"היחלשות הדולר אינה נובעת מקסמו של השקל, אלא דווקא מחולשתו של הדולר בכל העולם. היורו מרוחק רק 1.5% משיא של כל הזמנים מול הדולר, וגם הליש"ט הבריטית קרובה לשיא שכזה" - כך אומר הכלכלן הראשי בבית ההשקעות גיפט, ערן בסון.
גם ההערכות בשוק לפיהן צפויה בסוף החודש הורדת ריבית, אינן מצליחות לעצור את ירידת הדולר. המטבע האמריקאי איבד היום 0.41% ושערו היציג נקבע על 4.107 שקלים. מדובר בשפל של יותר משש שנים. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמה שכזו היתה באמצע פברואר 2001.
בבנק ישראל דווקא מעוניינים בדולר חזק יותר, במטרה להגיע ליעד האינפלציה שעומד על 3%-1%. דולר חלש מוריד את האינפלציה ויוצר לכאורה מצב של יציבות מחירים המעיד על קיפאון. היחלשותו של הדולר פוגעת בראש ובראשונה ביצואנים, אשר מקבלים את תמורתם בדולרים אשר שווים כעת פחות שקלים. המרוויחים הגדולים הם היבואנים, אשר רוכשים את המוצרים מחו"ל בפחות שקלים.
במסיבת העיתונאים שערך היום נגיד הבנק, אמר סטנלי פישר כי בנק ישראל אינו מתכוון להתערב בקביעת שער החליפין. בכך הזים נגיד הבנק את השמועות שרצו בשבועות האחרונים, לפיהן מתכוון בנק ישראל לווסת את שער החליפין באמצעות רכישת דולרים.
"התערבות לא תועיל"
"בשוק משוכלל כמו ישראל, הבנק המרכזי אינו אמור להתערב בפועל בשער המטבע, והדרך העיקרית לשליטה על שער החליפין היא באמצעות הריבית", אומר בסון. "קביעת גובה הריבית נחשבת לדרך לגיטימית, שכן מטרותיה הנוספות הן ליצור או למנוע אינפלציה, לאושש את המשק ועוד. לעומת זאת, רכישת דולרים בפועל היא מעשה שנועד להתערבות בשער החליפין פר אקסלנס".
בסון מזכיר כי לבנק ישראל אין מחויבות לקביעת שער הדולר, שכן הוא מחויב לרמת אינפלציה של 1%-3%. מכיוון שהיסטורית, מחירים רבים בישראל מוצמדים לשער הדולר (למשל, שכר דירה), נוצר מצב לפיו שליש מרמת האינפלציה נקבע בידי שער הדולר.
"התערבות הבנקים בשער המטבע כבר הוכחה ככזו שאינה מביא לתוצאה הרצויה", אומר בסון. "כך, למשל, בסוף 2004 התחזק הין מול הדולר, ובתגובה - החל הבנק היפאני לרכוש דולרים ולמכור יינים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, במטרה למנוע מהין להתחזק. בפועל, במשך כל תקופת ההתערבות, המשיך הין דווקא להתחזק, וברגע שהבנק הפסיק לפעול כך - החל המטבע להיחלש".
"כשגופים גדולים מריחים דם, הם קופצים כמו כרישים על הטרף", אומר בסון. "ברגע שבנק מרכזי מתערב, הוא מנסה להילחם בכל העולם - מעשה בלתי אפשרי". בסון אומר כי אמנם הריבית היא גורם רב משמעות, אולם בסופו של דבר מדובר בפקטור בודד במשק. "אם משקיעים זרים רוכשים את ישקר או את מרקורי או נדל"ן - לריבית אין כאן שום משמעות, שכן מדובר בשיקולים אחרים לגמרי".
להערכת בסון, בנק ישראל מצוי בדילמה: "מצד אחד הוא מעוניין בדולר חזק, ולכן מוריד ריבית, ומצד שני, ריבית נמוכה פירושה שבמידה שיקרה אירוע כלשהו (התחזקות הדולר בעולם מול היורו) - המשמעות היא שהשקל יקרוס במהירות שכן כרית הביטחון תיעלם".