מה המשותף לאהוד ברק, יעקב פרי, מתי קרפ, כרמל ורניה, שרגא ברוש, אלישע ינאי, אביגדור קפלן חוץ מזה שהם אנשי עסקים ופוליטיקאים שנחשבים "ידוענים"? התשובה הקצרה היא כסף. התשובה הארוכה יותר היא שכל האנשים האלה מחפשים את הכסף של המשקיעים האמריקאים באמצעות חברות בלנק-צ'ק, או חברות Shell (קונכייה), או חברות SPAC - Special Purpose Acquisition Company.
שלושת השמות מתארים חברה מאותו סוג - חברה ריקה מפעילות שמגייסת הון מהציבור על סמך המוניטין של מנהליה, כדי לבצע רכישה של חברה או פעילות שתציף ערך לבעלי המניות. כל הישראלים שהוזכרו פעילים בשנתיים האחרונות בכמה חברות בלנק-צ'ק הנסחרות בוול סטריט, או כאלה שעתידות להנפיק בקרוב, בהן PinPoint, צ'רצ'יל ונצ'רס ואיזראל טכנולוג'יס.
אופנת חברות הבלנק-צ'ק פשטה בוול סטריט בשנים האחרונות, ואפשר לדבר על כ-50 חברות כאלו הנסחרות בבורסות השונות. מה שמעניין הוא שמתוך כ-50 החברות בלא פחות מ-8 מעורבים ישראלים.
"זה כלי קלאסי לפעילות של ישראלים", אומר איציק פישר יו"ר חברת הבלנק-צ'ק צ'רצ'יל ונצ'רס, שגייסה באחרונה 107 מיליון דולר בבורסת Amex. "ישראלים הם מנהלים חרוצים, רעבים, יצירתיים ויודעים לנצל הזדמנויות בשוק - ולכן אפשר למצוא אותם עמוק בתוך העסק הזה".
ואם בהזדמנויות עסקינן אז אי אפשר שלא לומר כמה מלים על ההזדמנויות שניצל פישר בקריירה העסקית שלו. פישר, 51, נשוי לאמריקאית, גדל ברחוב הרוא"ה ברמת גן, אבל ביתו בשנים האחרונות משקיף לנוף הרבה יותר אטרקטיווי - הוא גר באפר ווסט סייד של מנהטן, בדירה המשקיפה למימי נהר ההאדסון.
"מעולם לא מכרתי מניות בבורסה"
את מרבית הונו עשה פישר ב-RSL קומיוניקיישנס - חברת שירותי תקשורת שהוקמה במחצית שנות ה-90 ורכבה על הגל הגדול של בועת הטלקום, שהתפוצצה בוול סטריט במארס 2000. את RSL הקים פישר עם רון לאודר, יורש אימפריית הקוסמטיקה אסתי לאודר ומבעלי המניות של ערוץ 10. RSL הונפקה ב-97' לפי שווי של מיליארד דולר, וב-2001 כבר נכנסה להליך של פשיטת רגל (צ'פטר 11).
אבל פישר ידע לצאת בזמן - בשנים שבין ההנפקה לפשיטת הרגל הוא מכר מניות במיליוני דולרים, ופרש סופית מהחברה באוגוסט 2000 - כחצי שנה לפני שנכנסה לפשיטת רגל. "מעולם לא מכרתי מניות בבורסה", מספר פישר בנימה שנשמעת מתנצלת. "את כל המניות מכרתי לגופים ואנשים שרצו להיות שותפים אסטרטגיים בחברה".
גם בתקופה שקדמה להקמת RSL עברו על פישר דברים מעניינים: הוא למד לימודים אקדמיים בארה"ב, וחזר לישראל ב-94'. "הרמתי טלפון לביבי נתניהו שסיים אז כהונה כשגריר ישראל באו"ם והצטרפתי, כגזבר שלו, במרוץ הראשון שלו לראשות הליכוד", מספר פישר. החל ב-92', לאחר שנתניהו נבחר לראשות הליכוד, היה פישר הגזבר של הסיעה כולה, ובשנים אלו יצר קשר עם מוקדי כוח ואנשי הון בהם לאודר, הידוע כחברו הטוב של נתניהו.
פישר אומר שהוא הגרעין סביבו נוצרה צ'רצ'יל ונצ'רס. שם מוכר נוסף שאפשר למצוא במסמכי החברה הוא שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ולשעבר נשיא מכון היצוא של ישראל. "ההורים של שרגא ושלי מכירים עוד מגרמניה; שנינו גדלנו ברחוב הרוא"ה ברמת גן", הוא מספר. ברוש מכהן כדירקטור בחברה וכבר לא גר ברחוב הרוא"ה, אבל עדיין תושב רמת גן.
