"תוספת של 3,000 עובדים זרים לחקלאות תאפשר העסקה של עוד 12 אלף ישראלים"

3,000 העובדים הזרים הנוספים שיוכלו לעבוד בחקלאות עקב ההחלטה שקיבלה הממשלה בראשית השבוע עשויים ליצור מקומות עבודה ל-12 אלף ישראלים - כך אומר שלמה תירוש, מנכ"ל חברת היצוא החקלאי אגרקסקו.



לדבריו, הישראלים יועסקו במפעלים לייצור תשתיות חקלאיות, כמו מיכון, ציוד השקיה, חומרי אריזה, ציוד לחממות וחומרי הדברה - וכן בעבודות שירות, כמו מיון, אריזה, הובלה, הטסה ופיקוח איכות.



החלטת הממשלה זכתה לתגובות נלהבות גם בשאר חברות היצוא החקלאי, שמתלוננות כבר זמן רב כי אינן יכולות למצות את פוטנציאל היצוא שלהן בשל מחסור בתוצרת ליצוא. בהחלטה נקבע כי חקלאים בפריפריה המגדלים ליצוא יוכלו להעסיק 3,000 עובדים זרים נוספים בתנאי שיקלטו מספר זהה של עובדים ישראלים.



לדברי תירוש, על אף שתוספת העובדים מבורכת, היא עדיין אינה מספיקה כדי לממש את פוטנציאל היצוא החקלאי של ישראל.



לטענתו, ישראל עלולה להפסיד את השוק המתעורר במזרח אירופה, המונה 350 מיליון צרכנים. "מדובר בשוק המוכן לשלם כמעט כל מחיר על פירות וירקות מישראל", הוא אומר. "רוסיה נהפכה לצרכנית הגדולה ביותר שלנו לפלפל, צנונית ופרי הדר. הם גם מוכנים לקלוט כל כמות אפרסמון שנשלח להם".



מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, טוען כי תוספת העובדים הזרים לא תיצור שינוי מהותי במצב החקלאות בישראל וכי נדרשים עדיין אלפי עובדים נוספים.



חקלאי ותיק במושב בנגב, שבבעלותו חממה לגידול פרחים ליצוא, אומר כי הגיע הזמן להכיר בכך כי ישראלים אינם מוכנים להיות עובדים שכירים בחקלאות ללא קשר לרמת השכר.



"עד 67' עבדו בחקלאות ישראלים בסיוע מתנדבים מחו"ל ואחרי 67' עבדו בתחום הפלשתינאים", הוא אומר. "באינתיפאדה הראשונה החליפו אותם עובדים תאילנדים. להיכנס לחממת עגבניות בערבה בקיץ זה כמו להיכנס לגיהנום. רק תאילנדים מסוגלים לעשות את זה".