כמה עולה למכור מוצר סוכרתי?

צרכנים רבים, לא רק חולי סוכרת, מכירים היטב את תו א.י.ל של האגודה הישראלית לסוכרת, שמופיע על גבי מוצרי מזון ומוצרים אחרים ומעיד כי הם מאושרים על ידי האגודה ומתאימים לחולים. התו מופיע על מגוון מוצרים דיאטטיים ומופחתי סוכר, בהם משקאות קלים (דיאט קוקה קולה וספרייט, דיאט RC קולה, תרכיזי דיאט של יכין, מרמוליייט, עסיס ועוד רבים), גלידות דיאט (כמו גלידל של פלדמן, גלידות של נסטלה, שטראוס, ריאו ועוד), ממתיקים שונים, עוגות דיאטטיות, מעדני חלב וכיכרות לחם קל.

התדמית המכובדת של האגודה ושל התו שלה גורמת לחולי הסוכרת לסמוך על התו ולצרוך בבטחה את המוצרים שהוא מוטבע עליהם. לא ברור עד כמה הם מודעים לעובדה שהחברות משלמות לאגודה אלפי דולרים למוצר מדי שנה - עבור הזכות להטביע את התו על גבי מוצריהן. גם לא בטוח שהחולים מודעים לכך שחברות אחרות שלהן מוצרים ראויים לא פחות לחולי סוכרת, לא נושאות את התו, רק מכיוון שאינן מעונינות לשלם עבורו סכומים כה גבוהים.

עובדה זו מקוממת רבים ומעוררת ביקורת כלפי האגודה הישראלית לסוכרת. "התו הזה ממוסחר", אומר ד"ר מיכאל קופלר, מנהל היחידה לסוכרת בבית חולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב, "על אף שאני מאמין שחלק גדול מהמוצרים שקיבלו את התו אכן מתאימים לחולי סוכרת, אני יודע גם שיש חברות ומוצרים שללא ספק מתאימים לחולים אך לא קיבלו את התו מכיוון שאינן רוצות לשלם. התוצאה היא שקבוצה גדולה של חולי סוכרת מפסידה מזונות שיכולים להתאים לה".

לדבריו, "נכון שמצד אחד מדובר במטרה טובה, ושהכסף מיועד לשמש למטרות ראויות ולטובת הסוכרתיים, אך מצד שני צריך לתת לחולי סוכרת את כל המידע על כל המזונות, בלי הפרדה בין מי שמשלם למי שלא מעוניין לשלם. המצב הנוכחי מונע מחולים מוצרים טובים, מכיוון שבתום לב הם נוטים לרכוש רק מוצרים שנושאים את התו, על אף שאולי דווקא המוצר הזה פחות טוב, או יקר יותר".

ד"ר שמוליק בכר, מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס, מבהיר: "הבעיה הנוצרת במצב כזה היא שסביר שהציבור רואה בתו המלצה לקניית מוצרים ולכן יעדיף את נושאי התו על פני אחרים - גם אם הם מתאימים לסוכרתיים באותה המידה".

הסכומים שגובה האגודה מהחברות אינם מבוטלים, בלשון המעטה. האגודה לא השיבה ישירות לשאלתנו בנוגע לעלותו של התו, אך חברות מסחריות הנושאות את התו דיווחו לנו על סכומים של אלפי דולרים לכל קו מוצרים מדי שנה.

"אנחנו חשים שזו מסחטת כספים", אמרו לנו באחת מחברות המזון הגדולות, "אך חוששים להפסיק להשתמש בתו ולאבד את קהל הסוכרתיים". באגודה אומרים בהקשר זה: "העלות היא עבור חברות באגודה והיא נגזרת מהשירותים השונים שמקבלות החברות. התשלומים מיועדים למימון מתן שירותי חינם לחברי האגודה בפרט ולחולי סוכרת בכלל".

לא כולם נכנעים לתכתיב: חברת למפדוס בע"מ, המייצרת 14 מוצרים תחת המותגים "מתוק וקל" ו"סוכרה דיאט", החליטה כבר לפני שנים שלא לרכוש את התו. זאת על אף שמדובר במוצרים ייעודיים לחולי סוכרת ולאנשים שרוצים לשמור על גזרתם. בכיר בחברה אמר ל-TheMarker: "מאחר שהעלויות של התו גבוהות מאוד ומתחדשות בכל שנה - החברה לא מעוניינת לרכוש את התו מכיוון שהיא מעדיפה לא לגלגל את העלויות שלו על הצרכן. זו קטגוריה לא גדולה ולכן הסכומים האלה משמעותיים מאוד עבורנו ויגרמו לנו להעלות מחירים".

