בא לכם להיפגש עם ברברה סטרייסנד?

"אני רוצה שיקב בוטיק ייצר סדרה של יינות יוקרה על שמי".



"אין בעיה" עונה לי נציגת שירות לקוחות של מוקד הלייף סטייל של כרטיס האשראי סנטוריון מבית אמריקן אקספרס.



"וגם שישלחו את היינות למאה האנשים העשירים על פי מגזין "פורצ'ן" האמריקאי, עם הקדשה אישית ממני".



"אין בעיה", ממשיכה הנציגה בסבלנות.



"ואם זה לא קשה לכם, אני רוצה ענק יהלומים כמו של ביונסה, זה אפשרי?"



"הכל אפשרי", עונה הנציגה ברוך, "אין דבר שהוא בלתי אפשרי".



חמושה בקוד אישי מוזמן, תחת מעטה של לקוחה מן המניין, התקשרתי למוקד שירות הלקוחות של הכרטיס היוקרתי כשבאמתחתי בקשות מוגזמות ומפוברקות (ראו בעמוד הבא) - אבל למרות המאמצים שעשיתי, בקשותי לא הצליחו לגרום אפילו להרמת גבה בקרב המוקדנים. למרבה הצער, במקביל לשליחותי העיתונאית, נאלצתי לבצע שיחת טלפון בלתי מפוברקת בעליל למוקד שירות הלקוחות של אחת מחברות התקשורת, כשבפי בקשה צנועה למדי. דווקא עכשיו, כשלא התכוונתי להכשיל אף אחד עם בקשות מוגזמות, נכונה לי אכזבה. "זה בלתי אפשרי", ירתה מיד מוקדנית עייפה וחמוצה.



זה כל ההבדל: יש כאלה שכל שיחה שלהם למוקד שירות לקוחות נגמרת במפח נפש ובזעקות שבר: "תנו לי לדבר עם המנהל, ע-כ-ש-י-ו!" - ויש אחרים, שעבורם מתפקד מוקד שירות הלקוחות כג'יני שמגשים משאלות לב כמוסות. רק משפשפים את הכרטיס - ופוף, חלום מתגשם. לא זכרתם להזמין כרטיסים למשחק כדורגל חשוב? לא נורא, אפשר לדאוג לכם לכרטיסים טובים מהרגע להרגע; רוצים לפגוש את רוד סטיוארט אחרי ההופעה מאחורי הקלעים? אין שום בעיה; מעוניינים שרובי ויליאמס יקליט עבורכם הודעה במשיבון הסלולרי? בטח.



המוקדנים החרוצים במוקד הזה ישיגו לכם כרטיסים לתצוגות פרטיות מקדימות של מעצבי אופנה בינלאומיים, יסייעו לכם לעקוף תור של ממתינים לשולחן במסעדות הנחשבות ביותר ברחבי העולם - שזמן ההמתנה אליהן יכול לארוך שבועות - יטיסו עבורכם סחלבים מיפאן וקוויאר מהים השחור, ועוד. כמה עוד? זה כבר ממש תלוי בדמיון שלכם.



איך מגיעים למוקד החלומות הזה? ראשית צריך להחזיק בסכום מינימלי של 2 מיליון דולר נזילים בבנק. עם הסכום הזה בכיסכם, עליכם לחכות בסבלנות שהבנק יפנה אליכם בהצעה להצטרף למחזיקי הכרטיס - בשום פנים ואופן לא להפך - רק אז תוכלו להיכנס למועדון המצומצם המונה 310 ישראלים שמחזיקים את כרטיס הסנטוריון במחשכי ארנקיהם.



פגישה עם ברברה סטרייסנד



הסנטוריון של אמריקן אקספרס, שהושק לפני כחצי שנה בישראל, מספק הצצה מהימנה ביותר להרגלי הקניות והבילוי של עשירי המדינה. אמנם החברה לא חושפת שמות - אבל היא מוכנה בהחלט לדווח על הבקשות המוזרות של לקוחותיה הישראלים.



