארה"ב - בכדי לאפשר לסרברוס לקבל את השליטה - היא אירוע שמצריך את כינוס אסיפת בעלי המניות, מכיוון שזוהי הצבעה על עסקה מהותית עם בעל עניין. באסיפה צפויים המשקיעים הזרים להיתקל בהתנגדות של שלמה אליהו שמחזיק ב-10% ממניות לאומי.
את כל הפעולות האלה צריכים בסרברוס להשלים תוך פחות מחודשיים. למרות האופטימיות והרצון לראות משקיע מסדר הגודל של סרברוס נכנס לבנקאות הישראלית, קשה למצוא היום מישהו במערכת הבנקאית שמוכן להמר שהקרנות יצליחו להשלים את כל המשימות בפרק זמן קצר כל כך.
על אף שבקשה רשמית עדיין לא הוגשה, בסרברוס רוצים שהמדינה תאריך את האופציה לרכישת המניות בכמה חודשים, במהלכם יושלמו הסידורים הנוגעים ללאומי ארה"ב. המפקח על הבנקים, חזקיהו, והנגיד פישר תומכים בבקשה. הם רואים בהארכה הזאת עניין טכני מכיוון שהקרנות כבר הגיעו לסיכום עקרוני עם הרשויות בארה"ב. מי שצריך לאשר בפועל את הארכת האופציה היא חברת נכסים מ.י, באמצעותה מחזיקה המדינה במניות לאומי, והחשב הכללי באוצר זליכה שאחראי על המכרזים של המדינה.
במדינה מתוקנת היתה החלטה כבדת משקל כזאת מתקבלת על ידי שר האוצר או ראש הממשלה. הירשזון שנמצא בחקירה לא נראה רלוונטי, ואולמרט שכבר הואשם כמי שהתערב במכרז יברח מההחלטה על הארכת האופציה כמו מאש. בריק השלטוני הזה מי שיקבע את גורל המכרז הם הפקידים. מנכ"ל נכסים מ.י, איציק קליין, נוטה לקבל את עמדת בנק ישראל. מנגד זליכה כבר התבטא שלא יסכים להאריך את האופציה ולו ביום אחד. דמות המפתח הוא מנכ"ל משרד האוצר, יורם אריאב, שצפוי להתמנות ליו"ר נכסים מ.י ולהכריע בעניין. ההערכה היא שגם אריאב יאמץ את ההמלצה שיקבל מבנק ישראל.
באוצר מבינים שהעניין יגיע לבג"צ
במכרז על בנק דיסקונט שנערך בתחילת 2005 התנתה המדינה את ההשתתפות בכך שהמתמודדים יציגו לה אישורי שליטה עקרוניים מבנק ישראל לפני שיגישו את הבקשות. בגלל ההתניה הזו מספר המשתתפים במכרז היה נמוך ולבסוף קבוצת ברונפמן היתה היחידה שהגישה הצעה. מתוך הרצון להגדיל את מספר המשתתפים במכרז לאומי, החליטה המדינה לא להתנות את המגישים, כך שכל אחד יכול היה להגיש הצעה. כעת אומרים באוצר שההחלטה הזו היא המקור לבעיות שיש לסרברוס היום, מכיוון שבעיית לאומי ארה"ב היתה צריכה להיפתר, לטוב או לרע, לפני קיום המכרז.
בכל מקרה, באוצר מבינים שכל החלטה שלא תינתן בעניין הארכת האופציה עלולה לסבך את המדינה בעתירה לבג"צ, מה שאומר שגם היועץ המשפטי לממשלה צפוי להיכנס לתמונה בקרוב. אם יוחלט לתת לקרנות הארכה צפויים שלמה אליהו ונוחי דנקנר (שהתמודד במכרז והגיע למקום השני) לעתור ולטעון שתנאי השוויון במכרז הופרו.
אם לא תינתן הארכה יבקשו המשפטנים של סרברוס מבג"צ להסביר להם מדוע הם שונים מקבוצת ברונפמן, שעל אף שקיבלה אישור ראשוני לפני שניגשה למכרז, קיבלה הארכה של חצי שנה מכיוון שלא יכלה להעביר את השליטה בדיסקונט ניו יורק שהיה נתון בחקירה בגלל פרשת הלבנת ההון. בסרברוס טוענים שהמצב שלהם לא שונה: גם להם יש סיכום עקרוני עם הרשויות בארה"ב, והשלמת ההליך הוא עניין טכני שמצדיק הארכה, לפחות כמו זו שניתנה לקבוצת ברונפמן. "בדיסקונט לא היו גורמים אינטרסנטיים שרצו את הבנק, ובגלל זה לא היתה התנגדות", אומרים מקורבים לקרנות הזרות.
מה תגיד גליה מאור
בשבוע שעבר גילתה המדינה פתרון שנראה יצירתי ואלגנטי למכרז הבעייתי. במקום להתעסק עם ההארכה יגולגל התפוח הלוהט להנהלת לאומי, שיכולה לפסול את הפתרון של סרברוס בטענה שהוא לא טוב לבנק. לפני שמכנסים את בעלי המניות של הבנק צריכים 12 המנהלים של מאור "להחליט" אם יש בכלל הצדקה לכל הלוליינות שכרוכה בכניסה של סרברוס לבנק. הנוסחה פשוטה: מכירת הבנק בארה"ב מוצדקת רק אם תצמח תועלת גבוהה יותר מהכניסה של המשקיעים הזרים. אם מאור והחבורה שלה יחליטו שאין הצדקה למהלך, אין בכלל צורך בהארכת האופציה.
