"לערוצים שפונים לקהל הרחב, כמו ערוץ 2, יש בעיה לפלח את הפרסומות לקהל הצופים - הם יצטרכו לעבור למודל אחר"

אין כמעט יום שבו המיליארדר רופרט מרדוק לא מדבר לפחות פעם אחת עם הישראלי אייב פלד. מרדוק הוא אחד מאנשי התקשורת החזקים בעולם: ניוז קורפ, קבוצת המדיה שבבעלותו, מחזיקה בין השאר ברשתות הטלוויזיה SKY ופוקס, באולפני הקולנוע פוקס המאה ה-20 ובעיתונים בבריטניה, אוסטרליה וארה"ב. פלד הוא נשיא ומנכ"ל NDS, חברת היי-טק שבשליטת ניוז קורפ, המפתחת ומייצרת את התשתית הטכנולוגית לאימפריית התקשורת של מרדוק: מערכת קידוד המותקנת בממירים דיגיטליים ומאפשרת לחברה לשלוט בערוצים המסופקים לכל מנוי ובמערכת התשלומים. כל מה שקורה בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית עובר דרך פלד - ולכן אין פלא שהוא הישראלי המקורב ביותר למרדוק.



NDS, שמרכז הפיתוח שלה נמצא בירושלים, נסחרת בנאסד"ק ובבורסת יורונקסט שבבריסל. לפני 15 שנים רכש מרדוק את השליטה בה ב-5 מיליון דולר וכעת היא כבר שווה 2.7 מיליארד דולר. יש להניח כי מרדוק מרוצה מאחזקתו ב-NDS, אך הוא ממשיך לפתח את עסקי המדיה שלו. בין השאר, הוא רכש ב-2005 את אתר הרשת החברתית MySpace.com תמורת 580 מיליון דולר. בנוסף, מקדם מרדוק את עסקיו באמצעות הסכמים שהוא חותם עם גוגל לטובת הגדלת ההכנסות מפרסום.



פלד ו-NDS תלויים מאוד בהחלטות שמקבל מרדוק בעסקיו הענפים. כך היה כשמרדוק החזיר לשורת עסקיו לפני יותר משלוש שנים את DirecTV, חברת שידורי הלוויין הגדולה בעולם. החברה, שלה יותר מ-15 מיליון מנויים, היתה כבר קודם לכן הלקוח הגדול ביותר של NDS - והיא ממשיכה לשמש כעוגן המרכזי בעסקיה.



500 מיליון דולר בקופה



כניסתה של ניוז קורפ לעסקי האינטרנט עשויה לסכן את החברה של פלד, המתמחה באבטחת שידורים באמצעות כבלים ולוויין. "יש הרבה מאוד אנשים שאומרים כי הטלוויזיה בעידן החדש תמומן מפרסומות ולא מתשלום קבוע של מנויים", מסביר פלד. "בגוגל מבטיחים היום צ'ק מאוד גדול למי שייתנו להם גישה לסדרות טלוויזיה. אבל מה שאנשים לא יודעים זה שמה שנשמע כצ'ק מאוד גדול הוא אכן גדול רק אם הוא מגיע כתוספת להכנסות ממנויים. אם הוא יבוא במקומן - זה צ'ק מאוד קטן. כדי שהרעיון של גוגל יעבוד ההוצאה על פרסום צריכה לגדול פי 2.5, וזה לא סביר".



פלד לא מאמין ששידורי טלוויזיה באינטרנט (IPTV) ייהפכו בשנים הקרובות למשמעותיים. לדבריו, כדי שעשרות מיליוני צופים יוכלו ליהנות מהם יש להרחיב את תשתיות התקשורת - דבר שייארך זמן רב. "כששואלים אותי מאיזה מתחרה אני הכי מודאג אני אומר שממיקרוסופט" מספר פלד. "אם IPTV יתפוס, מיקרוסופט תוכל לאכול את ארוחת הצהריים שלנו, כי יש להם פתרונות שיכולים להתחרות בנו. למזלי, בינתיים הם לא מספיק טובים בתחום הזה, אבל אני מתייחס בכבוד רב למי שיש לו 40 מיליארד דולר בבנק. ברור לי שהם ימשיכו לנסות".



