לרשות המסים אין מנהל קבוע כבר כ-100 ימים. ואף על פי כן הכנסות המדינה ממסים בשלושת החודשים האחרונים שברו את כל השיאים. עד השנה עברו הכנסות המדינה רק פעמיים את גבול ה-16 מיליארד שקל. בינואר 2006 נרשמה הכנסה של 16.3 מיליארד שקל, ובאוגוסט2006 , בשל עסקת באפט-ישקר, של 17.1 מיליארד שקל. באו ינואר, פברואר ומארס 2007, ורשות המסים הכניסה לקופת המדינה 17.4 מיליארד שקל (שיא גבייה של כל הזמנים), 16.2 מיליארד שקל ו-16.5 מיליארד שקל בהתאמה.
בניגוד לעבר, ב-2007 אין פערים גדולים בין ההכנסות בחודשים עוקבים, מה שמבטיח עתיד נאה לקופת המדינה גם בהמשך השנה. הממשלה, בהשראת אגף הכנסות המדינה ורשות המסים, קבעו יעד גביית מסים נמוך ל-2007, רק 179.5 מיליארד שקל. בשנה ממוצעת, הכנסות המדינה ממסים לאחר הרבעון הראשון נמוכות מ-25.0%. ב-2007, בשל היעד הנמוך והגבייה הגבוהה, ההכנסות ברבעון הראשון - 50.1 מיליארד שקל - מגיעות ל-27.9% מהיעד. לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2006, שהיתה אחת השנים הטובות ביותר למערכת המס, הסתכמו ההכנסות ממסים ב"רק" 45.9 מיליארד שקל.
ברבעון הראשון של 2007 היו הכנסות המדינה ממסים גבוהות ריאלית ב-9.6% מאלה של הרבעון הראשון ב-2006. אם הצמיחה הכלכלית בעולם ובישראל תימשך, אם במזה"ת לא יהיה משבר מדיני-ביטחוני ואם בישראל לא יהיה משבר שלטוני, האוצר צפוי לסיים את 2007, בצד ההכנסות ממסים, בעודף ענק של יותר מ-10 מיליארד שקל. בבסיס תקציב המדינה ל-2007 עמדה ההנחה של גירעון בגובה 18.7 מיליארד שקל. אחרי רבעון אחד למדינה יש עודף - לא גירעון - של 6.5 מיליארד.
תת-ביצוע באוצר
לעודפי הכספים בקופת המדינה בסוף מארס אחראי לא רק צד ההכנסות בתקציב, כפי שבאוצר אוהבים להדגיש. לעודפים אחראי גם צד ההוצאות, ואת זה באוצר מנסים להסתיר. האוצר מקפיד ב-2007, כפי שהקפיד ב-2006, על תת-ביצוע בצד ההוצאות. בתום הרבעון הראשון הוצאות הממשלה מתקרבות ל-50.9 מיליארד שקל - 22.1% מסך ההוצאות המתוכננות בתקציב 2007 (לא כולל חובות וריבית), העומד על 230 מיליארד שקל.
הפער בין 22.1% ל-25% (ההוצאות המתבקשות אחרי הרבעון הראשון), הוא יותר מ-6.6 מיליארד שקל. כלומר, האוצר הקפיא בכספות החשב הכללי סכום ענק, 6.6 מיליארד שקל, שהממשלה והכנסת הקציבו לממשלה להוצאותיה. גם בשנה שעברה נרשמו פערים דומים בין החלטות הממשלה והביצוע בפועל. אז הסביר האוצר את הפערים באי אישור התקציב בכנסת, והובטח כי עם התקדמות השנה, ובמיוחד בחודשים נובמבר ודצמבר, האוצר יעביר את כל הכספים ליעדם.
הסוף ידוע. האוצר לא הוציא את הכספים. כתוצאה מכך 2006 הסתיימה עם גירעון נמוך במיוחד, 0.9% תוצר, במקום 3.0%. חרף המלחמה בלבנון, הגירעון ב-2006 היה רק 5.5 מיליארד שקל, ולא 17.2 מיליארד כמתוכנן. כלומר האוצר "חסך" ממשרדי הממשלה - חינוך, ביטחון פנים, רווחה, תמ"ת ועוד - 11.7 מיליארד שקל.
כפי שתקציב 2007 מתנהל, ובהתחשב במוחות העומדים מאחוריו, ברור כי הדבר אינו מקרי. התת ביצוע בצד ההוצאות, הגבייה הגבוהה מהמתוכנן בצד ההכנסות, יביאו בסיום השנה לעודפים בקופת המדינה, או במקרה "הרע" לאיזון תקציבי. בכך ישיגו קברניטי האוצר כבר השנה, מבלי לידע את הציבור, את תוכניתם ל-2010 ואילך: איזון שנתי בתקציב.