הייתי במצוקה, אני מודה. מאות אזרחים חתמו על עצומה הקוראת להדחתי. האו"ם טען שהמצב במחנות הפליטים הוא קטסטרופה. בימין אירגנו הפגנות ענק נגד אלימות השוטרים בעקבות גל מעצרים שהובלתי נגד ראשי המתנחלים. החמאס וארגוני הסירוב המשיכו להשתולל. באחד הימים, סמוך לגדר ההפרדה, הרג פלשתינאי את קצין אבטחה של אחד היישובים. פתאום המצב של אהוד אולמרט נראה לי מובן. גם להטוטן פוליטי מקצועי היה מתקשה לתפקד במציאות המזרח תיכונית הסבוכה. רק שאני עושה זאת במשחק וירטואלי, מול המחשב, ואולמרט פועל במציאות.
את האתגרים הלא פשוטים העומדים בפני ראשי ממשלות בישראל, מנסים להציג אסי בורק ואריק בראון, צמד יזמים ישראלים צעירים, שפיתחו את אחד המשחקים המעניינים בתקופה האחרונה: PeaceMaker (משכין שלום). המשחק, שיצא באחרונה לשוק, מאפשר למשתתפים להתנסות בסימולציה לתפקיד ראש ממשלת ישראל ולתפקיד יו"ר הרשות הפלשתינית. המטרה הסופית: להשכין שלום, אבל לאחר שעתיים של משחק ב-PeaceMaker מבינים שלא מדובר במשימה קלה. אם תיסוגו מהשטחים ותכריזו על מדינה פלשתינית באופן חד-צדדי, תאבדו את התמיכה של דעת הקהל הישראלית. אם תכבידו את ידכם על הצד הפלשתיני, תיזמו התנקשויות, סגרים ומעצרים - הפלשתינאים יתקוממו ותחל אינתיפאדה שלישית. אבל מי שיצליח במשך שעות להתמיד במשימה הסבוכה, יקבל בסופו של דבר את הפרס האולטימטיווי במשחק - פרס נובל לשלום.
גם אם תשחקו בתפקיד יו"ר הרשות הפלשתינית תבינו שהמציאות הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא מצטיירת על מרקעי הטלוויזיה. ארגוני הסירוב לא יהיו מוכנים בקלות לוותר על מאבק מזוין בישראל. מצד שני: האו"ם, ישראל וארה"ב ילחצו עליכם לבצע ויתורים ולנקוט צעדים למען השלום. לא קל.
PeaceMaker נולד כאשר בורק ובראון למדו לתואר שני במסלול טכנולוגיה ובידור באוניברסיטת קרנגי מלון האמריקאית, שם התבקשה כל קבוצת סטודנטים להכין פרויקט מסכם. "הרעיון למשחק נולד לאחר שהבנתי שיש לי אפשרות לעשות כל דבר ללא מגבלה. הבחנו שתעשיית משחקי הווידיאו והמחשב צוברת פופולריות, אבל עדיין הקהל המבוגר מאמין שמדובר במדיום שמתעסק בתכנים דפוקים, שטחיים ואלימים. רצינו לעשות ניסוי ולשבור את המוסכמות לגבי העניין הזה. להראות שאפשר לתכנן הרבה יותר מסתם משחקי ספורט או מלחמה. לנסות לגרום לאנשים להבין את המציאות בזכות משחק מחשב", מסביר בורק.
המשחק פותח ולאט לאט החלו להגיע תגובות של שחקנים מכל העולם. גם התקשורת האמריקאית הביעה עניין רב. בורק ובראון רואיינו לשלל כלי תקשורת, בהם העיתונים "וושינגטון פוסט" ו"ניו יורק טיימס". הזמנות להרצאות החלו להגיע. אחת המעניינות שבהן הגיעה מקטאר, וכך מצאו את עצמם בורק וקבוצת הסטודנטים מפיטסבורג מציגים בפני סטודנטים ערבים את המשחק שפיתחו. בורק מספר כי בקטאר לא למדו אך ורק סטודנטים קטארים, אלא סטודנטים מכל העולם הערבי. "בתחילה הם לא קלטו מאיפה באנו והחווירו לדקה כששמעו שאני מישראל", הוא נזכר בביקור.
איך היו התגובות של הסטודנטים הערבים כששיחקו את המשחק?
"זו היתה הצלחה. אני חושב שהסיבה שהצלחנו איתם, היתה שהצלחה במשחק בצד הפלשתיני, מדברת על הקמת מדינה פלשתינית עצמאית. התוצאה הסופית הטובה במשחק היא שתי מדינות לשני עמים. הם לא זכו לראות מישהו שעושה מאמץ להציג את הפרספקטיווה שלהם. הם לא ראו במדיה הערבית מישהו שהולך לקראתם כל כך רחוק ומציג להם את חזון מדינה פלשתינית".
ואיך הם חשו כשהם שיחקו את הצד הישראלי. כשנכנסו לתפקיד ראש הממשלה של מדינת ישראל?
"זה היה מעניין. אחד הסטודנטים למשל הפציץ את תשתיות החמאס לאחר שחווה פיגוע. הוא טען שהוא כאילו מדמה את אריק שרון, אבל זה לא ממש רציני. בתכל'ס עיצבנו אותו בפיגוע התאבדות - אז הוא הגיב בהתקפה על החמאס".
אולי צריך לתת לפוליטיקאים שלנו לשחק במשחק?
