"אני לא יזמית סדרתית, תמיד הייתי שכירה בתפקידים בכירים, אבל עם היזמות הזו אני רוצה להתפתח"

לפני שהקימה את babybis (כתובת: www.babybis.co.il), הספיקה קרן אייל-קוטליצקי, 39, כלכלנית במקצועה, לעבוד בשוק ההון ובהיי-טק ואז קיבלה הצעת עבודה מישראייר. "במשך ארבע שנים ניהלתי את המחלקה הכלכלית של החברה", היא מספרת. "זו היתה תקופה מרתקת, עבודה אינטנסיווית שקשה לדמיין. נשאבתי אליה בכל רמ"ח איברי".



ואז עזבת.



"ילדתי בספטמבר, וזו תקופה לא פשוטה בחברות בסדר גודל של ישראייר - צריך להכין תקציב לשנה הבאה. בחופשת הלידה עם יהונתן ישבתי באמצע הלילה, הנקתי אותו ובמקביל עבדתי עם גיליון אקסל על המחשב. באותם ימים דברים לא הסתדרו ביני לבין המעסיקים שלי, ובאחד הלילות אמרתי 'מספיק. לא עוד'".



ומה קרה אחר כך?



"כשהתפטרתי יהונתן היה בן ארבעה חודשים. פתאום היתה תחושת רווחה. כשהוא היה בן חצי שנה התחלתי להאכיל אותו באוכל מוצק, אז הלכתי לירקן לקנות גזר - וככה הכל התחיל".



ככה זה התחיל? עם גזר?



"החלטתי שאני מאדה אותו, ולא מבשלת. תינוקות הרי לא אוכלים הרבה, מספיק גזר אחד, וזו פרוצדורה - צריך לנקות אחר כך את הבלנדר ואת הכלים שהכנת עמם את המחית. האכלתי את יהונתן ואת מה שנותר הכנסתי למקרר. למחרת המחית כבר לא היתה מספיק טרייה בשבילי. הבנתי שאי אפשר ללכת לירקן כל יום, ומצד שני לא רציתי לקנות אוכל מוכן. התחלתי לקרוא בספרי תזונה של ילדים ובאינטרנט, שוחחתי עם תזונאיות המתמחות בתינוקות ובילדים וגם עם רופאת ילדים והבנתי שאם רוצים לשמור על הערכים התזונתיים, חייבים להקפיא את המחיות. התחלתי לעשות ניסויים. לקחתי תבניות של מאפינס ועירבבתי יום אחד כרובית עם תרד והודו, יום אחר קישוא, בטטה ועוף, ובדקתי מה יהונתן אוהב. פתאום היה לי מוצר".



מכירה מפה לאוזן



אייל-קוטליצקי נשואה לגיא, ד"ר לביולוגיה שעוסק בעריכת פטנטים, ואמא למאיה (12) דניאל (9) ויהונתן, כבר בן שנתיים וחצי. התמיכה מהמשפחה ובעיקר מבעלה שדאג לעודד, היא חלק מהמנוע של היזמות הביתית.



איך העסק התחיל להתגלגל?



"בוקר אחד התחלתי להשתעשע עם צורות וצבעים. קראתי לבעלי והוא אמר שאולי אני צריכה לתת גם לחברות שלי ליהנות מהמזון לתינוקות שהכנתי. הוא אמר לי שאני מוכשרת ואולי יש פה עסק ממשי. עד לאותו רגע לא היה דבר אחד שהרגשתי שאני יכולה לתת לו את כל כולי. כיום, מה שאני עושה, מתחבר לעמקי נשמתי. אני לא יזמית סדרתית, תמיד הייתי שכירה בתפקידים בכירים, אבל עם היזמות הזו אני רוצה להתפתח".