באחרונה רכשה NDS את חברת ג'נגו הישראלית תמורת 107.5 מיליון דולר במזומן. ג'נגו פיתחה תוכנה המאפשרת לספקי טלפוניה להציע ללקוחותיהם שירותים בפס רחב, כמו העברת שידורי טלוויזיה, וידאו לפי דרישה (VOD) ושירותי טלפוניה. "יש לנו קרוב ל-500 מיליון דולר בקופה וכבר הצהרנו שאנחנו ממשיכים לבדוק רכישות אסטרטגיות נוספות, על אף שאנחנו לא קונים סדרתיים", אומר פלד. "אנחנו מסתכלים על 50 חברות בשנה ואנחנו די סלקטיוויים. עם זאת, יש הרבה מאוד חברות ישראליות מעניינות בתחום הזה".



ממיר מקליט בכל בית



האינטרנט שינה את פני הטלוויזיה: במקום מספר מוגבל של ערוצים יכולים לפעול כעת אינסוף ערוצים שהגישה אליהם היא באמצעות הפס הרחב. לפלד ברור כי למרות מספר הערוצים הרב, הם לא באים זה על חשבון זה. "אנשים יהיו מעוניינים גם בזה וגם בזה", הוא מסביר. "המודל העסקי של שידורי תוכן פרימיום, שקשה להפיק אותו, ימשיך להיות בתשלום - אבל כל השאר יינתן בחינם. זה לא אומר שהמודל העסקי נעלם, אלא שערוצי הטלוויזיה המסורתיים יצטרכו לאפשר את הרחבתו. האינטרנט הכניס פילוח פרסומות מדויק ולכן המודל העסקי של תעשיית הטלוויזיה המסורתית צריך להתבסס יותר על ההכנסות מדמי מנוי חודשיים קבועים. לערוצים שפונים לקהל הרחב, כמו ערוץ 2, יש יותר בעיה מאשר לערוצים המפולחים יותר. לכן יכול להיות שהם יצטרכו לעבור למודל תשלום. ערוצים מקבילים בחו"ל כבר מקבלים תשלומים מהלוויין ונאבקים על תשלומים גם מהכבלים כי המודל העסקי המסורתי כבר לא עובד".



פלד מעריך כי שלוש טכנולוגיות חדשות יגרמו למהפכה בהרגלי הצפייה שלנו: הממירים המקליטים (PVR), שמאפשרים צפייה בתוכניות בעיתוי נוח למשתמש, יהיו נפוצים יותר; שידורי הטלוויזיה בחדות גבוהה (HD) ישנו לגמרי את חוויית הצפייה; וחיבור הטלוויזיה לאינטרנט יגדיל באופן משמעותי את היצע השידורים. "הממירים המקליטים ייהפכו לנורמה כתוצאה מהמשך ירידת המחירים - גם למפעילים שמסבסדים אותם וגם לציבור. PVR היא טכנולוגיה מאוד מעניינת, אבל קשה מאוד להסביר אותה לציבור וכל הניסיונות לפרסם אותה נתקלים בקשיים. מחקרים מראים שבעצם אנשים לא הבינו על מה מדברים איתם ורוב רכישות ה-PVR הן בזכות המלצה של חברים מפה לאוזן".



ואכן, מחקר שערכה באחרונה SKY גילה כי כ-60% מהצרכנים שרכשו ממיר מקליט עשו זאת לאחר שקיבלו המלצה מחבר ורק לאחר שהתנסו בהפעלת המכשיר. לדברי פלד, "אחוז שביעות הרצון מהמוצר היא יותר מ-90%, כי אנשים מספרים שזה משנה את האופן שבו הם רואים טלוויזיה. יותר מחצי מהצפייה שלהם היא כבר לא בשידור חי אלא בהקלטה".



שידורי הטלוויזיה באיכות גבוהה (HD) צוברים אף הם תאוצה במדינות המערב. רוב הטלוויזיות שנמכרות כעת בארה"ב הן כבר בעלות יכולות HD, דבר שגרם ל-DirecTV להכריז על כוונה להשיק 100 ערוצים שישדרו באיכות גבוהה. "כשאתה רואה היום במלון בארה"ב טלוויזיה כל האנשים מעוותים משום שכולם נראים נמוכים ושמנים, אבל כשאתה רואה טלוויזיה ב-HD זה לגמרי אחרת", אומר פלד. "הירידה במחיר וההיצע הגדל של תכנים יאפשרו להגיע לאחוז חדירה של 30%-40% - וזה כבר יהיה משמעותי. גם באירופה יגדל שיעור חדירת ה-HD, אבל הוא יהיה נמוך יותר מכיוון שהם נכנסו לתחום באיחור".



