מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, מעריך כי ניתן להגיע להסכם תוספת שכר היסטורי עם המורים בעלות של כ-2 מיליארד שקל בשנה - כך אומר אבוהב בשיחה עם TheMarker; זאת, לעומת 6 מיליארד שקל לפחות על פי הערכת משרד האוצר. הפער בין שני המספרים נובע מהערכתו של אבוהב כי כי רק חלק קטן מהמורים הקיימים - "דור המדבר" כפי שהוא מכנה אותם - יסכימו להצעת הרפורמה: יותר שכר תמורת יותר שעות לימוד.
המחלוקת העיקרית בין משרד האוצר למשרד החינוך, המייצג את עמדת המורים, היא בנוגע לתמורה שיצטרכו המורים לתת בעבור תוספת שכר של כ-30% שיקבלו. משרד האוצר תובע כי בתמורה יוארך שבוע העבודה של המורים במידה ניכרת. כיום שבוע עבודה של מורים בבתי הספר היסודיים הוא 24-25 שעות הוראה בכיתה בלבד, והאוצר תובע כי תמורת 30% תוספת שכר יגדל גם מספר שעות הלימוד בכיתה בעשרות אחוזים.
משרד החינוך והמורים, לעומת זאת, מציעים תוספת של שעה-שעתיים בלבד בהוראה בכיתה, כלומר, מספר שעות הוראה בכיתה יגדל ל-26 בשבוע. בנוסף הם מציעים כי המורים יתנו עוד כ-11 שעות בבית הספר שבהן יתנו המורים שעות העשרה לתלמידים מתקשים בקבוצות קטנות, יטפלו במטלות מיוחדות (ספריה, טיולים), יקיימו שעות קבלה להורים, יעברו השתלמויות בית ספריות וכדומה.
אבוהב: "ההצעה של המורים היא מהפכה. תוספת של שתי שעות הוראה בשבוע ל-130 אלף מורים פירושה תוספת של 260 אלף שעות לימוד במערכת החינוך. זה מפצה על כל הקיצוצים שהיו בשנים האחרונות. בנוסף, אנחנו מאריכים את יום העבודה של המורה עד השעה 15:30, במקום 13:30 כיום, שמרביתו יוקדש לעבודה של מורים עם תלמידים בקבוצות קטנות. שנים הרי מתלוננים שבלתי אפשרי ללמד בכיתות של 40 ילד, והנה אנחנו משיגים את הפיצול של הכיתות לקבוצות קטנות יותר". אבוהב דחה את טענת האוצר כי מדובר בתוספת שעות פיקטיווית.
שכר דיפרנציאלי למורים הצעירים
עוד מגלה אבוהב כי במו"מ עם הסתדרות המורים (בתי הספק היסודיים) הושגו כבר הסכמות על מתן גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר: למנהלים תהיה גמישות בהעסקת מורים, לרבות הסכמה על מכסת פרישה של 4,000 מורים ותיקים ושחוקים בשנתיים הקרובות, גמישות בקביעת תוכנית הלימוד מעבר לתוכנית הליבה (25% משעות הלימוד יהיו נתונות לשיקול הדעת של המנהל) וכן גמישות תקציבית כך שהמנהל יוכל להעביר תקציבים מסעיף לסעיף בהתאם להצלחתו להגיע להתייעלות וחיסכון בפעילות בית הספר. שכר המנהלים גם ינותק משכר המורים, והמנהלים יחויבו להיות בעלי תואר שני ולעבור הכשרות ניהוליות.
הסכמה נוספת, הכרוכה בגמישות הניהולית, היא של הסכמי שכר דיפרנציאליים: תוספת השכר בתמורה לתוספת השעות לא תוצע לכל מורה. המנהלים יוכלו לבחור לאילו מורים היא מציעים זאת, ובכך יוצע קידום בשכר ובמספר שעות ההוראה רק למורים הטובים יותר. כתוצאה מכך, הקידום בשכר המורים לא יהיה עוד לפי ותק, אלא לפי מספר שעות העבודה - בהתאם להחלטת המנהל.
ההערכה של אבוהב היא כי תוספת השכר והשעות תוצע באופן טבעי בעיקר למורים הצעירים והנמרצים יותר, וכי מרבית המורים הוותיקים גם לא ירצו להגדיל את שעות העבודה בתמורה לתוספת שכר. "דור המדבר", כפי שהוא מכנה את דור המורים הוותיקים הנוכחי, יפרוש להערכתו במהלך השנים הקרובות, ויוחלף על ידי דור צעיר ונמרץ יותר. לכן הוא מעריך כי רק כשליש מהמורים ייהנו מתוספת השכר המוצעת. משום כך תפחת עלות הרפורמה מכ-6 מיליארד שקל בשנה לפי הערכת האוצר, לכ-2 מיליארד שקל בלבד לפי הערכת אבוהב.
שינוי משמעותי נוסף שעליו מסתמנת הסכמה הוא צמצום מספר המכללות המכשירות מורים מ-29 כיום ל-15 בלבד, העלאת רף הקבלה למכללות ובעיקר - העלאת רף הקבלה למערכת החינוך. רק מיעוט מבוגרי המכללות ייקלטו במערכת החינוך, וזאת לפי ציוניהם ולפי ההערכות שהם יקבלו במהלך שנתיים של התמחות (סטאז').
יש לציין כי עם המורים העל יסודיים אין עדיין כל הסכמות על שינויי שכר ושינויי משרה דומים.