ועדת וינוגרד נעזרת במשפטנים למנוע פרסום העדויות לפני דו"ח הביניים

מאת: עמוס הראל וניר חסון



ועדת וינוגרד החלה במסע ציבורי נגד פרסום העדויות ששמעה טרם הגשת דו"ח הביניים, הצפוי בסוף השבוע הבא. חברים בוועדה פנו בימים האחרונים באופן לא רשמי לבכירים בצה"ל, בניסיון לתאם עמדות בנושא, ובנוסף החלו לגייס משפטנים, אנשי ציבור ושופטים לשעבר שיתמכו בדרישתה המפורשת שלא לפרסם את הפרוטוקולים בשלב זה. בג"ץ אמור להכריע עד סוף השבוע אם לקבל את עמדת הוועדה.



חבר ועדת וינוגרד דחה אתמול את הטענות שהושמעו באחרונה כאילו מטרת ההתנגשות שלהם עם בג"ץ היא רק להגן על העדים. "יש פה סוגיות עקרוניות של התערבות בניהול הזמן וסדר העבודה של הוועדה. אנחנו מנסים לעשות מה שראוי בעינינו לאנשים הממלאים תפקיד ציבורי לעשות - לפעול על פי מיטב שיפוטם ואמונתם. לא על פי איך שדברים מוצגים", אמר.



לדבריו, פרסום התמלילים המקוטע בשל הצנזורה עלול אכן לפגוע בעדים, אך ישנם נימוקים חשובים ורבים אחרים נגד פרסום הפרוטוקולים, בין היתר היכולת של הוועדה להמשיך ולמלא את תפקידה ללא "אימת התקינות הפוליטית".



עיקר המאבק של הוועדה מתמקד כעת בנימוק שפרסום מוקדם של הפרוטוקולים ייצור רושם ציבורי מוטעה בדבר תוכנו של הדו"ח. בימים האחרונים שורר מתח רב בין הוועדה לבין בג"ץ עקב המחלוקת ושני חברים בוועדה, פרופ' רות גביזון והאלוף (מיל') מנחם עינן אף שקלו להתפטר אם יחליט בג"ץ על פרסום העדויות לפני דו"ח הביניים.



בנוסף, מוטרדים חברי הוועדה מההשלכות של עצם פרסום העדויות המפורטות. הדאגה נוגעת לא רק לעדויות שלושת הבכירים - ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ - אלא לעדויותיהם של קציני צה"ל. אחד מחברי הוועדה אמר השבוע כי הפרסום עלול לפגוע פגיעה קשה בכ-30 קצינים בשירות פעיל שהעידו בפניה.



זאת, משום שהקצינים התבטאו בחופשיות ובמקרים רבים הטיחו ביקורת קשה במפקדיהם ובעמיתיהם, על סמך הנחה כי דבריהם יישארו חסויים. אחד מחברי הוועדה אמר, כי הוועדה מחויבת להגן על קצינים אלה, שפרסום דבריהם עלול להעמיד את המשך הקריירה הצבאית שלהם בסכנה.



הפנייה הבלתי רשמית מהוועדה נעשתה לפרקליטות הצבאית, בשני מישורים: האחד נועד להבטיח כי אנשי הצנזורה הצבאית והמחלקה לביטחון מידע (מחב"מ) במטכ"ל העוברים על הפרוטוקולים יפעלו מתוך שיקול דעת רחב של הגנה על הקצינים, בעת פסילת העדויות. השני, לבחון אם קיימת הצדקה משפטית נוספת למניעת פרסום עדויות הקצינים.



אחד הרעיונות שנשקלו היה הסתמכות על סעיף בחוק השיפוט הצבאי, הקובע חיסיון לתחקירים צבאיים. לפי גישה זו, כשהקצינים דיברו בוועדה על ממצאים מהתחקירים הצבאיים, ניתן לפסול את הפרסום בנימוק שסעיף חיסיון התחקיר אוסר זאת. חברים בוועדת וינוגרד וגורמים המקורבים לה מקפידים לציין בשבועות האחרונים, בשיחות עם עיתונאים, כי הוועדה לא תהיה "בובה" של אולמרט וכי הדו"ח צפוי להיות חריף ונוקב באופן שיפתיע את מבקרי וינוגרד.



אחד מהם אמר כי ועדת וינוגרד לא תחזור על "העוול של ועדת אגרנט", שבחקירת מלחמת יום הכיפורים הסיקה מסקנות רק נגד הדרג הצבאי ופסחה על הדרג המדיני. לדבריו, "הדרג המדיני והצבאי כאן נמצאים באותה סירה. שניהם לא סיפקו את הסחורה - ולכן לא תהיה אפליה ביניהם במסקנות הוועדה".



מקורבי ראש הממשלה טענו באחרונה, כי הוא עצמו גיבש את עמדתו נגד פרסום הפרוטוקולים לאחר שיחה בעניין עם הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי ואלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, שהתריעו בפניו על השלכות הפרסום.



בימים האחרונים הביעו אנשי הוועדה אופטימיות לגבי האפשרות כי בג"ץ לפחות ייתן להם לסיים את דו"ח הביניים ולפרסמו לפני המשך פרסום הפרוטוקולים. עם זאת, גורמים המקורבים לוועדה מעריכים, כי השופטים השתכנעו שעד לפרסום דו"ח הביניים, צריכים חברי הוועדה להקדיש עצמם לנושא זה ולא לעבוד על פרסום העדויות ולהפוך "לאנשי פרוטוקול", כדברי מקורב לוועדה.



כחלק מהמאבק שלה נעזרת הוועדה גם בשירותיו של עו"ד צבי אגמון, מבכירי עורכי הדין האזרחיים בארץ ומתמחה בנושא ההגבלים העסקיים. אגמון התבקש לעזור לוועדה לאחר שבג"ץ הוציא את צו הביניים במהלך חג הפסח. אתמול התבטאו בזכות הוועדה השופט לשעבר יעקב טירקל ושר המשפטים לשעבר, טומי לפיד. טירקל אמר אתמול לאתר ynet: "אינני מבין את הדחיפות ואת הלחץ לפרסם את העדויות כבר עכשיו. צריך להניח לוועדה לעשות את עבודתה".