בימים האחרונים מאור הרימה טלפונים לחברים שלה בגולדמן-זאקס שעזרו להכין את תוכנית מכירת הנכסים המוצלחת. מאור, שמחויבת מבחינה חוקית לטובת הבנק בלבד, רוצה לשמוע את הדיעה שלהם על העניין. היא שאלה אותם כיצד ניתן למכור את לאומי ארה"ב, וביקשה לשמוע את ההערכות שלהם לגבי היכולת של סרברוס להקים ללאומי פלטפורמה חלופית שתאפשר לבנק הישראלי לצמוח בארה"ב.
ב-2006 מאור קיבלה שכר ובונוסים של 8.5 מיליון שקל, סכום שיא בבנק שנשלט על ידי המדינה. ואולם מאור יודעת שאצל סרברוס היא תוכל לקבל סכומים גבוהים יותר, אולי כמו אלו שמקבלים הקולגות בפועלים. היא גם יודעת שביחד עם סרברוס היא יכולה להפוך את לאומי לבנק הראשון בישראל, ולא רק בסיסמאות.
בנק לאומי - ששווה 21 מיליארד שקל - הרוויח ב-2006 כ-3.5 מיליארד שקל. לאומי ארה"ב הציג תוצאות עלובות - התרומה שלו לרווחי לאומי אשתקד הסתכמה ב-24 מיליון שקל ותשואת ההשקעה של לאומי בחברה הבת האמריקאית שלו הסתכמה במספר מביש - 1%. בלאומי מדברים על הצורך בהרחבת העסקים בחו"ל, מה שאומר שמאור צפויה להסתובב בשנים הקרובות בעולם ולפגוש הרבה מאוד אנשי עסקים גלובליים. אם סרברוס לא תקבל את השליטה בבנק בגלל ההחלטה של ההנהלה, מאור תצטרך להסביר בקוקטיילים המפוארים שבהם תשתתף, מה יש בו בבנק הכושל שקוראים לו לאומי ארה"ב, שהצדיק את סגירת הדלת בפני קרן ההשקעות הענקית, סרברוס. בסרברוס יצטרכו להסביר לחברים בוול סטריט איך איבדו בשלומאליות את בנק לאומי. הציבור הישראלי יצטרך להמתין בסבלנות למכרז השני על מניות לאומי, בתקווה שהפעם יעשו באוצר עבודה יסודית יותר.
המכרז שאינו נגמר
בנובמבר 2005: 20 שנה לאחר הלאמת הבנקים משלימה המדינה את המכרז על הבנק הגדול האחרון שבשליטתה - לאומי. על הבנק התמודדו משקיעים רבים, בהם נוחי דנקנר, לב לבייב, משפחת ספרא ביחד עם פרנק לואי ומורט צוקרמן, ובנקי השקעות זרים. במכרז זוכות שתי קרנות גידור: ענקית ההשתלטויות האמריקאית, סרברוס, וגבריאל האנונימית שמגיעה מקנדה.
מאי 2006: בכדי לקבל אופציה לשליטה בבנק צריכות סרברוס-גבריאל להציג לבנק ישראל מבנה של גרעין שליטה שבו לפחות 50% משקיעים פרטיים. יומיים לפני המועד האחרון מציגות סרברוס-גבריאל למפקח על הבנקים את גרעין השליטה שגיבשו אבל לא חושפות את השמות. בתגובה הלחץ הציבורי גובר ואפילו הכנסת מקיימת דיון בנוגע לפרסום השמות. המפקח על הבנקים באותם הימים, יואב להמן, מתחייב לפרסם את השמות תוך כמה שבועות. עד היום שמות השותפים הפרטיים של הקרנות לא פורסמו באופן רשמי.
אוקטובר 2006: מבקר המדינה מתחיל לחקור חשדות לפיהם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שכיהן כשר האוצר כאשר המכרז פורסם, היה מעורב בשינוי חלק מהתנאים שיטיבו עם מקורבו, פרנק לואי. על פי הפרסומים לואי נמנה עם המשקיעים הפרטיים שחברו לסרברוס-גבריאל. על אף ששמות המשקיעים הפרטיים עדיין לא פורסמו, בנק ישראל מאפשר לקרנות להתחיל בבדיקות נאותות בבנק, ומאפשר להם להכניס נציג מטעמן שיבצע את הבדיקות.
מארס 2007: הבעלות של לאומי על בנק בארה"ב מונעת מסרברוס-גבריאל לקבל אישור שליטה. חודשיים לפני המועד האחרון מגיעים שני המנהלים הבכירים של סרברוס-גבריאל - סטיבן פיינברג ועזרא מירקין - לישראל בכדי להיפגש עם בכירי בנק ישראל ולהציג להם את הפתרונות לבעיית לאומי ארה"ב. במקביל, מקורבים לקרנות רומזים כי יזדקקו להארכה של כמה חודשים. בבנק ישראל לא שוללים על הסף את הדרישה. החשכ"ל ירון זליכה מצהיר שלא יסכים להאריך את האופציה, אף לא ביום.
24 במאי 2007: תאריך פקיעת האופציה לרכישת מניות גרעין השליטה בבנק - המועד האחרון לקבלת היתר השליטה בבנק.
מזל שגאידמק לא השתתף במכרז על בנק לאומי
רם דגן
5.4.2007 / 8:14