אח שלו, התקבלת

קל להבין מדוע מתנגדים עובדי חברת החשמל להפרטתה - הם פשוט מרגישים בה בבית.

קרובי משפחה מדרגה ראשונה מנהלים אלה את אלה ודואגים להיטיב עמם. נתונים פנימיים של החברה חושפים את השיטה שזכתה לביקורת קשה של מבקר המדינה עוד ב-2003, ואף מגלים כמה מעט עשו מאז בחברה כדי לשנות את המצב.

ראשית, החברה התחייבה בשם השקיפות ושוויון ההזדמנויות לפרסם משרות פנויות בעיתונות ובאינטרנט - אך מנהלי כוח אדם הודו בפני הביקורת הפנימית שמעולם לא חזרו לאיש מאלפי הפונים למודעות. הדו"ח מצא כי מתוך 1,201 פניות שהתקבלו במשך כחצי שנה נענו רק שלוש - וגם הן, של מועמדים שיש להם קרובי משפחה העובדים בחברה.

בתהליך הקליטה נדרש המועמד להצהיר על קרבת המשפחה, אלא שבחברה אין הגדרה ברורה של קריטריון הקרבה - וכך התחמקו מההגדרה מועמדים שהם קרובי משפחה מנישואין ואחרים. גם במקרה שהמועמד היה מעוניין למסור דיווח אמין, עד לא מזמן לא היתה לו האופציה לעשות זאת: בטענה של "חוסר תוכנת מחשב מתאימה", בשאלון המועמדות יש מקום לציון של שני שמות קרובים בלבד - בעוד במקרים רבים מדובר בעובדים עם חמישה קרובי משפחה ויותר.

השיטה לקבלת בני משפחה לעבודה פשוטה במיוחד - דרך העבודות המוגדרות כ"זמניות". מדובר בעיקר בעבודה במוקד הטלפוני של החברה ובעבודות אבטחה. לעבודות נקלטים סטודנטים, מרביתם בני עובדים. נכון לאוגוסט 2006, התקבלו לעבודה 160 עובדים עם קרבת משפחה לעובדים אחרים, מתוכם 14 עם יחסי כפיפות ישירים. בחודשים ינואר-יוני 2006 התקבלו לעבודה 77 עובדים למשרות מלאות, מתוכם 12 החזיקו בקרובי משפחה בחברה (כ-16%).

לאחר הקבלה לעבודה, גם הדרך לקבלת הקביעות הנכספת קצרה יותר עבור מי שיש לו קרובי משפחה בחברה. בינואר-אוקטובר 2006, מתוך 133 עובדים שהועברו לקביעות, נמצאו 27 עובדים שלהם קרובי משפחה בחברה. יותר מכך - מתברר כי הזמן שלוקח לבעלי הקרובים בחברה לעבור לקביעות קצר בשלוש שנים בממוצע מפרק הזמן שלוקח לעובדים מחוסרי קשרים לעשות זאת.

מהחברה נמסר בתגובה: "מאז פרסום דו"ח מבקר המדינה הקודם, מדיניות החברה היא לפעול בהליכי קליטה המאופיינים בשוויון הזדמנויות, שקיפות ותחרותיות. שיעור קליטת קרובי משפחה מתוך סך הנקלטים ירד בצורה ראויה לציון ביחס לדו"ח המבקר. באשר לקליטת עובדים למעמד קבוע, הופקה באחרונה הוראת שעה מחמירה אשר באמצעותה הורחבו גבולות הבקרה על כלל עובדים המועברים לקביעות. בעקבות הוראת השעה הכריז הוועד על סכסוך עבודה, והחברה ממשיכה בקיום ההוראה".

במוקד 103 הועברו לקביעות בארבע השנים האחרונות 25 עובדים - מהם, למחצית יש קרובי משפחה בחברה. העובדים המיוחסים לא נשארו זמן רב במוקד הטלפוני: 23 מתוכם הועברו לתפקידים אחרים, קלים יותר. צריך הרי לשמור שם כמה מקומות פנויים - עבור קרובי משפחה אחרים.

לפני כשלוש שנים החליט משרד ראש הממשלה, האחראי על שירותי הדת בישראל, לפזר את הנהלת המועצה הדתית בירושלים ולמנות לה ועד שיחלץ אותה מהמשבר אליו נקלעה בשנים הקודמות. המועצה החדשה מקושרת היטב למפלגת השלטון: היו"ר עו"ד משה אוסדיטשר וחברי מועצה נוספים מקורבים לאיציק קויפמן - פעיל ליכוד ירושלמי בולט. עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה באותה תקופה, אריאל שרון, חב במידה רבה לקויפמן את כניסתו למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.

המועצה הדתית ירושלים אחראית על כל שירותי הדת הניתנים בעיר: מברית ועד קבורה, דרך כשרות ונישואין. תקציבה מסתכם בכ-50 מיליון שקל בשנה, והתפקידים למכהנים בה חולקו באמצעות הרשות לשירותי דת במשרד ראש הממשלה - כולם נחתו היישר לחיקם של מספר מצומצם של מקורבים, שמהר מאוד עשו בה כבתוך שלהם.

לפני כחודשיים הודח אוסדיטשר מראשות המועצה. אז הוא טען כי מדובר ברדיפה על רקע פוליטי, אך דו"ח חדש של רואה חשבון חיצוני, שבדק את תפקודה של המועצה בתקופתו, מגלה תמונה אחרת.

