דיון ראשון בביהמ"ש בפרשת קרנות הנאמנות של בנק לאומי

דיון ראשון התקיים אתמול בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופטת זיוה הרמן הדסי, בפרשת קרנות הנאמנות של בנק לאומי. הדיון עסק בבקשה מקדמית שהגישה פרקליטות מסוי וכלכלה למתן אורכה לקבלת תעודת חיסיון.



מדובר בכתב אישום שהוגש לפני כחודש נגד 17 נאשמים - מנהלים לשעבר של קרנות הנאמנות של בל"ל - פיא ופסגות, עובדים בקרנות, ומנהלים ועובדים בכירים של בנק . לנאשמים מיוחסות עבירות של הצעת הטבות בניגוד לסעיף 82 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. כתב האישום מתאר מערכת ענפה ומתמשכת של הענקת הטבות בין השנים 2004-1999 על ידי קרנות פיא, פסגות ולאומי לגורמים שונים בלאומי בכלל וליועצי השקעות בפרט. ההטבות ניתנו על ידי הקרנות ולאומי בקשר עם מכירה, רכישה ופדיון של יחידות בקרנות נאמנות, בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 82 לחוק.



על פי כתב האישום, הענקת ההטבות כללה, בין השאר, מימון עשרות פעילויות חברתיות, לרבות טיולים, ימי וערבי גיבוש, ארוחות במסעדות ובילויים ליחידות השונות בבנק. מימון עשרות פעילויות פנאי ונופש, ובהן אף הטבות אישיות ליחידים לרבות טיפולי ספא, כרטיסים למופעי בידור, ספורט ותיאטרון, ארוחות במסעדות, מתן תשורות אישיות וקבוצתיות ומימון עשרות כנסים מקצועיים שערכו ליחידות שונות בבנק בנושאים הקשורים לפעילותם הבנקאית של יחידות אלה. ההטבות ניתנו כתמריץ להפצת יחידות הקרנות הן בהנפקות והן במהלך הפעילות השוטפת.



הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לאפשר לה שלא לחשוף בפני שלל הסנגורים שבעה דו"חות מודיעיניים שקיימים בתיק, משום שיהא בכך כדי לחשוף שיטות חקירה ומקורות מודיעיניים. ככלל, כל חומר חקירה אמור להיות מועבר לידי הסנגורים עם הגשת כתב אישום, ובמקרה של עריכת שימועים, עיקר החומר אמור לעבור לידיהם עוד לפני השימוע. במקרים חריגים ניתן להוציא תעודת חיסיון לגבי חומר מסוים, ואז ניתן שלא להעבירו לרשות ההגנה. על תעודת החיסיון חותם השר הרלוונטי, ובמקרה זה שר האוצר. תעודת חיסיון אמורה להתקבל לפני הגשת כתב האישום, שכן בהיעדרה, עם הגשת כתב האישום יש להעביר את מלוא החומר.



במקרה זה, טענה המדינה, כי מטעמים ביורוקרטיים-טכניים, שר האוצר לא התפנה עדיין לחתום על תעודת החיסיון, ובשל משך הזמן שחלף בגין עריכת השימועים הרבים בתיק, היתה דחיפות להגיש את כתב האישום עוד בטרם התקבלה חתימתו. אי לכך, התבקשה אורכה להגשת תעודת החיסיון החתומה.



הסנגורים טענו כי מאחר שלא היתה תעודת חיסיון חתומה במועד הגשת כתב האישום, הפרקליטות היתה מחויבת להעביר לידיהם את מלוא חומר החקירה, לרבות הדו"חות המודיעיניים. עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ועוה"ד יהודית תירוש וגיא דביר, השיבו כי בפרקטיקה זה לא עובד כך, ופעמים רבות יש צורך להגיש כתב אישום עוד לפני שהתקבלה תעודת החיסיון החתומה.



השופטת הרמן-הדסי הודיעה כי תתן את החלטתה בעניין בימים הקרובים.