ילדים קטנים, צרכנים גדולים

השמנת יתר היא מגיפה בריאותית מחריפה והולכת, והילדים הישראלים הם מהילדים היותר שמנים בעולם. על פי ההערכות הרווחות, כל ילד רביעי בישראל סובל מהשמנת יתר. בנוסף, מחקר משווה מלמד כי ילדי ישראל ממוקמים במקום הראשון בעולם בישיבה מול המחשב ובשתיית משקאות קלים.

עישון, השמנת יתר והרגלי תזונה לקויים מהווים את גורמי התמותה הראשונים במעלה בעולם המערבי. ואולם, בעוד שהמלחמה בעישון ממוקמת במקום גבוה באג'נדה החברתית-ציבורית, המלחמה בהשמנה מפגרת מאחור. הגם שלא יעלה על דעתו של מבוגר מן היישוב לתת לילד לעשן, מרבית ההורים אינם מהססים לתת לילדיהם מזון לא בריא ושתייה מתוקה; מגבלות משמעותיות מוטלות על פרסום סיגריות בכלל וביחס לקטינים בפרט, בעוד שאין מגבלות כאלה על פרסום מוצרי מזון לא בריאים; יש איסורים חוקיים על מכירת טבק ומוצריו לקטינים, אך לא על מכירת ממתקים.

הנזק הנגרם לילדים כתוצאה מהרגלי תזונה לקויים וחוסר פעילות גופנית הוא עצום. חברות המזון נתבעות בתביעות ענק בגין השמנת ילדים, וחלקן מתחילות להכיר באחריותן החברתית (גם אם לא המשפטית). יצרנית השוקולד מארס, למשל, החליטה באחרונה להפסיק את השיווק והפרסום לילדים מתחת לגיל 12. כמה חודשים לפני כן הצהירו 11 יצרניות מזון גדולות בארה"ב (לרבות מקדונלד'ס וקוקה קולה) על אימוץ וולונטרי של כללי פרסום חדשים שיקדמו צריכת מזון דיאטטי ובריא יותר. ואולם ברור כי הצהרות לא מספיקות.

להורים יש חלק חשוב ביותר בהקניית הרגלי תזונה נכונים, כמו גם למערכת החינוך. חוזר מנכ"ל משרד החינוך, החל על קיוסקים, מזנונים ומכונות אוטומטיות לממכר מזון ומשקאות במוסדות חינוך, אוסר על מכירת משקאות ממותקים וחטיפים עתירי שומן וסוכר. ואולם, על מידת האכיפה והיישום של הנחיות אלה אפשר להתווכח.

יש קושי אמיתי להילחם בתופעה. על פי מחקר שפורסם באחרונה בארה"ב, ילדים צופים בכמות גדולה ביותר של פרסומות למזון, שמרביתן מקדמות צריכת חטיפים, ממתקים, מזון מהיר, דגני בוקר עתירי סוכר ושתייה קלה. ילד בגיל 2-7 צופה בממוצע ב-4,400 פרסומות מזון טלוויזיוניות בשנה, והמספר מאמיר ל-7,600 פרסומות בגיל 8-12. מעצבי המדיניות המשפטית חייבים להכיר בחשיבות הבעיה ולשקול דרכים לצמצומה. החקיקה הנוכחית הנוגעת לפרסומות המכוונות לקטינים אינה נאכפת כראוי, והיא חלקית וחסרה.

בניסיון להתאים את החקיקה למציאות העגומה, הוגשה כבר בכנסת ה-16 הצעת חוק העוסקת בפרסומות מזון המכוונות לקטינים, שמבקשת ללוות שיווק מוצרי מזון ומשקה לילדים במידע לגבי הרכבו התזונתי של המוצר. כמו כן הוצע לקבוע כי מוצרי מזון מסוימים לא יפורסמו לפני 21:00 וכי לא יעשה שימוש בידוענים ובדמויות מצוירות לקידומם.

לאיש לא אצה הדרך לקידום החקיקה. בינתיים, ברמה הלאומית כולנו משלמים את מחיר ההשמנה - כ-6 מיליארד שקל בשנה.

הכותב הוא ד"ר למשפטים ומומחה לדיני צרכנות במרכז האקדמי פרס