"אני חושב שמי שצריך לשחק במשחק הם אנשים מהרחוב. כל מי שקורא חדשות ומתעניין במה שקורה".
לפני כמה חודשים, עניינו בורק ובראון את חבר הכנסת וראש המוסד לשעבר דני יתום במשחק. יתום מיהר לנקוט פעולות צבאיות שונות, מבלי להפגין פעולות דיפלומטיות כלשהן, והתוצאה הקשה במשחק הגיעה עד מהרה: הפלסטינים התקוממו במסגרת מלחמת אינתיפאדה שלישית.
"הייתי בשוק מאיך שדני יתום שיחק. כל מה שהוא עשה במשחק היה פעולות צבאיות. בלי שום דיפלומטיה, ובסופו של דבר הוא אומר לנו שהמשחק לא מציאותי. הרי כל המטרה במשחק היא להראות שברשותך סט כלים מגוון, ולא כל פעם להפציץ, שזהו הצעד הכי קיצוני שצד מסוים מפעיל", אומר בורק בשעשוע מהול בתימהון.
תגובת דני יתום: "היוצרים מבקשים לרכוב על גבי לטובת פרסום המשחק שלהם ואני מצר על כך. במהלך המשחק הפעלתי שורה של צעדים דיפלומטיים דוגמת, תיאום עם האמריקאים, פגישות עם אבו מאזן וכו' אך יוצריו בחרו שלא לספר זאת.
כמי שעמד בראש המוסד וכמי שהשתתף בכל השיחות עם הפלסטינים הירדנים והסורים, אני קובע כי המשחק הוא כישלון מבחינת הצגת המציאות ואיננו יכול לשמש כמודל לתהליך קבלת החלטות. ניתן להשתמש בו כמדריך בלבד למי שאינו בקיא במצב במזרח התיכון".
מה בעצם המשחק נועד ללמד אותנו?
"לאמריקאים ולאירופאים הוא מסביר את הסיטואציה במזרח התיכון. לנו הישראלים ולפלשתינאים הוא מציג את הצד השני. בתחילה אנשים שמקבלים את המשחק נוטים לשחק את הצד שלהם. פחות נוח להם לשחק את הצד השני. אבל רק כשהסטודנטים הערבים בקטאר שיחקו את ראש ממשלת ישראל, הם הבינו את הצד השני. הם עברו מהפך מחשבתי. לאחר ששיחקו במשחק הם ערכו דיון, ופתאום אתה שומע סטודנטים סורים ומצרים מדברים אחרת. גם אותי הפרויקט לימד על הצד השני. למרות שאני מישראל ושירתתי בחיל מודיעין, וחשבתי שאני יודע הכל על הפלשתינאים, התברר לי שלא ידעתי כלום.
המחסום והסגר כמציאות יומיומית
כשישבתי עם פלשתינאים בארה"ב ליצירת התכנים במשחק, הבנתי שהם רואים את העולם בצורה שונה. יכולתי לא להסכים עם קו החשיבה שלהם, אבל הבנתי שהם רואים את המציאות באופן שונה. אנחנו קוראים בעיתון ידיעה על סגרים או מחסומים ולא ממש מבינים את זה. זה היומיום שלהם. אנחנו חושבים שאם נתנו להם את עזה אז הכל צריך להיות בסדר. עבורם לא מדובר בשינוי גדול".
לאחר לימודיהם פנו בורק ובראון ללטש את המשחק למוצר סופי לקראת יציאתו לשוק. אז גם החל המהלך להקמת חברת הסטארט-אפ שהשניים ייסדו - אימפקטגיימס (ImpactGames). החברה גייסה חצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומחממה בפיטסבורג שמשקיעה בעסקים קטנים. מחיר המשחק הוא 20 דולר, ויש אפשרות להתנסות ב-Demo קצר. עד היום מכרה אימפקטגיימס אלפי משחקים בכ-50 מדינות שונות. החזון של אימפקטגיימס הוא ליצור משחקים דומים ל-PeaceMaker גם עבור סכסוכים שונים אחרים בעולם. את המשחקים הם מעוניינים למכור לכלי תקשורת, שיאפשרו לגולשים לא רק לקרוא ולצרוך חדשות ברשת, אלא גם לשחק את החדשות ולהבין אותן טוב יותר. בעתיד המטרה שהמשחקים יתעדכנו באופן חי באירועים השוטפים היומיומיים. "אני מאמין שנוכל להרוויח מכך לא מעט כסף", אומר בורק.
בורק ובראון אינם מעוניינים להפוך את המשחק למוצר חינוכי, אבל החלום של בורק הוא שספונסרים יקנו את המשחק ויפיצו אותו לישראלים ופלשתינאים באמצעות מערכת החינוך. בשלב זה החלום מתחיל לקרום עור וגידים כשכמה ספונסרים, ערבים וישראלים, הודיעו לאימפקטגיימס שהם מעוניינים לרכוש 50 אלף כותרים ולחלק אותם. ועדיין, החזון שכל תלמיד ישראלי ופלשתינאי ישחק ב-PeaceMaker רחוק מאוד. אולי עד שמערכת החינוך או אנשי עסקים יעשו מהלך נועז ויאפשרו לכל אזרח ישראלי ופלשתינאי לשחק חינם במשחק להשכנת שלום.
אסי בורק: "התוצאה הסופית הטובה במשחק היא שתי מדינות לשני עמים"
גיא גרימלנד
15.4.2007 / 11:00