בדצמבר 2006 הקימה אייל-קוטליצקי את העסק שלה והעניקה לו את השם babybis. "נסעתי לפגישות מקצועיות עם רופאת ילדים, תזונאית, מהנדסי מזון", היא מתארת. "פגשתי אנשים כדי להבין את ההבדל בין השלב היזמי שבו אני מצויה כרגע, לשלב שאני פורצת החוצה לרמה הכלל-ארצית. בדקתי איזה מפעל יכול לייצר את המגשים, איך המוצר יגיע מהפריזר שלי לפריזר של הלקוח. חיפשתי קלקרים וצידניות לצורך הפיילוט ועבדתי על עיצוב המדבקות. מבחינתי, כל שלב חייב לעמוד בסטנדרטים גבוהים ביותר, מתהליך ההכנה ועד לאריזה ואופן ההגשה".



לפני ארבעה חודשים החלה המכירה. הייצור, בשלב זה, נעשה במטבח הפרטי. "חברות שלי קונות ומביאות חברות אחרות שלהן, והמשובים חיוביים מאוד", היא מספרת. "אבל העסק עדיין ברמת הפיילוט ובדיקת היתכנות השוק".



למה שאמא לא תבשל לבד? למה היא צריכה אותך?



"זה כמו לשאול למה להביא עוזרת הביתה שתנקה. כולן יכולות לנקות את הבית בעצמן. בתוך כמה רגעים יש לך אוכל מוכן, בריא וקל לשימוש - להוציא מהפריזר ולחמם. הפשטות בעניין זה מה שתופס. כל הבדיקות שעשיתי כיוונו לכך שיש למוצר מקום".



המיתוסים נשברים



מי הלקוחות שלך?



"אנשים רבים אמרו לי שמדובר במוצר שיתאים אך ורק לעשירון העליון, וזה לא נכון. יש אמהות עובדות שקונות אצלי, סבתא שקונה לנכד שלה, זוגות צעירים שעובדים ומעדיפים לבלות בערב עוד שעה עם הילד מאשר לעמוד ולהכין לו אוכל".



ומה הלאה?



"יש תוכנית עסקית ברורה. הכובע של הכלכלנית בולט כאן, אני מגובה במחקרים ובנתונים כספיים. עכשיו אני מצויה בשלב של בדיקת היתכנות וקבלת הצעות לייצור באאוטסורסינג ולשיתוף פעולה עסקי, שיוציא את המוצר מהמטבח שלי ויאפשר ייצור מאסיווי. הרעיון הגיע לסמנכ"ל שיווק של חברת מזון גדולה שמייצרת מוצרים קפואים. הוא ביקש להיפגש, ואני ביקשתי ממנו הצעה לייצור. הוא אמר שלא מתאים לו להיות קבלן משנה, וחשב על שיתוף פעולה. אחרי כמה ימים קיבלתי ממנו מייל שאולי הם יעשו את זה בעצמם, בלעדי".



ובינתיים, אין רווחים.



"אני בונה את העסק מלמטה. אני מאוד מאמינה בזה - לבנות אמינות, לאט לאט, וזה יהיה ככה גם כשזה יגיע לשלב הבא. היקף ייצור משמעותי יהפוך את הרעיון לבעל ערך מסחרי. נכון לעכשיו, אני עומדת בפני איתור המשקיע הנכון כדי להיכנס לפס ייצור. זה הצומת העסקי שבו אני נמצאת עכשיו".



אייל-קוטליצקי השקיעה כמה עשרות אלפי שקלים במיזם. היא סבורה כי תוכל להמשיך במתכונת הנוכחית תקופה ארוכה, אבל זה לא ישתלם כלכלית. "אני מתכוונת להמשיך עם המיזם לפחות עוד כמה חודשים", היא אומרת.



ואם לא יימצא משקיע - מה אז?



"אני אצטרך לכלכל את צעדי, ובינתיים להמשיך במתכונת של הפיילוט. אני אצטרך לחשוב על תוכנית אחרת כדי לממש את היזמות שלי, כמו כל גוף עסקי. אני אמצא פתרון. מצד שני, אני לא צופה מצב שבו אני לא אמצא משקיעים".