"המחשב יישאר מחוץ לסלון"



הממירים הדיגיטליים והגידול ברוחב הפס המגיע לכל בית יובילו למהפכה נוספת. "פעם כולם ראו אותו הדבר ולכן יכלו לשבת עם חלונות פתוחים, אבל האינטרנט יביא לטלוויזיה בסלון מספר בלתי מוגבל של תכנים וערוצים", אומר פלד. "הוספת ערוץ עולה ללוויין ולכבלים 2-4 מיליון דולר, וזה לא חשוב אם את הערוץ רואה אדם אחד או מיליון איש. באינטרנט ובפס הרחב העלות של לספק טלוויזיה היא פרופורציונלית למספר הצופים. חברות הטלוויזיה יכולות להגיע כעת לצופים שאינם נמצאים באזור הכיסוי שלהן, ולכן הן רצות לרשת. התעשייה המסורתית מעלה יותר ויותר תוכן לרשת ולא נלחמת בתופעה, כי אין לה במה להילחם. צריכים לאפשר לצופה גישה נוחה לתכנים האלה. אם yes ו-HOT הן המקור מבחינתך לגישה לבידור, יכול להיות שתהיה לך בתוכניית הטלוויזיה רשימת הקטעים המובילים ביו-טיוב ואתה תראה את זה בטלוויזיה שלך".



מה יהיה מרכז הבידור הביתי - המחשב או הטלוויזיה?



"אני אתן את אותה התשובה שנתתי כבר ב-1998: הבעיה היא התוכנה של המחשב. בגלל היכולות הנרחבות שלה, הפתיחות שלה והסיבוך שלה היא לא מתאימה לטלוויזיה ולבידור. התוכנה שלנו צריכה להיות הרבה יותר אמינה מתוכנה של מחשב אישי ואסור שתהיה חשופה לווירוסים ולהתקפות. זה לא שלא יראו טלוויזיה במחשב, אבל בטווח הקצר אנשים יראו דברים בפס רחב בעיקר דרך הטלוויזיה. מיקרוסופט לא הצליחו ב-IPTV ובתוכנה לממירים דיגיטליים על אף שהשקיעו בכך מאמץ אדיר. הם פשוט לא מבינים שכשצופה מחליף ערוץ בטלוויזיה הפעולה צריכה להימשך פרק זמן קבוע. זה לא יכול לקחת פעם שתי שניות ופעם 10 שניות. ברור שיש היום מספיק כוח עיבוד וזיכרון בממיר ועל כן אני לא רואה את המחשב בסלון במקום הממיר".



ארבעה מיליון סינים



אין זה מקרה שפלד מכוון את האש לעבר מיקרוסופט. התחרות הגדולה ביותר של NDS היא עם שחקנים מעולם המחשב האישי, שמנסים להתרחב לתחום הטלוויזיה הדיגיטלית.



איפה בכל זאת היתרון הגדול של המתחרים שלך?



"למיקרוסופט יש יכולת מכירה הרבה יותר טובה משלנו - עובדה שהם מכרו לכל חברות הטלפוניה הגדולות תוכנה להמרת תוכני אינטרנט לטלוויזיה, שבינתיים לא עובדת. אבל למרות יתרון הגודל, בסופו של דבר המנויים יאבדו את הסבלנות. אני חושב שאנחנו מובילים בתחום שאנחנו פועלים בו, גישה מותנית (מערכות המתבססות על ממירים דיגיטליים, שמאפשרים הצפנה של השידורים והעברתם רק למנויים מורשים - ע"ג). עם זאת, לא הצלחנו לחדור לשוק בארה"ב, שם שולטות מוטורולה וסיסקו".



NDS נהנית מהצמיחה בשוק הטלוויזיה הדיגיטלית, ומדי שנה משתמשים במערכות שלה כ-12 מיליון מנויים חדשים. החברה רשמה ב-2006 הכנסות של כ-690 מיליון דולר, שחלקן הגיעו מסין והודו. עם זאת, NDS עדיין תלויה בעיקר בשני הלקוחות הגדולים שלה, DirectTV ו-BSkyB. החברה פונה למזרח לאחר שהטלוויזיה בתשלום חדרה לכ-70% מהשוק האמריקאי וכ-30%-40% מהשוק האירופי.



