עסקת כרומטיס-לוסנט: גם חבות המס התכווצה

בן-ציון ציטרין

אחרי ההלם הראשוני שאחז בקהילה העסקית - עיסקת הענק כרומטיס-לוסנט - הכל שאלו: האם יצליחו הנוגעים בדבר לצמצם את חבות המס שלהם, והאם הם היו חכמים דיים להתכונן לכך מראש?

גם את רשויות מס הכנסה הצליחה העסקה להפתיע. מייסדי כרומטיס לא ביקשו לפי חתימת ההסכם הליך פרה-רולינג (חוות דעת מקדמית) לקביעת שיעורי המס שישולמו. המשמעות - חבות מס של 50% על פי החוק.

כשהחלה צמרת מס הכנסה לבדוק את מרכיבי העסקה, התברר כי העסקה מורכבת, אולי משום שהמייסדים הישראלים כבר חוו מכירה קודם לכן והיו מתוחכמים, לפחות על הנייר.

מבנה אחזקות בעלי המניות בכרומטיס כלל לצד שני המייסדים, גם כמה קרנות הון סיכון ישראליות ואמריקאיות, כמה ישראלים ובהם אפילו עורכי הדין של כרומטיס, משרד טולצ'ינסקי-שטרן, וקבוצת העובדים הישראליים שנהנו מאופציות.

הנהנים היחידים מהעסקה שלגביהם לא עלתה שאלה של גובה המס שיגבה היו העובדים - 50%. במס הכנסה ידעו שהם לא הספיקו להתכסות באמצעות רישום כחברה זרה או קרן אוף-שור, לשם קבלת הטבת מס מוכרת. מבחינתם אירוע המס הוא החלפת המניות, ושיעור המס נקבע בהתאם למחיר השיא.

ברם, דווקא עסקה זו וחבות המס על העובדים הניעה את נציבות מס ההכנסה והאוצר לפעול לתיקון בפקודת מס הכנסה בפרק המיזוגים והפיצולים, ועל פיו עסקות החלפת מניות לא יהיו אירוע מס מיידי, ותשלום המס יידחה עד לשנתיים מיום ביצוע העסקה. כך גם לגבי האופציות של העובדים.

הנהנים היחידים מהעסקה שלגביהם לא עלתה שאלה של גובה המס היו העובדים - 50%. אך חבות המס של העובדים היתה מרכיב קטן בעסקה. היזמים, רפי גידרון ואורני פטרושקה, שהכינו כאמור שיעורי בית, עשו את מה שמתבקש במקרים כאלה - תכנון מס שיקטין בישראל את חבות המס שלהם בגין רווחי הון - באמצעות חברות זרות, חברות אוף-שור ואף שימוש באזרחות זרה.

בהדרגה התברר, כי עיקר העניין בעסקה הוא מיסוי קרנות הון הסיכון שהשקיעו בכרומטיס. חבות המס שלהן היא 20%, אם כי מועד התשלום של כל מרכיב בקרן הוא שונה.

למשל, יש הבדל בין משקיעים ישראלים בקרן ומשקיעים זרים. לרגע דרך כוכבו של מנהל אחת הקרנות שהשקיעה בכרומטיס, אראל מרגלית, מנכ"ל קרן JVP . הוא הפך לסלבריטי בקהילת קרנות הון הסיכון. כשמניית לוסנט החלה לצנוח, צנחו גם מניותיו של מרגלית.

בשל העדר פרה-רולינג בעסקה נוצרה אי-בהירות לגבי חבות המס של בעלי היחידות הזרות בקרן. מס הכנסה קבע שהקרן פועלת בישראל, ועליה לשלם מס בגובה 20% על רווחיה מהעסקה. רשויות המס באמריקה הודיעו כי גם הן מתכוונות למסות את העסקה, משום שמדובר בהחלפת מניות בין שתי חברות אמריקאיות.

עד ששתי שהרשויות יחליטו בעניין, נמנע מרגלית מלממש את החזקות הקרן (15%) במניות לוסנט. בעוד המו"מ בין פקידי המס מתקדם, המניה צנחה המניה ועמה המוניטין של מרגלית כמי שיש לו מגע של זהב בהיי-טק. ההמשך, כך מעריכים, ככל הנראה, יהיה בתביעות בבית המשפט.

בסוף היום, כששערי החברה סגורים, השאלה שנותרה ללא תשובה היא כמה עובדים מימשו במחירי השיא, גם במחיר תשלום מס מלא או מופחת - 42.5%. מי שנהגו בניגוד לאימרה "החיפזון מן השטן", יכולים בגב זקוף לצחוק כל הדרך לבנק, אפילו ממשרדי פקיד השומה.