במשרד התשתיות מחכים לתומס אדיסון

במשרד התשתיות הלאומיות הבחינו בצורך המיידי שבביצוע תפנית באופן שבו מתנהל המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה החלופית והמתחדשת. בשבוע שעבר הכריז שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, על ייסודה של קרן Startergy לקידום מיזמים חדשניים לאנרגיה חלופית ולאנרגיה מתחדשת. הקרן, כך הוסבר בכנס ההשקה בתל אביב, תממן פרויקטים מחקריים נבחרים בשיעור של כ-50% ועד תקרה של 500 אלף שקל, מתוך כוונה לאפשר ליזמים להפוך רעיונות בעלי פוטנציאל מסחרי למוצרים או שירותים בעלי עניין למשקיעים.

משמעות ההכרזה על ייסוד הקרן אינה נעוצה דווקא ברמה הפרקטית, אלא בעיקר במישור ההצהרתי: חשיבותה אינה נעוצה בהכרח בתוצאות המיזמים שתלווה, אלא דווקא בהד שתיצור במגזר העסקי הפרטי. תקציב הקרן לשנה הקרובה יהיה 3.5 מיליון שקל (עם אופציה לתוספת של 1.5 מיליון שקל), ויאפשר ליווי של 8-10 יוזמות בלבד.

ואולם, פרסומה ומיסודה אמורים להגביר את נכונות המגזר הפרטי להשקיע בחברות בתחום ובכך להניע את גלגלי פיתוח הקלינטק (הטכנולוגיה הירוקה) בישראל. המסרים בכנס אולי נקראו בפני עשרות אנשי האקדמיה שנכחו באולם, אך הופנו בעיקר לאוזניהם של המשקיעים הפרטיים ושל קברניטי קרנות ההון סיכון אשר ישבו לצדם.

לכאורה, נדמה כי דווקא מדינת ישראל אמורה היתה לעמוד בחזית המחקר והפיתוח של האנרגיות החלופיות. לאחר עשרות שנים בהן נאלצה לשלם מחיר פוליטי כבד נוכח מינוף כוח הנפט הערבי, אך טבעי היה לצפות כי תנצל את ההון האנושי הייחודי בו נתברכה, ותוביל למציאת חלופות משתלמות (כלכלית וסביבתית) לאנרגיה המופקת מן המשאבים שאינם ברשותה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. עליית מחירי הדלק בשנים האחרונות והשיח הגובר סביב הצורך העולמי בפיתוח טכנולוגיה ירוקה חשפו את הפיגור בו שרוי המשק הישראלי, בייחוד נוכח הפוטנציאל אותו מימש יפה דווקא בשדות אחרים דוגמת ההיי-טק.

התחזית למשבר אנרגיה חריף מתקרב וההכרה בצורך בהקטנת השפעות ההתחממות הגלובלית הביאו ליצירת חזון שביצירת משק אנרגיה יעיל, נקי ומבוזר בין מגוון רחב יותר של מקורות. בארה"ב, למשל, נרשם גידול של 30%-40% בשנת 2006 בהשקעה במו"פ בתחום האנרגיות החלופיות לכ-3 מיליארד דולר, המהווים כ-10% מסך ההשקעות במו"פ האמריקאי. בעולם כולו הושקעו בשנה החולפת כ-50 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת: כ-20% מכלל ההשקעות בתחום הכוח. בישראל, לעומת זאת, הושקעו בשנה החולפת 50-100 מיליון דולר בתחום - המהווים רק 5% מסך ההשקעות במו"פ. תרומת האנרגיה המתחדשת (הלא מסורתית) לאנרגיה הראשונית בעולם עמדה ב-2004 על 7.7%. בישראל עומדת תרומת האנרגיה המתחדשת והחלופית למשק על 0.2% בלבד.

"אני מאוד מקווה שגורמים מהמגזר הפרטי יבינו כי הקרן היא בבחינת מדיניות מוכרזת של הממשלה להעמיק את התמיכה בתחום", אומר בראיון ל-TheMarker מנכ"ל משרד התשתיות, עו"ד חזי קוגלר. "הקרן מיועדת לתחילת הדרך, ופונה לאלו שאין ביכולתם לעשות את צעדיהם הראשונים. המימון מספיק להוכחת היתכנות. מכאן ואילך - המשאבים שלנו לא יספיקו", הוסיף קוגלר.

לאן יפנו היזמים שיאומצו בידי הקרן בתום תקופת הליווי?

"בשלב הבא ייכנסו קרנות הון סיכון פרטיות או שישולבו במסגרת החממות של המדען הראשי, או במגרת אחד הגופים המוסדיים האחרים בשוק. יש מגוון של אפשרויות תמיכה אחרינו".

יהיה מקום להגדלת התקציב בשנים הבאות או לעיגונה של הקרן?

"ודאי, אך זהו נתון לדיוני התקציב לשנה הבאה. למשרד יש מנגנון קיים למחקר ולפיתוח, אשר קוצץ במשך השנים, ובשנה שעברה עמד על 2 מיליון שקל בלבד. השנה קיבלנו תוספת של 8 מיליון שקל - ואת הסכום הכולל נחלק בין מו"פ טהור לבין הקרן".

מהם הנושאים הבוערים אותם ירצה המשרד למצוא בין המיזמים המוצעים?

"אני לא רוצה לומר שיש עדיפות לנושא זה או אחר, אבל מה שמעניין אותנו הם תחומים שיש להם זיקה לנסיבות, לתנאים ולצרכים בישראל: אנרגיה סולרית על שלל תת-התחומים הכלולים בה, תוך מציאת פתרון לשטח הפרישה המוגבל בארץ; ייעול השימוש באנרגיה קיימת; ניצול הרוח או הפקת אנרגיה מפצלי שמן; בחינת הליכי גזיפיקציה; או פיתוח תחומי הביו מסה. אלו בגדול הדברים שהכי מעניינים אותנו".

במה תראה הישג?

"לטווח הקרוב, אני מקווה לראות 8-10 יזמים טובים בתחומים שציינתי, שיתחילו לעבוד במימון שלנו כבר ב-2007. הישג יהיה עמידה בתוכניות שהציגו לנו - ואחר כך גיוס כספים להמשך הדרך. לטווח הארוך, ההצלחה תהיה פיתוח של תעשיית אנרגיות מתחדשות ושל הקלינטק. לכן הבאנו גורמים מקהיליית ההון סיכון, וככל שנעמיק את הידע בקהילה המדעית - ובמקביל נתמוך במגזר הפרטי - כך ירימו אלה את הכפפה ונראה השקעות גדולות יותר בפיתוח".