לדבריו, "המוצר שלנו מתאים לחולי סוכרת ואנחנו מביאים זאת לידיעתם בדרכים אחרות, כמו פרסום אצל דיאטניות ושליחת דוגמאות למרפאות".

התוצאה של כל אלה, היא שעל המדפים במרכולים ניתן למצוא מוצרים כמעט זהים - כאשר אחדים מהם נושאים תו א.י.ל, והאחרים לא. כך למשל, בתחום הפריכיות או הלחם העשויים מאורז או חיטה מלאה אך אינם נושאים תו - לעומת מקביליהם העשויים מקמח או מאורז לבן. הדיאטנית הקלינית, מרב מור אופיר, מסבירה את הפרדוקס: "לחולי סוכרת עדיף לצרוך מזונות שמכילים דגנים מלאים ועשירים בסיבים, כי הסיבים מאטים את קצב ספיגת הפחמימות בגוף ולכן תורמים לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם".

אגב, בין רשימת המוצרים הנושאים את תו האגודה גם מכשור רפואי המתאים לסוכרתיים ואפילו קרמים לידיים ולרגליים, תחליבים ועוד. חולי הסוכרת אמנם סובלים מעור סדוק, אך לדברי ד"ר קופלר, "לא ידוע לי על יתרון שיש לקרם מסוים על אחר. כל סוגי הקרמים דומים ומי שמשלם, זוכה בהכשר של האגודה. זה רק עניין של כסף".

רות משה, דיאטנית קלינית המתמחה בטיפול בחולי סוכרת, שהיתה בין היוזמים והממציאים של התו, אומרת כי הכל התחיל כיוזמה חיובית שהתמסחרה והתקלקלה: "הרעיון הראשוני היה שהתו יהווה כלי עזר לסוכרתיים שיקל עליהם את הקנייה. ואולם לדברי משה, משהו השתבש בדרך: "בהקמה חשבתי על טובת הסוכרתיים, אך לצערי האגודה הפכה את זה למין עסק כלכלי, כך שחברות קטנות, למשל, לא יכולות לקבל את התו כי אינן מסוגלות לעמוד בתשלום שגובה האגודה".

בנוסף, אומרת משה, "המוצרים שנושאים את התו הם הרבה פעמים יקרים יותר כי הם נחשבים מוצרי בריאות וכדי לסבסד את התשלום שהחברות מעבירות לאגודה עבור התו. יש כיום לא מעט מוצרים שלא נושאים את התו אבל הם מומלצים וטובים לסוכרתיים, וזה לא הוגן כלפי הסוכרתיים, שרבים מהם קשישים ופנסיונריים ושהפרוטה לא בהכרח מצויה בכיסם".

באגודה הישראלית לסוכרת מודים כי ייתכן מצב שבו למוצר מתאים לחולי סוכרת לא יהיה תו רק מכיוון שלא הוגש לבדיקת העמותה, אך מבהירים כי "תו האגודה מציין כי המוצר נבדק ועמד בקריטריונים של ועדת האגודה הרלוונטית (מזון, ציוד עזר וכד'). בשום מקום לא נכתב ולא מצוין כי המוצרים האלה עדיפים, אלא כי המוצרים מתאימים לחולי סוכרת".

ד"ר בכר אינו מקבל את הטענה הזו: "הציבור לא מבחין בין אישור להמלצה והתו נתפש כהמלצה". מחזקת את דבריו סמנכ"לית שיווק באחד מתאגידי המזון המסמנים את מוצריהם בתו א.י.ל. לטענתה, נוצר סטטוס קוו בנוגע לשימוש בתו שאף שחקן אינו מעז לשבור: "לו הייתי יכולה הייתי מורידה את התו בגלל המחיר הגבוה שלו. אני יודעת שהמוצרים שלנו מתאימים לסוכרתיים, אבל ברור שמבחינה תדמיתית הסרת התו מאוד בעייתית, כי אם אני אוריד והמתחרה ישאיר את התו - זה יפגע במותג שלי".

דוגמה קיצונית למסחור של פעילות האגודה ניתן למצוא באתר האינטרנט שלה, תחת הפרק "תזונה ודיאטה - שאלות ותשובות". העמוד מנוסח ומעוצב ממש כפרסומת למאפיות אנג'ל - הוא משובץ בתמונות של סוגים שונים של לחם מתוצרת אנג'ל ומכיל ארבע שאלות בענייני תזונה לסוכרתיים, כאשר בכל התשובות מזכירה וממליצה האגודה על הלחם של מאפיות אנג'ל.

