דו"ח בנק ישראל: המדינה אינה משקיעה די בתחבורה ציבורית; בישראל, האוטובוסים הם כלי התחבורה הציבורי היחיד

מאת מוטי בסוק ואבי בר-אלי

"השימוש בתחבורה הציבורית בישראל פחת מאוד בשנים האחרונות והרכבו בעייתי; בעולם המפותח מקובל מאוד השימוש באוטובוסים חשמליים וברכבות תחתית בערים הגדולות, ואילו בישראל האוטובוסים הם כלי התחבורה הציבורי היחיד" - כך נכתב בדו"ח בנק ישראל ל-2006.



הדו"ח יפורסם מחר במסיבת עיתונאים שבה ישתתף נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. בבנק ממליצים להשקיע באמצעים חדשים להסעת המונים, להמשיך בעידוד התחרותיות בין חברות האוטובוסים ולהשלים את הרפורמה במיסוי הרכב הצמוד.



בדו"ח נכתב כי השימוש בתחבורה הציבורית בישראל, שהיה גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי בשנות ה-90', פחת מאוד בשנים האחרונות מכ-25% לקילומטר-נוסע ב-96', לכ-20% ב-2005. במדינות האיחוד מקובל יותר ויותר השימוש באוטובוסים חשמליים וברכבות תחתית, שכמעט אינם רגישים לגודש בדרכים, ונתח השימוש באוטובוסים מכלל הקילומטר-נוסע יורד עם העלייה ברמת החיים.



בישראל, לעומת זאת, אמצעי התחבורה הציבורית היחיד בתוך הערים הוא האוטובוס. הדו"ח מדגיש כי השוואה בינלאומית מראה כי שיעור השימוש בישראל ברכבות, רכבות תחתית ואוטובוסים חשמליים מסך הנסיעה בתחבורה הציבורית - הוא מהנמוכים בעולם.

לדעת בנק ישראל, כדי לעודד את התחבורה הציבורית, יש להשקיע בתשתיות, לסייע לתחבורה הציבורית הקיימת (אוטובוסים), ולתקן עיוותים במערכת המס המעודדים שימוש ברכב פרטי. בשנים האחרונות, הממשלה פועלת בכיוון הנכון: התקציבים לרכבת, לרכבת הקלה ולנתיבי תחבורה ציבורית - גדלו מאוד. לדעת בנק ישראל, התשואה על השקעות ברכבת תעלה אם רשת המסילות תהיה מפותחת. לכן, חשוב לקדם קווי רכבת ורכבת קלה נוספים במערכת הסעת ההמונים בתל אביב, לבד מהקו האדום.



בנוגע לרפורמה בתחבורה הציבורית, מציין הדו"ח כי העברת 15% מקווי אגד ודן לחברות פרטיות, הובילה להוזלה משמעותית במחירי הנסיעה בקווים שהועברו, אך כמעט שלא השפיעה על המחירים באגד ודן. משרד האוצר דורש דמי זיכיון מהמפעילים החדשים, על ידי הטלת מס על הנוסעים בתחבורה הציבורית שאינם גודשים את הכביש ואינם מזהמים את האוויר. לדעת בנק ישראל, חשוב להבטיח שהתחבורה הציבורית תהיה חלופה אמיתית לרכב הפרטי. לשם כך יש לשים דגש רב יותר על קיצור משך הנסיעה ועל הגברת תדירות הנסיעה בתחבורה הציבורית. במקרה הצורך, אין להירתע מסבסוד הזכיין.



בנק ישראל תומך ברפורמת שווי שימוש של האוצר, המונחת עתה על שולחן הכנסת. לפי הצעת האוצר, מי שמקבל רכב ממקום העבודה - ישלם עם אישור הרפורמה בכנסת מס גבוה יותר תמורת הטבת הרכב. "יש לתקן את העיוותים במערכת המס, אשר בעטיים במגזרים רבים במשק חלק מתשלומי השכר מיועדים להחזקת רכב ומעודדים רכישת מכוניות. הזקיפה לבעלי רכב צמוד נמוכה מדי ומעודדת באופן מלאכותי אספקת מכוניות לעובדים כתחליף שכר", נכתב בדו"ח. לדעת בנק ישראל, אם חוק שיווי השימוש יעבור בכנסת - העיוות יתוקן.



מהדו"ח עולה כי שיעור השימוש בתחבורה הציבורית בישראל פחת בשנים 2005-1996 מ-25% לכ-20% מכלל הנסיעות. מהשוואה בינלאומית, עולה כי שיעור השימוש ברכבות, רכבות תחתית ואוטובוסים חשמליים בישראל מסך הנסיעה בתחבורה ציבורית - הוא מן הנמוכים בעולם.



מהדו"ח עולה כי בעוד השימוש בתחבורה הציבורית בישראל היה בשנות ה-90' גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי, בעשור האחרון התהפכה המגמה, והשימוש בתחבורה הציבורית צומצם. עוד מציין הדו"ח כי הרכב השימוש בתחבורה ציבורית בעייתי: בעוד שבמטרופולינים שבמדינות האיחוד מקובל השימוש באוטובוסים חשמליים וברכבות תחתיות, בישראל עדיין מקובל השימוש באוטובוסים בלבד, והשימוש ברכבות מועט. עם זאת, בבנק מציינים כי התקציבים שהופנו לרכבת, לרכבת הקלה ולנתיבי תחבורה ציבוריים - גדלו מאוד בשנים האחרונות.



מניתוח הרפורמה בתחבורה הציבורית (אוטובוסים) שבמסגרתה הועברו זכיונות להפעלת קווי אוטובוסים מחברות אגד ודן לחברות פרטיות במטרה להגביר את התחרותיות בענף, עולה כי הרפורמה הביאה להוזלה משמעותית של הנסיעה בקווי החברות החדשות (נתח של כ-15% מכלל הקווים), אך המהלך כמעט לא השפיע על מחירי הנסיעה בקווים שנותרו בידי החברות הוותיקות.



בבנק ישראל טוענים כי דרישת משרד האוצר לגבות דמי זיכיון מן המפעילים החדשים היא טעות, וכי למעשה מדובר במס המוטל על הנוסעים בתחבורה ציבורית. "כדי להבטיח שהתחבורה הציבורית תהיה חלופה אמיתית לנוסעים בעלי רכב", נכתב בדו"ח, "יש לשים דגש חזק יותר על קיצור משך הנסיעה והגברת תדירות הנסיעות, ואין להירתע מסבסוד ממשלתי לזכיין במקרה הצורך".



בבנק ישראל טוענים כי יש לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית בשלושה אופנים: השקעה בתשתיות, עידוד התחבורה הציבורית הקיימת (אוטובוסים), וכן על ידי "תיקון עיוותים במערכת המס המעודדים שימוש ברכב פרטי". לטענת בנק ישראל, אי העלאת שווי השימוש ברכב הצמוד מביאה לעידוד מלאכותי של אספקת מכוניות לעובדים כתחליף לשכר.