הנה מקבץ אקראי של בקשות שגרתיות שהופנו - ונענו כמובן - למוקד שירות הלקוחות של הכרטיס: פגישה עם שחקני הכדורגל במשחק של ליוורפול נגד ברצלונה; כרטיסים למשחק הכדורגל של ארסנל נגד מנצ'סטר יונייטד בהתראה של שבועיים; שלושה כרטיסים למשחקים של NBA מיאמי היט נגד קליבלנד קבלייר, בהתראה של שבועיים, כשכרטיסים בליגה הזו נמכרים תמיד בזוגות בלבד; כרטיסים להופעה של רוד סטיוארט וכניסה אל מאחורי הקלעים; פגישה עם ברברה סטרייסנד; כניסה לתצוגת אופנה בפאריס שיועדה לפריסאים בלבד; הטסה לאתר סקי נחשב בשיא העונה, מהיום למחר, במסוק פרטי.



למרבה האירוניה, לעשירים זה דווקא עולה פחות. כך, למשל, מספרים במוקד על לקוחות שנזכרו שלושה ימים לפני משחק הכדורגל שהתקיים בין אנגליה לישראל שהם רוצים לצפות במשחק וביקשו לרכוש זוג כרטיסים. בשלב הזה נותרו כרטיסים רק במחיר של 6,500 שקל, אבל סוף טוב הכל טוב, עמלני המוקד הצליחו להשיג לזוג כרטיסים ב-300 שקל בלבד.



תשיג לי, תביא לי



ואולם לא רק בקשות גרנדיוזיות ימצאו אוזן קשבת במוקד. גם בקשות צנועות יותר נענות על ידי המוקדנים, ובכך הם מתפקדים ממש כבאטלרים צמודים. כך, למשל, מספרים במוקד על לקוח שביקש לדאוג לו לשירות בייביסיטר בניו יורק. המוקד הכין רשימה של חברות מומלצות ודאג לתאם בינן לבין הלקוח.



לקוח אחר שכח את הטלפון הנייד שלו ברכב שכור בחו"ל ולא היסס להתקשר למוקד, שאיתר את המכשיר דרך חברת הביטוח ודאג לשלוח אותו לישראל. לקוח נוסף שלא מצא בישראל מקרר יין לשביעות רצונו, ביקש לקבל הצעה למקררי יין המיוצרים בחו"ל בלבד. במוקד הכינו מצגת מקיפה עם הצעות לרכישת מקררי יין בחו"ל, כולל חוות דעת מקצועית על התאמת הטמפרטורה במקרר לאקלים הישראלי. והיה גם לקוח שחפץ להזמין מקרן מקצועי מאתר מכר בחו"ל, ראה שאין אופציות לשלוח את המקרן לישראל, ופנה למוקד שסידר עבורו בתוך כמה שעות משלוח.



בקשות שגרתיות אחרות עוסקות בהשגת מידע על אתרים ואירועי תרבות בעולם, הזמנת מקומות למועדונים, מסעדות, אטרקציות, מופעים ותערוכות במגוון מקומות כמו לונדון, ברצלונה, אוסטריה, ניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו.



והנה עוד כמה פרטים על עשירי המדינה: מניתוח דפוסי השימוש בקרב מחזיקי הכרטיס עולה שהמסעדות המבוקשות ביותר הן Crystal Room בפאריס, Nobu Cipriani בניו יורק, Cipriani ו-Zuma בלונדון. כשהם בישראל, העשירים אוהבים לסעוד במסה, בסושי סמבה ובקלואליס.



המלונות המועדפים על לקוחות האלפיון העליון הם ארבע העונות בפאריס ואינטרקונטיננטל באמסטרדם. בישראל המלונות המועדפים הם דיוויד אינטרקונטיננטל, מצפה הימים, קינג דיוויד ומצודת דוד. יעדי הנסיעה המבוקשים לנסיעות עסקים הם ניו-יורק, בייג'ין, שנחאי והונג קונג ונסיעות הנופש הן בעיקר ללאס וגאס, תאילנד, הבהאמאס והאיים הקריביים.



