בנק ישראל מעכב ההחלטה לאפשר לשטיינהרדט בעלות צולבת בבנקים

מאת עמית שרביט

בנק ישראל מעכב את החלטתו בעניין הבעלות הצולבת של מייקל שטיינהרדט בבנק הספנות ובבנק הפועלים . שטיינהרדט, מקבוצת בעלי השליטה בשני הבנקים, מקיים מגעים עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל במטרה להמשיך ולהחזיק בבעלויות הצולבות.

ככלל, בנק ישראל אינו מתיר אחזקות צולבות בתאגידים בנקאיים, ואולם לפי ההערכות העולות מהמגעים, ייתכן שייווצר תקדים במקרה הנוכחי. בעקבות דרישת בנק ישראל שקבוצת שטיינהרדט תמכור את גרעין השליטה בבנק הספנות, לאור אחזקותיה בבנק הפועלים, הודיע בעבר שטיינהרדט כי הוא מעמיד את אחזקותיו בבנק הספנות למכירה. בנק ישראל נתן לו שהות למכור את מניותיו עד סוף 2000, אך הליך המכירה הופסק בפברואר 2001 בלא הצלחה.

בין השאר ניהל שטיינהרדט משא ומתן עם משפחת דנקנר. לפי ההערכות, המו"מ הופסק משום שהפיקוח על הבנקים לא איפשר למשפחת דנקנר לרכוש את השליטה בבנק הספנות, בשל אחזקותיה בבנק הפועלים.

מקורבים למו"מ העריכו בעבר כי משפחת דנקנר, כמו גם גורמים נוספים שהתעניינו במניות, הביעה רצון למכור את הפעילות הבנקאית ולהשתמש בתשתית הבורסאית של הבנק ובהון העצמי שלו, שהסתכם בסוף הרבעון השני בכ-233 מיליון שקל.

בנק הספנות סיים את המחצית הראשונה של 2001 עם רווח נקי של 7.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 9.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות מימון גדל ב-24.5% והסתכם במחצית הראשונה של 2001 ב-20.3 מיליון שקל, לעומת 16.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יחס הלימות ההון של הבנק (הון עצמי לרכיבי סיכון), הגיע בסוף הרבעון השני ל-28.09% לעומת 25.28% בסוף 2000. היחס הורד בהדרגה מ-47% ב-95', כחלק מהאסטרטגיה של הבנק.

החוב הבעייתי לסך האשראי ירד מרמה של 2.5% בסוף 2000, ל-2% בסוף הרבעון השני של 2001, בין השאר בשל היעדר אשראי צרכני, שהוא מטבעו בעל מאפייני סיכון גבוהים.