יכול להיות שאפשר לקרוא לפישר "אופורטוניסט", גם מכיוון שהוא השכיל לזהות הזדמנויות ולקרוא את המפה הטכנולוגית של השנים האחרונות. כמו שהוא זיהה את העת המתאימה לפרוש מ-RSL, רגע לפני שהחברה פשטה את הרגל, כך הוא גם ידע לזנוח לגמרי את ענף הטלקום ב-2004 ולעבור לדבר החם הבא - אינטרנט.
עם ניר טרלובסקי - שותפו מימי RSL וכיום סגן נשיא ודירקטור בצ'רצ'יל - מחזיק פישר בכ-10% בחברת באזמטריקס (Buzzmetrics) העוסקת בתחום כלי מדידה להשפעת פרסום ממוקד לקוח ברשת, ומידת ה"באז" ברשת סביב מוצרים או רעיונות. באחרונה נכנסה חברת הסקרים העולמית נילסן להשקעה בחברה (כ-51%). חברה נוספת שבה מעורב פישר היא CubeEffect, המעורבת אף היא בתחום הפרסום ברשת.
פישר חושב שהוא יכול לעשות זאת שוב - למצוא הזדמנות טובה בעיתוי הנכון. "צ'רצ'יל ונצ'רס מחפשת לרכוש חברה פרטית בסכום של 150-300 מיליון דולר. זו יכולה להיות חברה בלא פעילות בארה"ב, שאנחנו נפתח עבורה דלתות, אבל זו חייבת להיות חברה עם פעילות אמיתית ו-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות, ש"י) של 15 מיליון דולר בשנה לפחות. אחרי הכל, הרי נצטרך להסביר לבעלי המניות שלנו, בהם גם משקיעים מוסדיים בישראל, מדוע בחרנו להשקיע באותה חברה".
פישר הגיע בשבוע שעבר לשלושה ימים בישראל (לדבריו, הוא מבקר כאן שמונה פעמים בשנה) ונפגש עם יותר מ-20 נציגים של חברות וקרנות הון סיכון שמחפשות אקזיט. המטרה של צ'ר'ציל היא לעשות עסקה עד סוף השנה, ופישר אומר כי הוא וברוש דוחפים לעסקה בישראל. "גם אם לא נרכוש חברה ישראלית, נדאג לחזור לכאן בשל ההיבט הטכנולוגי", הוא מסביר.
את פישר וצ'רצ'יל מעניינות חברות בשלושה תחומים עיקריים: חברות מחקר וסקרים, חברות העוסקות בפרסום ממוקד לקוח ברשת וחברות הקשורות בתכנים לסלולר. "בתחום הראשון, זו יכולה להיות חברה עם פעילות משיקה לבאזמטריקס, למשל מסוג החברות שעושות בארה"ב וידיאו מוניטורינג של כל השידורים, כדי לאתר בעבור לקוחות מה נאמר עליהם ובאיזה הקשרים הם הוזכרו. כל תחום הסקרים שנעשים עדיין באופן ידני מעניין אותנו.
"בתחום הסלולר אנחנו אוהבים את ענף התוכן - אני סבור שבעוד כמה שנים לחברות הסלולר כבר לא יהיו כמעט הכנסות מדקות שיחה. זה הולך באותו מסלול של חברות הטלקום המסורתיות, שנאבקות כיום כדי להעשיר את השירותים שהן מספקות. זו יכולה להיות, למשל, חברה הפועלת בתחום של רינגטונים - תחום שעדיין לא מפותח בארה"ב", מפרט פישר.
"מנגנון מעניין"
פישר, ברוש, טרלובסקי ושני השותפים האמריקאים - טום בקסטר וכריס בוגרט - 5 מיליון דולר בסך הכל. הם לא מושכים משכורת מצ'רצי'ל, והכסף שגויס נמצא בנאמנות בבנק ג'י פי מורגן צ'ייס וצובר ריבית. אם הם לא ימצאו עסקה לרכישת חברה תוך מקסימום שנתיים - הם יצטרכו להחזיר את הכסף לבעלי המניות. האחרונים צריכים לאשר כל עסקה ברוב של 80% לפחות, ומי שמתנגד זכאי לקבל בחזרה את הכסף שהשקיע, בצירוף ריבית.
"זה מנגנון מעניין - ברור שאם החברה מפרסמת שהיא במו"מ לרכישה חברה, אז כבר לא כדאי לבעלי המניות להתנגד, כי אם העסקה תצא לפועל שווי המניה יעלה", מסביר פישר. לדבריו, עד כה היתה רק חברת בלנק-צ'ק אחת שלא הצליחה במשימת ההשקעה, והיא עתידה להחזיר את הכסף לבעלי המניות שלה.
עכשיו, רגע לאחר גיוס ההון וקצת לפני איתור חברה להשקעה, נותר רק לראות האם פישר יימצא בצ'רצ'יל לאורך זמן, או שגם הפעם הוא "יחתוך" ברגע הנכון.
איציק פישר: "חברת בלנק צ'ק היא כלי קלאסי לפעילות של ישראלים"
שירלי יום-טוב
5.4.2007 / 11:16