דו"ח: מיליון ישראלים ויתרו על קניית תרופות מרשם כי לא עמדו בעלות רכישתן

מיליון ישראלים נמנעו מקניית תרופות מרשם כיוון שלא יכלו לעמוד בעלות רכישתן - כך נטען בדו"ח רופאים לזכויות אדם שמתפרסם הבוקר (ראשון). הדו"ח החדש הוכן לקראת יום הבריאות הבינלאומי שחל בשבוע שעבר. הנתונים נאספו מכמה מקורות, בהם מכון ברוקדייל, מכון אדווה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



עוד נטען בדו"ח שכמיליון ו-200 אלף איש, שמשתייכים לקבוצות חברתיות שונות, לא יכולים לממש את זכאותם לקבל את מלוא השירותים הבריאותיים והם למעשה "מודרים" ממערכת הבריאות. באוכלוסייה ה"מודרת" נכללים תושבים בדווים מכפרים בלתי מוכרים בנגב, עניים, פלשתינאים תושבי מזרח ירושלים, עובדים זרים בלתי חוקיים, נשים ישראליות שנישאו לתושבי השטחים, פליטים, מבקשי מקלט מדיני, אסירים וכאלה שמעמדם האזרחי טרם הוברר.



"מדובר ברמות שונות של הדרה מקבלת שירותי בריאות מהמערכת הציבורית", אמר בסוף השבוע יו"ר רופאים לזכויות אדם, ד"ר דני פילק. "הדו"ח שלנו מראה שהנגישות של אוכלוסיות שונות לבריאות תלויה בהרבה מאד מקרים במוצא אתני, במעמד או ביכולתו הכלכלית של האיש".



לפי הדו"ח כ-15% מתושבי ישראל (כמיליון איש) ויתרו ב-2005 על קניית תרופות מרשם כי לא יכלו לעמוד בעלותן. "שיעור המדווחים גבוה במיוחד בקרב קבוצות מודרות שונות - 30% מבעלי ההכנסות הנמוכות ו-20% מהחולים הכרוניים דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי או תרופות מרשם בשל עלותן", נטען בדו"ח. לדברי ד"ר פילק, "מערכת הבריאות הציבורית מתייקרת וברקע יש את השירותים והביטוחים המשלימים ומחירן של התרופות עולה. כתוצאה מכך השכבות החלשות נפגעות".



מצב התשתיות הגרוע בפזורה הבדווית בנגב אינו חדש לאיש, אך מהדו"ח עולה שהוא פוגע גם בבריאותם של תושבי הכפרים. מחסור בתשתיות מסודרות של מים וחשמל גורם לתחלואה ופוגע בנגישות הטיפול הרפואי לנזקקים. "יש חולים שצריכים לקבל טיפול באמצעות מכונות ביתיות שניתן להפעילן באמצעות חשמל והדוגמה הכי פשוטה לכך היא מכונת אינהלציה רגילה או מכונת הנשמה ביתית", אמר ד"ר פילק. "בהיעדר תשתית חשמל לא ניתן להפעיל את המכונות האלה ולאותם אנשים אין גם כסף כדי להחזיק גנרטור שיפעל במשך כל שעות היממה. במקרים ספציפיים כאלה, פנינו למשרד הבריאות בבקשה שימצא תשובה לבעיה".



הביטוחים הפרטיים מגדילים את הפער



לדברי מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, הדס זיו, ב-1994 המדינה העניקה סל בריאות טוב וסביר בעבור כלל התושבים. "כיום השירותים נגישים רק לכ-80% מהאוכלוסייה", ציינה. לדבריה, התפתחות הביטוחים המשלימים של קופות החולים מרחיקה עוד יותר קהלים חלשים מקבלת מגוון רחב של שירותי בריאות. "עם כל הביטוחים המשלימים האלה נגיע למצב שרוב השירותים יהיו בהמשך נגישים רק לכ-70% מהאוכלוסייה ו-30% אחרים פשוט לא יוכלו להרשות זאת לעצמם", הוסיפה זיו. "בשל ביטוחים אלה ייפסק בהדרגה הלחץ לעדכון סל התרופות. אחרים, שלא יכולים להרשות לעצמם, פשוט לא יצליחו להדביק את הקצב".



חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נכתב בדו"ח, הצליח להתגבר רק על חלק ממגמות ההדרה, כשמחוץ לחוק נותרו קבוצות שונות החיות בתחומי ישראל. גם בקרב הקבוצות שהוכלו בו אין הנגישות שווה. "לאחרונה נשחקה אף יותר מגמת ההכלה שייצג החוק: תנועה של אוכלוסייה עשירה אל מחוץ למערכת הציבורית לביטוחים פרטיים, מעודדת ניסיונות של המערכת הציבורית להתחרות במגמה זו על ידי הכללת מאפייני הפרטה בתוכה", נכתב.



בכוונת עמותת רופאים לזכויות אדם למסור הדו"ח לעיונם של חברי כנסת, שרים, לוועדת הרווחה של הכנסת ולמנהלי בתי חולים. עם זאת, יו"ר העמותה, ד"ר פילק חושש שגם הדו"חות הבאים לא יצביעו על שינוי מהותי במגמה המדאיגה.