עד כאן הדברים נשמעים רחוקים מאוד ממציאות החיים של רובנו. ואולם אם מסתכלים דווקא ברשימת האתרים בהם עורכים עשירי ארצנו את השופינג שלהם, אפשר למצוא גם חנויות שבהן אפילו אנחנו קונים מדי פעם. הנעלה והלבשה, למשל, מעדיפים העשירים לרכוש בגדעון אוברזון, מרי נעליים, ונדום, גולף אנד קו וקום איל פו. תכשיטים הם מעדיפים לרכוש בפדני, בה. שטרן, באינספירה, בענבר תכשיטי יוקרה, בחנות הצורפים ובתכשיטי סוורובסקי. הריהוט והציוד לבית נרכשים בעיקר בטולמנ'ס, הביטאט, דומו, 4 נגרים, מטבחי סמל ושילב.



מוקד סנטוריון, שיחה שהיתה באמת



"רוצה לשלוח מתנת התנצלות?", שואלת אותי נטע, ממוקד הלייף סטייל של סנטוריון. "מה זאת אומרת"? אני תוהה. "נניח שהזמינו אותך לאירוע בעולם", היא מסבירה בסבלנות ובנעימות, "ונבצר ממך להגיע, אנחנו נסייע לך לבחור מתנת התנצלות הולמת, ונשלח לכל מקום שתגידי".



"הלו", אני רוצה להגיד לה, "זה מעמד בינוני פה, אדם 'נבצר' מאירוע רק כי הוא מתקמצן על מתנה ולא כי הוא רוצה לשלוח מתנת התנצלות". אבל זה לא הזמן להסגיר את מוצאי הנחות. אני משוחחת עם נטע על תקן מחזיקת סנטוריון עשירה, שהתקשרה לבקש סיוע בכמה בקשות קטנטנות.



"יש כמה דברים שהייתי רוצה שתעזרי לי בהם, נטע" אני אומרת לה בטון תקיף-אך-בטוח - נדמה לי שראיתי פעם בטלנובלה מישהי עשירה מדברת כך - "אני מקווה שלא יהיה לך מסובך". אני מוסיפה ברוחב לב.



"אנחנו שמחים לאתגרים חדשים", היא עונה לי ברכות, ומצליחה לשכנע בכנות כוונותיה. יותר מהכל היא מזכירה לי גולדן רטריבר אנושי ומתוק, לא משנה כמה רחוק אזרוק את הבקשה, היא תזנק מיד ותביא לי את מבוקשי.



"אז ככה. חשבתי על הקרנה פרטית של סרט לי ולקומץ מחבריי, על התקרה של הפלנטריום, זה אפשרי? " מהצד השני של הקו אני מדמה לשמוע את נטע משתנקת מהבקשה, אבל נטע מתעקשת להשיב לי בקול צלול ויציב, "לא תהיה שום בעיה, מה עוד?"



אוקי. זה הזמן לעלות מדרגה: "אני מעוניינת שתסדרו לי מספר סלולרי חד ספרתי". אבל במקום שתיקה, נטע מיד מבררת "באיזו חברה?" כדי שתוכל לגשת למשימה. אני ממהרת להשלים את הבקשה: "ואני רוצה גם שאהוד בנאי יקליט לי מברק מזמר". שוב אין השתהות והתגובה מגיעה מיד: "יש שיר מסוים שאת מעדיפה?", היא שואלת בנועם.



"אבל אני רוצה גם שרובי ויליאמס יקליט את ההודעה במשיבון הסלולרי שלי", אני מקשה. "אני מניחה שזה אפשרי, אבל נצטרך לבקש את זה ממנו על בסיס טובה אישית", מהרהרת נטע בקול רם.



"אני רעבה, מתחשק לי שתטיסו לי את מנת הפירה המפורסמת של השף הצרפתי ז'ואל רובושון", "אה, זאת ממש לא בעיה", נטע כמעט צוהלת. "אני רוצה ענק יהלומים כמו זה שביונסה ענדה בטקס האוסקר". "גברת סיני", עונה לי נטע בעדינות, "ביונסה לא ענדה ענק יהלומים בטקס האוסקר, היא ענדה ענק מאוד יפה על השער של הגיליון האחרון של הספורט אילוסטרייטד. מייד אברר לך מי ייצר אותו, אני מניחה שנוכל לשלוח לך אותו עם שליח מאובטח עוד הערב".



אחרי כמה שעות נשמעת דפיקה בדלת. בפתח עומד שליח עם פיצה שמנונית שהזמנתי + בקבוק שתיה במבצע. בחזרה למציאות, כאן נופר סיני, מעמד הפועלים.