חברת הסטארט אפ פרוניורון הגישה תביעה כנגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. פרוניורון, שטבע מחזיקה ב 13.3% ממניותיה, מבקשת מבית המשפט צו הצהרתי שיקבע כי הזכויות להמשיך ולפתח תרופה למחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית שניתנו לטבע, על ידי פרוניורון לפי הסכם מ-2005, יחזרו לפרוניורון, ושההסכם בין שתי החברות יבוטל.
המולקולה ששימשה בסיס לפיתוח של פרוניורון היא COP1 - אותה מולקולה שעל בסיסה פותחה תרופת קופקסון של טבע לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה ושמכירותיה הגיעו ל-1.4 מיליארד דולר ב-2006.
פרוניורון טוענת שטבע הפרה את ההסכם באופן בוטה, בכך שהחליטה להוציא אל הפועל, שלא בתום לב, ניסוי בבני אדם לבדיקת יעילותה של המולקולה לטיפול במחלות נווניות של מערכת העצבים, שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבות שנתנה לפרוניורון על פי ההסכם בינהן.
טבע התחייבה בהסכם זה להתחיל עד אוקטובר 2006 בניסוי קליני מתוכנן היטב בבני אדם, לבחינת בטיחותה ויעילותה של המולקולה, שתכליתו להביא למסחורה של המולקולה כתרופה.
האם הניסוי נועד לכישלון?
פרוניורון טוענת בתביעה שהוגשה על ידי עורכי הדין גבי מויאלמאור, ירון סובול וליטל הנדלמן פלדי, ממשרד המבורגר עברון ושות', כי תוצאות הניסויים הפרה קליניים (בחיות), שמטרתם היתה לסייע בבחירת המחלה בה ייערך הניסוי הראשון בבני אדם, ולזהות את המשטר הטיפולי. כלומר, תדירות הטיפול בעל הסיכוי הטוב ביותר לתת תוצאות חיוביות בבני אדם, מצביעות חד משמעית על כך שהניסוי הקליני שטבע עורכת נועד לכשלון. לטענת פרוניורון, מסקנה זו עולה בבירור ממצאי הניסויים הפרה קליניים שבוצעו ביוזמתה ובמימונה של טבע.
פרוניורון טוענת שנוכח התעלמותה של טבע מממצאים חד משמעיים אלו, אין מנוס מהמסקנה כי החלטות טבע מונעות משיקולים שאין בינם לבין פיתוח תרופה למחלות נווניות של מערכת העצבים ולא כלום.
לטענתה, החלטתה של טבע להוציא אל הפועל ניסוי מאולתר ולא ניסוי מתוכנן היטב כפי שהתחייבה, ועריכת הניסוי תוך בחירת יעד טיפולי (אינדיקציה) לא מתאים, נועדה להשיג כמה מטרות: שלילת הזכות לבטל את הסכם הרישיון מפרוניורון; זכות שעמדה לפרוניורון רק עד להתחלת הניסוי הקליני, ורצון של טבע להימנע מהתוצאות הכלכליות החמורות האפשריות שעלולות היו להיות לניסוי מתוכנן היטב על מכירות קופקסון.
פרוניורון מסבירה בתביעה שתוצאות הניסויים הפרה קליניים, שערכה במשך 5 שנים, העלו כי המולקולה על נגזרותיה, כולל קופקסון, יעילה בטיפול במודלים של מחלת גלאוקומה ומחלת הנטינגטון כאשר היא ניתנת בתדירות נמוכה, בעוד שחולי טרשת נפוצה מקבלים כיום זריקות קופקסון אחת ליום. לטענת פרוניורון לאימוץ גישה טיפולית זו עלולות היו לגרום לירידה במכירות קופקסון, ועל כן טבע ניסתה להימנע מניסוי מתוכנן היטב, שעלול היה לאשש גישה טיפולית זו, שפותחה על ידי פרופסור מיכל שוורץ ממכון וייצמן.