למועצה אין דו"חות כספיים מבוקרים לשנתיים האחרונות, ולכן אין אפשרות לדעת מה היקף הגירעון האמיתי. דו"ח הביקורת מגלה כי בסוף 2004 היה הגירעון כ-40 מיליון שקל והמשיך לגדול ב-2005 - עד למצב שבו כיום המועצה מוגדרת כחדלת פירעון.

כצעד ראשון עם כניסתו לתפקיד, פיטר אוסדיטשר את היועץ המשפטי הוותיק של המועצה ובחר במקומו את עו"ד אשר אקסלרד, המקורב לליכוד בירושלים. שכרו כלל לא נבדק מול הצעות אחרות ונקבע על שכר בסיס של כ-25 אלף שקל בחודש, עם תוספות לתיקים מיוחדים - פי 10 משכרו של היועץ המשפטי הקודם. החוזה עמו נחתם שבוע לפני שהובא לאישור הנהלת המועצה.

גם רו"ח בועז גזית, שנשכר לצורך הכנת תוכנית הבראה, עלה למשלם המסים יותר מחצי מיליון שקל במהלך השנים 2004-2005. הביקורת לא מצאה עדות לחוזה שנחתם עם גזית, בו סוכם עמו שכר טרחתו. התשלום הועבר אליו הרבה לפני שמישהו חשב שצריך להעביר תשלומים חוקיים לרשויות המס והביטוח הלאומי, ולפני שהעובדים קיבלו משכורות. תוכנית ההבראה, אגב, מעולם לא יצאה לפועל.

כך נבחר גם היועץ האסטרטגי שי הורוויץ - גם הוא ממקורבי קויפמן. ללא כל דיון או הגדרת תפקיד הוא קיבל 2,500 דולר מדי חודש. הדו"ח מגלה כי תאריך האישור שונה על גבי פרוטוקול הישיבה בה אושר החוזה, וכי בפני המשתתפים בישיבה הוצג סכום נמוך מהסכום שסוכם עם הורוויץ בחוזה.

עם כניסתו למועצה, מינה אוסדיטשר את חבר מרכז הליכוד אסף עצור כמנכ"ל, שקיבל מיידית לעבודה 23 עובדים חדשים - ללא מכרז וללא כל בדיקה לגבי נחיצותם. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי לדעת כי מדובר בחברי מרכז ליכוד ובני משפחותיהם של מי שהבוס רצה לתגמל.

במרבית המקרים קיבלו העובדים החדשים שכר ותנאים מעבר לתקן. במקרה אחד קיבלה עובדת מקורבת כ-4,000 שקל לחשבונה יום לאחר שנקלטה לעבודה, מבלי שניתן לכך כל הסבר. העובדים החדשים, שנקלטו באותה דרך, קיבלו את שכרם הרבה לפני אחרים במועצה, ששכרם הולן במשך חודשים. אחד מאותם מאושרים היה היו"ר אוסדיטשר. שכרו אף צמח ב-1,000 שקל נוספים בגין תוספת "עידוד צמיחה" - אף על פי שבוטלה מזמן. העובדה שבתקופת כהונתו של אוסדיטשר כיו"ר לא נרשמה כל צמיחה - ההיפך, קריסת המועצה רק העמיקה - לא שינתה דבר.

בחמשת החודשים הראשונים לתפקידו, קיבל אוסטידשר שכר, הוצאות קופה קטנה וביגוד בסך של 160 אלף שקל. למרות שהוגדר כמועסק ב-80% משרה, המועצה שכרה עבורו רכב מנהלים ואף העניקה לו כרטיס תדלוק. במקביל, הוענק לו גם כרטיס אשראי של המועצה, שבאמצעותו שילם עבור תדלוק והוצאות נוספות. הוא מעולם לא טרח להגיש חשבוניות שיעידו בעבור מה היו ההוצאות.

גם לסגנו, עו"ד חגי כהן, ניתן כרטיס תדלוק. אך לפי הדו"ח, לכהן כלל לא הוצמד רכב - לכן לא ברור על מה שולמו לו הוצאות התדלוק. עיון בתשלומים שהועברו לשניים מעלה כי הוצאת התדלוק לא נזקפה כהטבה לצורך מס וכך תפח שכרם עוד יותר.

גם טלפונים ניידים חולקו לעובדים מקורבים - אפילו אם במסגרת תפקידם כלל לא נדרשו לעזוב את המשרד. מבדיקת חשבונות הטלפונים עולה כי בחודשים בהם שילמה המועצה את החשבונות, קפצו הסכומים ממאות לאלפי שקלים. במקרים מסוימים, כוסו גם הוצאות הטלפון בבתיהם הפרטיים של חלק מהעובדים, בהם גם היו"ר - הרבה מעבר למה שמאפשר החוק ומבלי שנבדק לאיזה צורך התבצעו, אם בכלל, שיחות הטלפון מהבית.

תגובת המועצה הדתית לדו"ח ממחישה עד כמה באמת לא אכפת לאיש: "הדו"ח מיותר", נטען בתגובה לממצאים. רו"ח יוסף כהן, שחיבר את הדו"ח, לא נעלב - הוא בחר להשאיר את הדיון בממצאים לגורמי חקירה מוסמכים.