מעמד הביקורת הפנימית ב בתקופת המנכ"ל יעקב גלברד נפגע. מפעילות שמנתה כ-14 מבקרים במשרה מלאה בעת שנכנס גלברד לתפקידו צומצם תקן הפעילות ל-6 עובדים בלבד. יותר מכך, לאחר בחינת תוכנית העבודה של בזק ל-2007, החליט גלברד, תוך הסכמת הדירקטוריון של החברה, להפחית את מספר שעות העבודה של הביקורת בכ-2,000 שעות מ-12 אלף שעות ב-2006 לכ-10 אלף שעות עבודה ב-2007.
חישוב פשוט מלמד כי במקום שכל מבקר בבזק ישקיע את מרצו ויעמיק בפעילות הביקורת של החברה בכ-857 שעות בשנה בממוצע, יידרשו כעת 6 המבקרים שנותרו בחברה להשקיע בפעילות הביקורת כ-1,660 שעות בממוצע כל אחד. בבזק קובעים כי "על פי הצורך ייבחן מספר המבקרים במהלך השנה הקרובה".
"ביקורת דווקאית ולא בונה"
כפי שכתבנו לא פעם, בעיתוי בעייתי, החליטה ב-2006 הנהלת בזק לבטל את המעמד של מבקר החברה, שהיה בדרגת סמנכ"ל, ולהשאיר ממלאת מקום ברמת אגף. כשהביקורת בבזק ניצבת בימים אלה תחת אש, המהלכים שבוצעו בשנה האחרונה בבזק בפעילות הביקורת מקוממים עוד יותר.
באוגוסט 2006 החליט מבקר הפנים של החברה, דני פרידמן, לפרוש. בכירים בבזק העבירו ביקורת על אופן עבודתו, ואחד מהם אף אמר ל-TheMarker כי "הביקורת היתה דווקאית, ולא ביקורת בונה". רשמית נמסר כי מבקר הפנים, שבכל מקרה מתוקף תפקידו אינו כפוף למנכ"ל גלברד, סיים את עבודתו בחברה כחלק מהשינוי הארגוני ומתוכניות הפרישה שהתאפשרו בחברה.
גם ועדת הביקורת של דירקטוריון בזק כשלה לאורך תהליכי אישורי האופציות לבכירים בבזק והבונוסים, והופנתה כלפיה ביקורת על כך ששימשה חותמת גומי לאישורים שלא התבצעו כדין. מסתבר כי ב-2006 נמסרו לעיונה כ-25 דו"חות ביקורת שהופנו גם לעיונם של היו"ר דב וייסגלס והמנכ"ל גלברד. ועדת הביקורת של בזק התכנסה לאורך שנת 2006 ל-10 ישיבות ודיונים בענייני הדו"חות שהועברו לה.