שליפת ציפורניים בקרב משפטי היא לרוב מנת חלקם של הצדדים המסוכסכים. ואולם בוררות שמתנהלת בהמשך לקריסת קבוצת נגה, שהותירה חובות בסך 820 מיליון שקל, הצליחה להוביל לקרב של ממש בין עורכי הדין.
ב-2004 התייצבו לעדות בהליך הבוררות, בחוסר חשק, עו"ד צוריאל לביא, המנהל המיוחד של חברות בקבוצת נגה, ועו"ד גבי מויאל, נאמן בהסדר נושים של חברת אמדר - חברה בת של אחת מהחברות בקבוצה. הבוררות מתנהלת כבר כמה שנים בפני עו"ד ראובן בכר, ובה מתעמתים אמדר - חברה לפיתוח עירוני - ואריה דגן, מצד אחד, ואלי אוזן מהצד השני. הרקע הוא מחלוקת באשר ליחסיהם כבעלי מניות או מנהלים באמדר, לרבות בגין ערבות של אוזן להתחייבויות שונות.
שני עורכי הדין הובאו לעדות עקב צו הקפאת הליכים שניתן ב-2002 נגד חברות מקבוצת נגה, ועקב מינויו של לביא לנאמן בהקפאת הליכים. בהמשך הורחב צו הקפאת ההליכים והוחל גם על אמדר, בה מונה מויאל לנאמן. לימים פורקו החברות מקבוצת נגה, ולביא מונה למנהל מיוחד. כמו כן, לאמדר אושר הסדר נושים - ומויאל מונה לנאמן לצורך ביצוע ההסדר.
כחלק מהליך מהבוררות זומנו בעלי התפקידים לתת עדות, לבקשת בא כוחו של אוזן, עו"ד שמואל קסוטו. לדבריהם, חרף אי הנוחות הכרוכה בזימונם של בעלי התפקידים לתת עדות בבוררות המתנהלת, הם נאלצו למלא אחר החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, והתייצבו לעדות.
למרבה ההפתעה
השאלות, הם טוענים, נסבו בעיקר על עניינים הנוגעים לפעולותיהם במסגרת תפקידם, "והיה ניכר שמדובר בניצול לרעה של הליכי הבוררות כדי להשיג מידע או מטרות אחרות". בכך, חשבו, "תם ונשלם". ואולם "למרבה ההפתעה", כלשונם, בינואר הם קיבלו זימון לעדות נוספות בבוררות. זימון זה יצר קרב משפטי בין עורכי הדין. לביא ומויאל פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לשופטת ורדה אלשיך, וביקשו שיורה לבורר לבטל את זימונם לעדות.
בבקשה הם טוענים כי לאחר קבלת הזימון פנה מויאל בכתב לבורר, וקבל על עצם זימונו לעדות פעם נוספת, בלא שניתן לכך כל הסבר או נימוק. הוא גם הצר על כך שהבורר "לא נתן דעתו לטעם לפגם שיש בזימונו (החוזר ונשנה) של בעל תפקיד (...) למתן עדות בענייני תפקידו בסכסוכם הפרטי של בעלי מניות ומנהלים (לשעבר) בחברה בה הוא מכהן כנאמן לביצועו של הסדר הנושים".
השניים טוענים כי הם ביקשו מבכר לבטל את הזימון, או להורות לקסוטו לנמק את פשר הזימון הנוסף, ולהודיע מהם העניינים שבגינם נדרשת עדות נוספת. לדבריהם, הבורר השיב כי הזימון נעשה לבקשת קסוטו, ועל כן הוא הפנה אותם אליו לקבלת פרטים.
לדברי השניים הם אכן פנו לקסוטו לקבל הסבר לפשר זימונם, אך קיבלו "תשובות סתמיות ולאקוניות". על כן הם מבקשים מבית המשפט לבטל את הזימון, בטענה כי כבר העידו בבוררות. עוד אומרים השניים כי סירובו של קסוטו למסור פרטים בדבר הזימון הנוסף ובדבר נושאי העדות "מעלה חשד ממשי שהזימון אינו בתום לב, וכי כל תכליתו ניצול לרעה של הליכי בוררות למטרות שאין בינן לבין העניין שבשלו כביכול הם מוזמנים ולא כלום".
לטענתם, "בעלי התפקידים אינם, בכל הכבוד, כלי משחק בידי אוזן או באי כוחו, שברצותם יזמנו אותם למתן עדות על עניינים המטופלים על ידם או כדי לתת להם 'דין וחשבון פרטי' על עניינים המטופלים על ידם אשר לגביהם נמסרים דו"חות לבית המשפט".
לביא ומויאל אף אומרים כי זימונם חושף אותם, בהיפוך היוצרות, לחקירות בלתי רלוונטיות של מנהליהן של החברות בהן הם מכהנים. הם גם מציינים כי הלכה פסוקה היא שמתן היתר לקרוא בשנית לעד שכבר נחקר יינתן בנסיבות חריגות בלבד - ונסיבות כאלה לא מתקיימות בעניין זה.