כך למשל, בתשובה לשאלה: "מהם סיבים תזונתיים ואילו מזונות מכילים אותם", נכתב: "בסוגים השונים של לחם תוצרת מאפיית אנג'ל הרכב הסיבים הוא מגוון וכולל סיבים מסיסים..." בתשובה לשאלה האם חילבה תורמת להורדת רמת הסוכר נכתב: "מאפיית אנג'ל מייצרת לחם אנג'ל קל עם סיבי חילבה". בא.י.ל מסבירים: "ככלל, אנו מקפידים על הפרדת התוכן והמסרים השיווקיים. ב'שאלות ותשובות' נשמט לצערנו המשפט 'מידע שיווקי' - והנושא יתוקן".

טענה נוספת שמופנית כלפי א.י.ל היא שהעמותה אמנם גובה מדי שנה תשלום מחודש עבור התו, אך אינה מבצעת בכל שנה בדיקות מחודשות למוצרים. פרשה שנחשפה באחרונה מדגימה את הבעייתיות בכך: בתחקיר שערך ערוץ 10 בשיתוף המועצה לצרכנות לפני ארבעה חודשים נמצא כי כמה סוגים של לחם קל, שעל גבי חלקם מתנוסס תו א.י.ל, מכילים הרבה יותר קלוריות (עד כדי פער של 50%) מכפי שמצוין על התווית שלהם.

באגודה משיבים כי "קביעת התאמת מוצר מזון נובעת מעמידה בקריטריונים, הכוללים רכיבים רבים ושונים, שנקבעו על ידי ועדת ההיגוי של ועדת המזון. בבדיקת מוצרי מזון אנו מדגישים התאמת הכיתוב על ההתוויות להרכב המזון. בתוך התקופה נעשות מעת לעת בדיקות מדגמיות ו/או בדיקת רוחב. בדיקה כוללת נעשית בעת שינוי רכיב כלשהו במוצר או כאשר נקבע שינוי בקריטריונים על ידי ועדת ההיגוי של ועדת המזון. זה לא מכבר הסתיימה בדיקה מקיפה של כל הלחמים נושאי תו האגודה. האגודה ממשיכה בתהליך של בדיקת רוחב למוצרים אחרים (דוגמת יוגורטים למיניהם)".

דוגמה נוספת לבעייתיות הקשורה בתו: לפני כשנתיים פורסם ב-The Marker כי עוגיות שוקולד של חברת קוקימן שנשאו תו א.י.ל הכילו שומן טראנס - שומן מסוכן שקשור בסיכון מוגבר לסוכרת ובעמידות לאינסולין. במקרה הזה הגיבה א.י.ל באומרה כי התו יוסר מהמוצר עקב עדכון הקריטריונים לקבלת התו ועקב אי התאמת המוצר אליהם.

למרות הביקורת כלפי התו, קשה להתעלם מכך שהוא עונה על צורך אמיתי של חולי סוכרת בסימון פשוט וברור שמאפשר להם לדעת כי המוצר מאושר לשימושם. עם זאת, כל אנשי המקצוע ששוחחנו אתם הסכימו כי חייב להיות פתרון מוצלח יותר, שמנטרל את כל הבעיות הגלומות בתו א.י.ל.

לדברי שולמית נוס, יו"ר האגודה לסוכרת נעורים ואם לילדה סוכרתית, "ראוי היה שמשרד הבריאות הוא זה שיאשר את התו, יפקח עליו באופן צמוד וייתן לו את ההכשר. מתפקידו של המשרד לוודא שהבדיקה שנעשית מקיפה ומעמיקה, מכיוון שבעבר נתקלנו מספר פעמים במוצרים שהתו מופיע עליהם, אך במפורש לא התאימו לאוכלוסייה של סוכרת נעורים".

במשרד הבריאות מבהירים: "תו האגודה הישראלית לסוכרת אינו בפיקוח ובאישור של משרד הבריאות", אך מציינים כי בהחלט ייתכן שבעתיד ייקבעו תקנות שיאפשרו לחברות לציין מסר ייעודי על גבי האריזה או בפרסומת, לאחר שיקבלו את אישור המשרד כי המזון מתאים לצרכים המיוחדים של קהל היעד. בינתיים, ממליץ ד"ר קופלר לחולים "להסתכל על המרכיבים של המוצר ולא רק על תו כזה או אחר".

שימו לב!

מוצרים שתו א.י.ל אינו מופיע עליהם אינם בהכרח מזיקים לסוכרתיים. כדי לוודא זאת, יש לקרוא את רשימת הרכיבים על המוצר

הידעתם?

יש הטוענים כי מוצרים המתאימים לסוכרתיים ולא נושאים את התו עשויים להיות דווקא זולים יותר, מכיוון שיצרניהם חוסכים את התשלום לאגודה