"ירידת הדולר טובה למעמד הביניים"

מעמד הביניים הוא הנהנה הגדול מירידת ערכו של הדולר - כך עולה מבדיקה שערך הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון, יוסי שווימר. ההשפעה על המעמד הגבוה, לעומת זאת, אינה גדולה. לשער החליפין השפעה על מדד המחירים לצרכן, ומכאן על כוח הקנייה של הצרכן הישראלי. ואולם, המדד משפיע על מעמדות שונים בצורה שונה.

מהבדיקה שערך בית ההשקעות ניתן ללמוד כי השפעת הדולר על החמישונים השונים היא כזו: החמישון האמצעי מושפע ברמה הגבוהה ביותר, אחריו החמישון התחתון, והשפעתו על החמישון העליון היא הקטנה ביותר. בנק ישראל כבר מצא כי מחצית מהשפעת שער החליפין על המדד מושפעת מהקשר בין סעיף הדיור לשער החליפין; בהשוואה לסלי התצרוכת השונים, מרכיב סעיף הדיור הוא גבוה יותר בחמישון האמצעי ונמוך יותר בחמישון התחתון.

בסקרי הוצאות משק הבית ל-2004-2005, שממצאיהם שימשו בסיס לקביעת סל התצרוכת של המדד, סוכמו הוצאות משקי בית וחולקו לחמישונים על פי ההכנסה הפנויה לנפש. מהנתונים עולים הבדלים ניכרים בדפוסי הצריכה של הקבוצות השונות. כך למשל, שיעור ההוצאה על מזון של החמישון התחתון הוא כ-19%, של החמישון האמצעי בכ-13.7% ושל החמישון העליון בכ-11.5% בלבד. לעומת זאת, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון בכ-13.6% בלבד, לעומת 19.4% בחמישון האמצעי וכ-26.4% בחמישון העליון.

השפעת השינוי בשער הדולר על מדד המחירים לצרכן (התמסורת) נעה כיום סביב 22% - כלומר, על כל עלייה של 1% בדולר, מדד המחירים לצרכן עולה בכ-0.2%. על פי ממצאי הבדיקה, יחס זה גבוה יותר עבור מעמד הביניים, ונמוך יותר עבור המעמד הגבוה.