תבל - זקוקה לריבית ריאלית של 2.5% לפרוע חובותיה

מאת יורם גביזון

להיטותה של חברת תבל לשים את ידה על כל מנוי פוטנציאלי לטלוויזיה בכבלים הביאה למצב שבו המערכת הבנקאית תהיה בעלת הדעה בכל הנוגע לפרמטרים חשובים בפעילותה. זאת, כמובן, אם היא מעוניינת במימון ביניים שיסדיר את פעילותה עד מארס 2002. לאחר שרכשה 35% מחברת ערוצי זהב בנובמבר 99' תמורת 780 מיליון שקל, מיתמרים חובותיה של החברה ל-2.2 מיליארד שקל, הונה העצמי גירעוני ברמה של 280 מיליון שקל, וגורלה נתון כעת במידה רבה בידי הבנקים.

התלות של החברה בבנקים היא תוצאה של הפסדיה הכבדים, שנמשכו גם ברבעון השני של 2001. תבל הפסידה ברבעון 78 מיליון שקל, בהשוואה ל-52 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2000 ו-114 מיליון שקל ברבעון הקודם.

השיפור בתוצאות לעומת הרבעון הקודם מטעה, שכן הירידה החדה שנרשמה ברבעון בריבית הריאלית שחקה את הוצאות המימון.

הכנסותיה של תבל ברבעון הסתכמו ב-170 מיליון שקל, ירידה של כ-1.4% לעומת הרבעון המקביל וירידה דומה לעומת הקודם, בעקבות הנחות שניתנו למנויים. הכפלת ההוצאות בעקבות הסכמי רכישת תוכן עם האולפנים הגדולים בארה"ב, הביאה לירידה של 40% ברווח הגולמי, ל-22 מיליון שקל.

גידול של 40% בהוצאות השיווק והמכירה לעומת הרבעון המקביל ב-2000 בעקבות תחילת התחרות בחברת הלוויין יס גרם לעלייה בהפסד התפעולי ל-51 מיליון שקל, בהשוואה ל-25 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-49 מיליון שקל ברבעון הקודם.

נתוני הרווח התפעולי בניכוי פחת והפחתות (ebitda) מספקים נחמה מועטה לבעלי המניות. ה-ebitda ירד ברבעון ב-50% לעומת הרבעון המקביל, וב-6% לעומת הרבעון הקודם, ל-14 מיליון שקל. ebitda זו כיסתה 22% מההשקעה ברכוש קבוע ברבעון.

תבל נושאת על גבה חוב של 2.2 מיליארד שקל, וגם בריבית ריאלית של 4% היא זקוקה ל-ebitda חיובי של 22 מיליון שקל כדי לפרוע אותו, וזאת מבלי לבצע השקעה נוספת. תבל השקיעה ברבעון 63 מיליון שקל, ככל הנראה בממירים דיגיטליים, לעומת 108 מיליון שקל ברבעון הראשון, ונראה שרק מצוקת המקורות עמדה מאחורי הירידה בהשקעות.

מנכ"ל תבל וסגן נשיא דיסקונט השקעות , יוסי דואר, אינו אופטימי בנוגע לעתיד. להערכתו, עם המשך פעילותה של יס והתבססותה צפוי גידול נוסף בהוצאות השיווק ובהוצאות לרכש תוכניות, והמשך פגיעה בהכנסותיה של תבל. תבל מעריכה כי נסיבות אלה יגרמו להמשך ההפסדים.

נכונותם של הבנקים להמשיך להשקיע בחברה כסף מלמדת אולי על דעה אחרת לגבי תוצאות התחרות. תבל קיבלה מהבנקים קווי אשראי של 60 מיליון דולר במסגרת מימון הביניים, לא לפני שבעלי החברה הזרימו לה 47 מיליון דולר ברבעון השני.

אם תרצה תבל לקבל את הצעתם של בנקים ישראלים אחרים לקבלת 40 מיליון דולר נוספים, שהם יתרת תוכנית מימון הביניים של החברה, יצטרכו בעלי המניות של תבל לשעבד מניות, והחברה תהיה חייבת לעמוד בתנאים שהציבה המערכת הבנקאית לגבי מספר המנויים, הרווח הגולמי למנוי ויחס כיסוי החוב.

אחד הבנקים, שנתן לחברה הצעה למימון צרכיה ב-3 השנים הקרובות, כולל פירעון אשראי קיים בסכום של 110 מיליון דולר, שמר לעצמו את הזכות שלא להמשיך במימון התוכנית מעבר למימון הביניים, אם זיכיונותיה של החברה לא יומרו ברשיון שכולל שירותי תקשורת נוספים.