חברת Tata Sky ההודית קיבלה השנה אישור להפעלת טלוויזיה בלוויין בהודו, ו-NDS תספק לה תוכנה. "מאז ההשקה באוגוסט כבר יש לטטה יותר מחצי מיליון מנויים וההערכות הן כי יהיו לה מיליון מנויים עד יולי", אומר פלד. "יש שם פוטנציאל ל-16 מיליון מנויים, אבל זה ייקח 8-9 שנים. גם בסין כבר הגענו בשנה שעברה למיליון מנויים, והשנה נגיע ל-3-4 מיליון מנויים".



מה אתה אוהב לראות בטלוויזיה?



"אני אוהב לראות טלוויזיה ומשתמש בכל הפתרונות החדשים שלנו. אני מאוד מתרגז אם עובדים בחברה לא עושים את זה. זו גם הסיבה שאנחנו מסבסדים לכל העובדים שלנו מנוי על טלוויזיה דיגיטלית. אני חושב שאנשים צריכים לחוש ולהבין על מה הם עובדים. אנשים משתנים לאט, אבל הטכנולוגיה משתנה מהר".



"חברות סטארט-אפ גוזלות כוח אדם מחברות שיכולות להתרומם"



NDS היא חברה גלובלית, ואייב פלד מקפיד שלא לראות בה חברה ישראלית. למרות זאת יש לו ביקורת על הנעשה בתחום ההיי-טק בישראל. "היו יכולות לצאת מפה חברות הרבה יותר גדולות, בסדר הגודל של סיסקו", הוא אומר. אלא שלדעת פלד, הכוח של ההיי-טק הישראלי מתפצל בין יותר מדי חברות. "חברות הסטארט-אפ בישראל הן סיפור הצלחה גדול, אבל נוצר בגללן מחסור באנשים בעבור חברות שכבר יכולות להמריא", הוא מסביר. "להערכתי, יש הרבה מאוד חברות סטארט-אפ שחיות מהיד אל הפה ונתמכות במשך שנים על ידי המדען הראשי ועל ידי קרנות הון סיכון. לא ממהרים פה לחתוך גם אם יודעים שהדוב הזה לא ירקוד יותר. חברות סטארט-אפ שלא מצליחות מתקיימות בישראל יותר זמן מאשר במקומות אחרים בשל מערכות תמיכה כאלה ואחרות, והן גוזלות כוח אדם מחברות סטארט-אפ שיכולות להתרומם. צריך פשוט לחתוך הרבה יותר מוקדם, אבל כנראה שהיהודים רחמנים ולא זורקים מישהו מהבית גם אם הוא לא משלם הרבה זמן - וזה בעוכרינו".



NDS הגדילה בשנתיים האחרונות את מצבת כוח האדם שלה בכ-800 איש, בעיקר בהודו. מרכז החברה בישראל, בהר חוצבים בירושלים, מונה יותר מ-1,000 איש. לפלד הסבר ייחודי לנדידת שוק העבודה מזרחה: "זה לא בגלל עלויות. פתחתי את המרכז בהודו ב-2000 משום שלא היינו יכולים לשכור אנשים בישראל או באנגליה. כולם הלכו אז לסטארט-אפים בתחום האינטרנט כדי להיות מיליונרים בתוך לילה. גם היום אני לא יכול לשכור 600 איש נוספים בישראל, באנגליה או בצרפת - פשוט אין מספיק אנשים וזה לא עניין של כסף. בהודו אנחנו שוכרים 50 איש בחודש, בעוד בישראל או באנגליה אנחנו שוכרים עובדים על פי הקצב האפשרי - וזה מה שמכתיב את הגישה. לא העלויות, שהן חלק שולי. הייתי ממשיך לגייס בהודו גם אם זה היה עולה לי כמו באנגליה".



ד"ר אברהם (אייב) פלד



גיל: 61



מצב משפחתי: נשוי + 1



מגורים: לונדון



תפקידים קודמים: בכיר ביבמ העולמית, סגן נשיא ומנהל פיתוח עסקי בקבוצת אלרון



עוד משהו: מסבסד לכל עובדי NDS מנוי לטלוויזיה דיגיטלית ודורש מהם להכיר כל שירות חדש ולהעיר הערות