חברות המפעילות חוות שרתים הצטרפו באחרונה לקורבנות משבר הטכנולוגיה

מאת רוני ליפשיץ

חוות השרתים של חברת אפסטרים-אינפו.קום. מבנה ממוגן טיפוסי משבר הטכנולוגיה ממשיך לגבות את קורבנותיו, ואינו פוסח גם על חברות עתירות יוקרה שפעלו בתחומים שנחשבו חמים ביותר. בחודשים האחרונים מתברר כי לעין הסערה נקלעו גם חברות הפועלות בתחום חוות השרתים, שבהן אוחסנו מיליוני אתרים ודפי אינטרנט.

חברת אקמאי, לדוגמה, שהונפקה ב-98' וביום המסחר הראשון השיגה שווי של 13 מיליארד דולר, נאבקת כיום על קיומה.

כדי ליישר את המאזן הכספי שלה ביצעה מחיקות בהיקף של 1.9 מיליארד דולר ורשמה הפסד של 2.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2001. כעת, הסביר יו"ר ומנכ"ל החברה, ג'ורג קונרדס, מנסה אקמאי להקטין את קצב שריפת המזומנים כדי להגיע לאיזון ברבעון השני של 2002.

אקמאי פרצה לזירת האינטרנט בסערה. החברה הוקמה על בסיס פיתוח של ד"ר דניאל לוין, ישראלי מחיפה שפיתח אלגוריתם להפצת תכנים באינטרנט. החברה פרסה ברחבי האינטרנט רשת של יותר מ-11 אלף שרתים שנועדה לקרב אל הגולשים תכנים מאתרי לקוחותיה ובכך לזרז את זמן הגלישה ברשת. ואולם, אף שבאחרונה הודיעה על יותר מ-1,300 הסכמים להפצת תכנים, נסחרת כיום מניית אקמאי בפחות מ-5 דולרים. בשבוע שעבר הוגשה בניו יורק תביעה של משקיעים באקמאי, המאשימים את בעלי החברה ואת חתמיה בהסתרת מידע.

גם חברת אקסודוס, חוות השרתים הראשונה והגדולה בתעשייה, נאבקת בימים אלה על קיומה. החברה, המתפעלת 40 מרכזי אחסון מידע בעולם, דיווחה כי במחצית הראשונה של 2001 הסתכמו מכירותיה ב-667 מיליון דולר. את מחצית 2000 סיימה בהפסד של 1.23 מיליארד דולר. מנייתה, שבמארס 2000 הגיע מחירה ל-87 דולר, נסחרה בסוף השבוע במחיר של דולר אחד.

מנכ"ל אקסודוס, אלן הנקוק, רמז בשבוע שעבר בראיון לעיתון "יו.אס.איי טודיי" כי החברה מועמדת למכירה: "אם תגיע הצעה מגוף כלשהו, הדירקטוריון יצטרך לשקול אותה". אמנם, אמירה כזו נכונה תמיד, אך העיתוי והבמה שנבחרו מרמזים על כך שמדובר ביותר מרעיון מופשט.

אקסודוס הונפקה לראשונה במאי 98' ומאז גייסה מהציבור 1.4 מיליארד דולר. כעת, לצד פרישה של שלושה מנהלים מדירקטוריון החברה, נאלצת אקסודוס להתמודד עם תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה - תופעה שנהפכה שכיחה בקרב חברות בקשיים.

אנליסט בבנק ההשקעות UBS ורבורג, ג'ון הודוליק, טען באחרונה כי אקסודוס סובלת מבעיה המקשה גם על חברות טכנולוגיה אחרות: "הן בנו את העסק בעבור שוק המצוי בצמיחה גדולה, והוכו קשות כאשר הצמיחה נבלמה לפתע".

"אקסודוס בצרות משום שהמודל העסקי שלה פשט את הרגל", טוען ראובן שיינפלד, טכנולוג ראשי בחברת מחשוב ישיר מערכות. "הם התמקדו באספקת מרכזי אחסון, אך הלקוחות דורשים שירות מורכב יותר של ניהול, ולא רק אחסון. הם הכניסו כמויות אדירות של ציוד על כל מטר מרובע של אחסון, ויצרו תקורה גבוהה על כל התשתיות. יותר משנה הם מנסים לשנות את המודל העסקי, וכחלק מכך הגיעו להסכמים עם ספקי פתרונות שייתנו שירותי ניהול אתרים ללקוחות שלהם עצמם".

אלא שאקסודוס, כמו חוות שרתים אחרות, נפגעה גם מרמת התקנים שאליה התחייבה. חוות השרתים נהפכו למקדש של ביטחון ובטיחות שבמקרים רבים לא היו מביישים גם את נאס"א. "בחווה של חברת דיגיטל איילנד היו 80 אלף ליטר סולר, לאבטחת פעילות למשך חודש ללא חשמל, והיו להם ארבעה גנרטורים שכל אחד בנפרד מסוגל לספק חשמל לכל המבנה", מספר אריאל פיסצקי, מנהל אבטחת המידע של נטוויז'ן. "פעם בשלושה חודשים הם החליפו את הסולר, כדי שלא יתיישן, וחתמו על הסכם לשנתיים מראש עם חברות הדלק כדי להבטיח עצמם ממשבר דלק. המבנה הוקף בטון נגד כלי רכב מתפוצצים, והיתה לו גם הכנה למקרה של הצפות".

ההנחה היתה כי המסחר האלקטרוני יהיה מנוע הצמיחה של האינטרנט, וחוות השרתים יהיו אלה שיאחסנו את האתרים המסחריים. מפעילי חוות השרתים העריכו כי בכל האמור בהגנה על כסף, אין רמת בטיחות גבוהה מדי. ואולם שוק המסחר האלקטרוני הכזיב, וחברות הכלכלה הישנה, המייחסות לאתרי האינטרנט חשיבות שיווקית או פרסומית בלבד, אינן מוכנות לאחסן את אתריהן בתוך כספות אלקטרוניות.

לנוכח חובות בהיקף של יותר ממיליארד דולר, הסכימה באחרונה דיגיטל איילנד להימכר לחברת התקשורת הבריטית קייבל אנד ויירלס תמורת 340 מיליון דולר. חברת גולדמן סאקס כינתה סכום זה "מחיר חסד".

לפני שבועיים פירסמה גולדמן סאקס מחקר שוק על חוות השרתים, ובו העריכה כי הבעיה העיקרית של השוק נעוצה בניידות הגוברת של הלקוחות. "לידי החברה הגיעו עדויות רבות על לקוחות שביטלו את חוזי האירוח שלהם, עקב חוסר ביטחון ביכולת ההישרדות של החברות המתחזקות את השרתים", נאמר בדו"ח.

כמה מהאנליסטים העריכו שאנחנו עומדים על ספו של עידן רכישות ומיזוגים בתחום חוות השרתים, ואחרים העריכו כי הלקוחות הנוטשים את החברות העצמאיות עוברים לחוות המתוחזקות בידי חברות הטלקום הגדולות. רוב חברות התקשורת נהפכו לספקיות אינטרנט ומפעילות חוות שרתים גדולות. בניגוד לחוות העצמאיות, חברות התקשורת עתידות להישאר בשטח גם לאחר שאחרונת החוות העצמאיות תיעלם.