בריטניה: נתיר ל-15 המלחים שנשבו באיראן למכור סיפורם לתקשורת

מאת אסף אוני (אירופה) וסוכנויות הידיעות

בריטניה תאפשר ל-15 החיילים הבריטים שנחטפו על ידי איראן ושוחררו בשבוע שעבר למכור את סיפוריהם לכלי התקשורת, כך הודיע אתמול (ראשון) משרד ההגנה הבריטי. "חיילים המשרתים בצבא לא מורשים בדרך כלל להגיע להסדרים כספיים עם כלי התקשורת, אך מקרה זה יוצא מן הכלל", נכתב בהודעה שנמסרה.



בראיון לעיתון הבריטי סאן, סיפרה פיי טרני, האשה היחידה מבין השבויים, כי מיד עם מעצרם חששה כי תיאנס בידי האיראנים. טרני אמרה כי לאחר שהושמה בבידוד, נותרה לזמן מה בתא הקר כשרק תחתוניה לגופה. מאוחר יותר, סיפרה, נזרקו לתא פיג'מה וארבע שמיכות מזוהמות.



טרני הדגישה כי בחמשת ימי השבי הראשונים, האיראנים ניסו לשכנע אותה כי חבריה כבר שוחררו והיא היחידה שנשארה במעצר. כמו כן שאלו אותה אם היא מעוניינת לשוב ולראות את בתה. היא הוסיפה וסיפרה כי חששה שמכינים עבורה ארון קבורה, לאחר שאשה נכנסה לתא בו הוחזקה, מדדה אותה, ובד בבד נשמעו מחוץ לתא קולות של מסור חשמלי.



בסוף השבוע התייצבו החיילים מול מצלמות הטלוויזיה, ותיארו את קורותיהם במשך קרוב לשבועיים בשבי האיראני. הם סיפרו שבניגוד לדבריהם ב"הודאות" המצולמות ששידרה איראן - הכוח היה בתוך מים טריטוריאליים עיראקיים בעת שנעצר. הם גם תיארו את הבידוד, הפחד והחקירות שהיו מנת חלקם מאז שהוקפו על ידי סירות חמושות של "משמרות המהפיכה" בבוקר יום שישי, 23 במארס. הרגע המפחיד ביותר, לדבריהם, היה כשעיניהם כוסו והם חשבו שהאיראנים מתכוונים להוציא אותם להורג.



"זיהינו שתי ספינות איראנית מתקרבות לכיווננו. הוריתי לכוח להכין את נשקו, ולחזור מיד לסירות", תיאר את רגע המעצר, סגן פליקס כרמן, במסיבת עיתונאים שנערכה בבסיס הצי הבריטי בדבון, יממה לאחר שובם מטהראן. "כשניסינו לחזור, הם חסמו אותנו. הם התנגשו בסירות שלנו, וכיוונו כלפינו מקלעים, מטולי רקטות ונשק קל. שש סירות נוספות סגרו עלינו (...) הבנו שאם נתנגד יפרוץ קרב רציני - כזה שלא נצליח לנצח בו, ושיהיו לו משמעויות אסטרטגיות לאזור. החלטנו לעשות כפי שהאיראנים דרשו". הכוח הועבר לבסיס איראני במפרץ הפרסי, שם נחקר במהלך הלילה על ידי נציגים איראניים "באופן אגרסיווי וקשוח". למחרת הועברו לטהראן. כפי שתיאר כרמן: "ברגע שהגענו כיסו את עינינו, כפתו אותנו והעמידו אותנו מול הקיר". חבר נוסף בכוח, ג'ו טינדל, סיפר שזה היה הרגע הקשה ביותר. "הם שיחקו עם הנשק ומישהו אמר: 'חברה, אני חושב שהולכים להוציא אותנו להורג'. לאחר מכן, מישהו החל להקיא. אני חשבתי ששיספו לו את הגרון".



החיילים הושמו בתאים קטנים ומבודדים. החיילת פיי טרני, הועברה לבניין אחר, שם סיפרו לה האיראנים שכל חבריה כבר נשלחו ללונדון, והיא נשארה לבד. בכל זמן השבי, סיפרו החיילים, הם עברו חקירות רבות והאיראנים הפעילו עליהם לחץ פסיכולוגי. "נתנו לנו שתי אפשרויות", סיפר כרמן, "אם נודה שחדרנו למים איראנים, הם יעלו אותנו על מטוס חזרה לבריטניה בקרוב. אם לא, היינו צפויים לשבע שנות מאסר".



בבריטניה לא נמתחה ביקורת רבה על שיתוף הפעולה של החיילים עם האיראנים. שר ההגנה דס בראון, הודיע שהחיילים תיפקדו היטב ושלא יינקטו נגדם צעדי ענישה. מפקד הצי אמר שהכוח פעל ב"כבוד ובאומץ". "לא שיתפנו פעולה באופן מלא", הדגיש במסיבת העיתונאים סרן (קפטן) כריס אייר, מפקד הכוח. עם זאת, הודה כרמן שהחיילים חשפו מידע בחקירותיהם. "כל אחד מחברי הכוח, בשלב כזה או אחר, קיבל את ההחלטה המודעת להעביר מידע לא מבצעי לאיראנים", אמר.



החיילים תיארו כיצד ביום ה-13 למעצר הם נלקחו לארמון הנשיא, שם ניתנו להם חליפות והם צפו יחדיו במסיבת העיתונאים בה הודיע מחמוד אחמדינג'אד על שחרורם. "המסר שלי לחיילים היה 'חברה, בואו לא נפשל עכשיו'", סיפר אייר, כדי להסביר את דברי התודה המצולמים של החיילים לנשיא האיראני.