ועדת וינוגרד לא תוכל להמליץ על התפטרות ממשלת אולמרט

כתב המינוי של ועדת וינוגרד, שניסחה ממשלת אהוד אולמרט, הסמיך את הוועדה לבדיקת המלחמה בלבנון להגיש רק "ממצאים ומסקנות" - אך לא המלצות - ביחס להתנהלות ממשלת אולמרט. לעומת זאת, הוסמכה הוועדה להגיש גם המלצות בעניינן של מערכת הביטחון וממשלות אהוד ברק ואריאל שרון בשש השנים שקדמו למלחמה.



משמעות ההשמטה היא שוועדת וינוגרד לא תוכל להמליץ על התפטרות ממשלת אולמרט בדו"ח החלקי שתפרסם בתוך כשלושה שבועות או בדו"ח הסופי, אך אינה מנועה מהמלצה על פגיעה במפקדי צה"ל. הוועדה הוסמכה גם לפגוע כראות עיניה בקודמיו של אולמרט, אך הודיעה מראש כי החליטה להתייחס לתקופה שבין 2000 ו-2006 רק "בממצאיה ובמסקנותיה".



חברי ועדת וינוגרד עיינו אתמול (חמישי) שוב, בתשובה לשאלה, בנוסח כתב המינוי ובהבדלים הנכללים בו ביחס לממשלה ולצה"ל. בתום העיון נמסר מהוועדה כי הסעיף הכללי, הקודם לדיון הנפרד בדרג המדיני ובמערכת הביטחון, "מספק את הוועדה וחל גם על הדרג המדיני וגם על הדרג הביטחוני".



ואולם סעיף זה, הכולל "ממצאים, מסקנות וכן המלצות ככל שתמצא לנכון", בנוגע לשני הדרגים, סותר את הסעיף שבא אחריו, העוסק במפורש בדרג המדיני ונמנע מלהחיל עליו המלצות. רק הסעיף העוסק בהתנהלות מערכת הביטחון חוזר במדויק וללא השמטה על הנוסח שבסעיף הכללי ומתיר המלצות.



הוועדה טרם הבהירה את פרשנותה לשני המונחים, "הדרג המדיני" ו"מערכת הביטחון", שאינם מוגדרים בכתב המינוי. לפי מילון המונחים הרשמי של צה"ל, שר הביטחון נכלל במערכת הביטחון ועומד בראשה. בניגוד לכך, מסרה אמש הוועדה כי תתייחס לעמיר פרץ כמשתייך לדרג המדיני ולא למערכת הביטחון.



בחודש שעבר הודיעה ועדת וינוגרד כי בפתח הדו"ח החלקי היא תדון ב"תפיסת תפקידה בכל הנוגע לקביעת ממצאים, מסקנות והמלצות". בהודעה נאמר שניתוח ההחלטות הקשורות ביציאה למערכה, בין 12 ל-17 ביולי אשתקד, יכלול בהקשר זה "ממצאים מפורטים, מסקנות והמלצות מערכתיות ומסקנות אישיות לגבי אחריותם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היוצא"; אך לא המלצות אישיות נגד אולמרט, פרץ ודן חלוץ, שהתפטר מתפקיד רמטכ"ל.



לאחר הבהרת גישתה של ועדת וינוגרד לממצאים, מסקנות והמלצות, אמור הדו"ח החלקי לעסוק ב"תפיסת הוועדה את כללי הצדק הטבעי" ולהסביר בכך את הימנעותה ממשלוח מכתבי אזהרה למי שעלולים להיפגע מהדו"ח. אתמול נשאלה הוועדה אם התנגדותה לפרסום תמלילי העדויות, עוד בטרם יפורסם הדו"ח החלקי, נובעת מחשש שבעלי תפקידים שהופיעו לפניה יטענו עתה כי "הצדק הטבעי" שלהם נפגע מדברי עדים אחרים, שלא ניתן להם להגיב על דבריהם. מהוועדה נמסר שהסוגיה כולה תידון בדו"ח החלקי. בג"ץ אמור להכריע בשבוע הקרוב אם לחייב את הוועדה לפרסם את התמלילים ללא דיחוי.



ניר חסון מוסיף: ביום שלישי, מיד לאחר הפסח, אמורה הפרקליטות להגיש את תשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ, שלפיו על ועדת וינוגרד לפרסם את הפרוטוקולים של שלושת הבכירים, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, לפני פרסום דו"ח הביניים הצפוי בסוף החודש. בערב החג הגישה הוועדה, במפתיע ובניגוד להסכמות קודמות עם בג"ץ, בקשה לדחות פרסום פרוטוקולים אלה עד לאחר פרסום דו"ח הביניים. לטענת הוועדה, פרסום שלושת הפרוטוקולים הראשונים (של שמעון פרס, האלוף עמוס מלכא וראש מל"ח, ארנון בן עמי) האירו את הנושא באור חדש והמשך הפרסום בדרך זו יביא לפגיעה בעדים ובאנשים אחרים, ולא יועיל לשיח הציבורי על המלחמה.