קסוטו: "פנייה חצופה"
עו"ד קסוטו הגיש לבית המשפט תשובה נרגזת לבקשה זו. לדבריו, כבר בשלב הראשון של הבוררות הוזמנו לביא ומויאל להעיד. זימון זה לא בא כלאחר יד, לטענתו, אלא רק לאחר שהבורר דן ארוכות בעניין ומצא שיש בידם מידע שיכול לשפוך אור על הסכסוך. "ולא בכדי, שהרי מדובר למעשה בתביעה בה נתבע אוזן כערב לחובותיה הנטענים (והמוכחשים על ידי אוזן) של חברת נגה נדל"ן, בקשר עם החברות מגדלי אמדר ואמדר לבניין", כלשונו.
קסוטו מכנה את הפניית הבקשה נגדו באופן אישי: "חצופה". לטענתו, "לביא ומויאל יודעים היטב כי אני, באופן אישי, אינני צד לבוררות זו. אינני תובע בבוררות ואינני נתבע בה, והעניין היחידי שיש לי בבוררות מסתכם בכך שאני מייצג את אוזן במסגרת הבוררות. למרות האמור, ובאופן חצוף שאין כדוגמתו, הגישו לביא ומויאל את בקשתם דנן למתן הוראות, נגדי באופן אישי, ולא נגד מרשי".
לדבריו, "לא זו אף זו, מרשי, אוזן, אפילו לא צורף כצד לבקשה למתן הוראות. כך שלמעשה ההליך דנן מתקיים לפחות בהיעדר צד רלוונטי אחד. (...) אין זאת אלא שבהגשת הבקשה דנן נגדי באופן אישי, למרות שברור שבעניין זימונם לעדות הנני מייצג את אוזן, מנסים לביא ומויאל, באופן בלתי ראוי וחסר תום לב, להפעיל עלי באופן אישי לחץ, כנראה במטרה לגרום לי לוותר על זכויות של מרשי".
תל אביב או באר שבע
חלק נוסף בתגובת קסוטו עוסק בחוסר הסמכות של בית המשפט המחוזי בתל אביב לדון בבקשה שהגישו מויאל ולביא. לדבריו, מחוזי תל אביב אינו מוסמך לבטל את זימונם של לביא ומויאל למתן עדות בבוררות, והסמכות הייחודית בעניין מצויה בידי הבורר ובית המשפט המחוזי בבאר שבע.
"האם הזדרזו לביא ומויאל להגיש בקשתם דווקא בפני בית משפט זה כיוון שהם סבורים כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע אינו כשיר ואינו מסוגל להבין את טענותיהם בעניין זימונם (ככל שיש להם טענות רלוונטיות בעניין זה)?", שואל קסוטו בתגובה ומוסיף: "או שמא הזדרזו לביא ומויאל להגיש בקשתם בפני בית משפט זה כיוון שהם סבורים כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע אינו 'מתוחכם' דיו כדי להבין את גישתם כי הם אינם כאחד האדם, וכי לכן אין לזמן אנשים 'חשובים' ו'נשואי פנים' שכמותם למתן עדות?"
לטענתו, "כך או כך, ברור הוא כי באופן בלתי ראוי ועל מנת להתחמק מסמכותו של בית המשפט המחוזי באר שבע הזדרזו לביא ומויאל להגיש בקשתם בפני בית משפט זה, בסוברם, בטעות, כי בית משפט נכבד זה יטה ביתר קלות את אוזנו לטענותיהם, ואולי יחליט לשים עצמו ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, היכול במחי יד לבטל את הוראותיו של אותו בית משפט רחוק בפריפריה".
באשר לטענות גופן טוען קסוטו כי הבוררות כולה עניינה בטענות שמעלים אמדר ודגן בטענה כאילו אוזן ערב כלפיהם לחובות שחבה להם חברת נגה נדל"ן (שמצויה בפירוק) ואשר מנהלה המיוחד הוא עו"ד לביא. החובות הנטענים האמורים נוגעים לפרויקטים שנוהלו על ידי החברות מגדלי אמדר (בכינוס נכסים) ואמדר לבניין (בהסדר נושים) שהנאמן של ההסדר הוא עו"ד מויאל.
בנסיבות אלה, לדבריו, "ברור כשמש מדוע יש חשיבות מהותית לעדויותיהם של לביא ומויאל. האם יש ספק כי טרם מחייבים את אוזן על ערבותו לחוב נטען של חברת נגה נדל"ן לאמדר ודגן ראוי לשמוע קודם לכן את גרסתו של המנהל המיוחד של נגה נדל"ן, בשאלה האם בכלל חייבת נגה נדל"ן חוב שכזה לאמדר ודגן? ואם כן - מה בדיוק היקפו של החוב? והאם אולי החוב פקע כיוון שאמדר ודגן הפרו בעצמם את התחייבויותיהם לנגה נדל"ן?", נטען.
לסיכום מבקש קסוטו לחייב את מויאל ולביא בהוצאות אישיות שישולמו מכיסם ולא מכספי הפירוק או הנאמנות, שכן הגשת בקשה באופן אישי נגדו במקום נגד אוזן "נגועה בחוסר יריבות, ומהווה ניסיון להלך אימים על עורך דין העושה את עבודתו נאמנה עבור מרשו". (פש"ר (1896/02)
קרבות הפירוק בקבוצת נגה מתפשטים: עכשיו גם עורכי הדין נאבקים זה בזה
כרמל בן צור
5.4.2007 / 11:14