מה מייצג השער היציג?

מפתיע שלמרות הסתלקותה של האינפלציה וחוסר היציבות בשער החליפין של הדולר האמריקאי, מוסיף האזרח הישראלי לחתום על חוזים עסקיים הצמודים לשער היציג. בעל עסק שחתם לפני שנה על חוזה צמוד דולר לספק סחורה ב-1,000 שקל קיבל רק כ-910 שקל בעקבות חולשת הדולר האמריקאי.

לא מן הנמנע כי עסקים שהוצאותיהם בשקלים הגיעו עד לפשיטת רגל כי הצמידו את שווי הסחורה או השירותים שלהם לערך ההפכפך של הדולר. הצמדת חוזי שכירות וחוזי רכישה ומכירה של דירות הופכת את שוק הנדל"ן למאין שוק לוטו שתלוי בהתנהגות הלא יציבה של המטבע האמריקאי.

"הדולריזציה" של המשק הישראלי החלה עם התפרצות האינפלציה לפני 35 שנה. כדי לשמור על הערך הריאלי של חוזים עסקיים, החותמים היו מוכנים להצמיד את התשלומים לשער החליפין או למדד המחירים לצרכן. כאשר האינפלציה החלה לדהור בשנות ה-80 הראשונות ההצמדה לשער החליפין היתה עדיפה, כי הרי מדד המחירים פורסם מדי חודש בפיגור, בעוד שער היציג פורסם מדי יום.

הצורך להצמיד חוזים עסקיים נעלם לפני כמה שנים כאשר האינפלציה נוצחה סופית. ייתכן כי במרוצת הזמן חוזים צמודי שער חליפין המשיכו להיות פופולריים כי החותמים טרם הטמיעו כי האינפלציה באמת הובסה. ואולם, הסבר פסיכולוגי זה מזמן הפסיק לשכנע והוא בוודאי לא נכון כיום. אמנם ההצמדה נועדה במקור לצמצם סיכונים, אבל כיום ההצמדה מגבירה סיכונים.

אם כן, מדוע בולמוס ההצמדה לא נעלם מן העולם? מדוע בעלי עסקים מוסיפים להסתכן ולא מתעקשים על חוזים שקליים ששוויים אינם תלוי בהימור מיותר על ערכו של הדולר? התשובה טמונה לרוב באופי "המשורשר" של חוזים עסקיים שתלויים זה בזה ואינם עומדים בפני עצמם. לכן א' היה מוכן לא להצמיד בחוזהו עם ב', אבל הדבר תלוי בהסכמתו של ג' לא להצמיד עם ב'. מכאן נוצרה שרשרת הצמדה שקשה להשתחרר ממנה.

בולמוס ההצמדה היה פחות נוקשה במידה שהשער היציג שמפרסם בנק ישראל לא היה קיים. המתעקשים על ההצמדה היו נאלצים אז למצוא מנגנון אחר לקבוע את שער החליפין לשם הצמדה. במידה מסוימת, פרסום השער היציג על ידי בנק ישראל משחק לידיים של המצמידים ואפילו קורץ, כי עדיין קיים צורך בהצמדה.

אמנם רצוי שבנק ישראל יפסיק לפרסם את שער יציג, אבל אין משמעות הדבר שרצוי שבנק ישראל והממשלה יפסיקו להנפיק אג"ח צמודות. הנפקת אג"ח צמודות מאותתת לציבור כי הרשויות מוותרות על רווחים מיצירת האינפלציה.

הכותב הוא מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית