השפעות המעבר לתקינה חשבונאית בינלאומית, IFRS, אינן פוסחות גם על חברות דירוגי האשראי. גם חברות אלו צריכות להתרגל למערכת החדשה ולדרג את החברות באופן שישקף נכונה את החוסן הפיננסי שלהן, בלי להביא בחשבון עיוותים הנגרמים משינויים בשפה החשבונאית.
בחברת דירוג האשראי מעלות אומרים כי מכיוון שהדו"חות מהווים רק בסיס לעבודה הכלכלית שעל פיה נעשה הדירוג - הרי שדירוג האשראי של חברות, שהתבסס על מידע מלא ושקוף, לא יושפע מהמעבר לתקן החדש. ואולם, לדבריהם, ייתכנו הפתעות. במעלות מציינים כי עיקר העבודה מוטלת על החברות, וכי הן חייבות לבצע עבודת הכנה אינטנסיווית כדי שציבור המשקיעים יבין את ההבדלים שיצר המעבר. החברה השנייה בישראל שמדרגת חברות היא מידרוג.
חברות דירוג אשראי מדרגות חברות המעוניינות לגייס כסף ממשקיעים. הדירוג אמור להציג את החוסן הפיננסי של החברה, כשהמקור הראשוני לכך הוא הדו"חות הכספיים.
גדי בארי מ"מ מנכ"ל מעלות אומר כי דירוג האשראי נסמך על בחינה של שני סיכונים עיקריים: הסיכון העסקי והסיכון הפיננסי. אמידת הסיכון העסקי מבוססת, לדבריו, על ניתוח הדו"חות הכספיים בתוספת התאמות דוגמת איחוד ישויות כלולות, הוספת מכירה של לקוחות וטיפול בערבויות חוץ-מאזניות. הערכת הסיכון הפיננסי נעשית באמצעות בחינה של ארבעה פרמטרים מרכזיים: הכנסות ורווחיות, איתנות פיננסית, נזילות ונגישות למקורות מימון וכן תזרים מזומנים ויחסי כיסוי החוב.
המעבר ל-IFRS, להערכת בארי, עשוי להשפיע על החברות בעיקר בקריטריונים של הכנסות, רווחיות ואיתנות פיננסית. עם זאת בארי מדגיש כי ההשפעה על הדירוג תורגש רק אם ייחשף בדו"חות מידע חדש שלא יושם בדירוגים קודמים.
פרמטר נוסף שעשוי להיות מושפע מהמעבר ל-IFRS הוא המסגרת הדירוגית הפיננסית, שמבטאת את היחסים הפיננסיים שחברת הדירוג מצפה כי החברה תעמוד בהם. במקרה של שערוך נכסים, שישפיע על מדיניות החלוקה של דיווידנדים - דבר שצפוי לקרות בחברות נדל"ן - גם אם כתוצאה מהמעבר ייווצרו עודפי שווי אדירים ברישום החשבונאי, זה לאו דווקא יעלה את הדירוג. הסיבה, לדברי בארי, היא שהפרמטר הובא בחשבון מלכתחילה.
מנגד, חלוקת דיווידנדים אגרסיווית עשויה ליצור בעתיד בעיות ביחסי כיסוי החוב, ולהשפיע לרעה על הדירוג. בייחוד אם שערוך הנכסים בפעם הראשונה נעשה בעת שהנדל"ן בשיא - הרי שחלוקת דיווידנדים עלולה להרע את יחסי כיסוי החוב בתקופות שפל.
קשיים בהשוואה
המעבר ל-IFRS יוצר גם קשיים בדירוג חברות שאינם ספציפיים לחברה זו או אחרת. כך, המעבר לתקן החדש מגביר את התנודתיות של דו"ח הרווח והפסד - מה שיגרום להגדלת הפערים בין דו"ח זה לבין דו"ח תזרים המזומנים.
"אנליזה דירוגית מחפשת מטבעה יציבות לאורך זמן, כדי לדעת על קיום יכולת החזר מסוימת. התנודתיות מקשה על הדירוג - אם יש תנודתיות, האם נכון יהיה לעשות ממוצע? של כמה שנים?", מסביר בארי. הגברת התנודתיות, לדבריו, גם עלולה להטעות משקיעים שאינם בקיאים בשינויים המתחוללים עקב המעבר ל-IFRS.
קושי אחר שמציין בארי יתעורר בהשוואה ענפית בין חברות ציבוריות לפרטיות, שימשיכו לדווח לפי התקנים הקודמים. הקושי בא לידי ביטוי בעיקר בתחום הנדל"ן, ומקשה על דירוג הענף בכללותו, שכן מעלות מדרגת את החברות גם ביחס לדירוג של החברות האחרות אשר פועלות באותו ענף.
בנוסף, ייווצרו קשיים מיוחדים בשנת המעבר - 2007 - שבה רק חלק מהחברות יבחרו ביישום התקן. חברות אחרות לא יישמו את התקן בשנה זו או שיישמו אותו באופן חלקי בלבד.
"בשנה זו אנחנו צריכים לעשות עבודה קשה כדי להסביר לאנליסטים ולמשקיעים איך דירגנו ולמה - אבל אנחנו לא יכולים לעשות את המהלך הזה לבד", מוסיף בארי. גם החברות הציבוריות צריכות לצאת במסע הסברתי הכולל מצגות למשקיעים וביאורים, כדי שיהיה מובן ממה נובעים השינויים בדוחו"ת".
עם זאת, מסכם בארי, היתרונות במעבר ל-IFRS עולים על החסרונות. לדעתו, המעבר ישפר את יכולת השוואה בין חברות מקומיות לזרות, יקטין התאמות הנדרשות למדידת ערכים כלכליים, בעיקר בנוגע לחברות נדל"ן מכיוון שהדו"ח הכספי כבר כולל התאמות של שווי הנכסים לשווי הוגן. בנוסף, ישתפרו השקיפות ואחריות ההנהלה למצגים שהיא מוסרת - וכך בפני המשקיעים ייחשף מידע שלא פורסם עד כה.
בעולם: מגלים המינוף
נרי בוקשפן, החשבונאי הראשי של חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (Standard & Poor's) העולמית - שותפים אסטרטגיים של מעלות - ממליץ ללמוד מהניסיון שצברו חברות אחרות בעולם שכבר עברו ל-IFRS. "צריך להבין שכל יחידות המדידה משתנות - אבל אין לכך השפעה על המצב הכלכלי. פשוט עכשיו כל השפה משתנה בבת אחת; צריך להבין שמה שמשתנה זה יחידות המדידה.
"דוגמה: אם אדם שוקל 80 קילו ופתאום משתנה משקלו ל-150 קילו - זה נראה שינוי משמעותי. אבל אם יחידת המדידה הראשונה היא קילו והשנייה פאונד - למעשה דבר לא השתנה. אנחנו מנטרלים את ההשפעות המספריות בדירוגים שלנו, אבל גם שאר השוק והמשקיעים צריכים להיות מודעים לכך", מסביר בוקשפן.
הבעיה העיקרית שיוצר המעבר, לדעת בוקשפן, היא בהשוואת ביצועי החברה בשנה לפני המעבר, לביצועיה בשנה שאחריו. בנוסף, מהניסיון שנצבר במדינות שונות לפעמים יש הפתעות ומגלים כי החברה יותר ממונפת ממה שהיה ידוע עד כה.
בעיה נוספת, לדבריו, היא שבמעבר מתגלות לעתים טעויות בדוחו"ת שנעשו בשנים קודמות. כתוצאה מכך החברה צריכה לייצר מצגים חדשים - ובפרק זמן זה החברה לא מספקת דוחו"ת ועלולות להיווצר בעיות נזילות.
בעניין החשש מבעיות נזילות עקב אי-עמידה באמות מידה פיננסיות, אומר בוקשפן כי מהניסיון שנצבר באירופה לא היו בתחום זה בעיות משמעותיות. הדבר נובע מנכונותן של הגופים הפיננסיים המלווים להבין כי האי-עמידה באמות המידה מקורה בשינוי בתקינה החשבונאית וביישום מהיר של יחסים פיננסיים חדשים.
גדי בארי: "השנה נצטרך לעבוד קשה כדי להסביר לאנליסטים ולמשקיעים איך דירגנו ולמה"
אתי אפללו
19.4.2007 / 8:54