פסק בוררות: קיבוץ אינו רשאי להתנות דמי עזיבה בוויתור על זכויות בנכסי הקיבוץ

קיבוץ אינו רשאי להתנות מתן דמי עזיבה לחבר העוזב את קיבוצו בוויתור מראש על זכויותיו בנכסי הקיבוץ בעת הפרטה עתידית של הנכסים - כך פסק בשבוע שעבר עו"ד מיכאל קפלינסקי מרשות השיפוט בהסתדרות, בפסק בוררות תקדימי בעניינה של חברת קיבוץ שעזבה את קיבוצה לאחר 25 שנות חברות.



שבועון הקיבוצים "הקיבוץ" דיווח כי החברה ביקשה מענק עזיבה בסכום המתחייב מהוותק שצברה בקיבוץ, ואולם הקיבוץ התנה את המענק בחתימתה על מסמך ויתורים, לפיו קבלת המענק מותנה בוויתור מראש על כל הזכויות בנכסי הקיבוץ בעת הפרטה.



לטענת הקיבוץ, שיוצג בבוררות על ידי עו"ד אילנה שפרלינג-בוטנסקי, אין כל הצדקה לאפשר לעוזב ליהנות פעמיים - גם ממענק העזיבה וגם מזכויות קניין בנכסי הקיבוץ לאחר העזיבה. עוד טען הקיבוץ שהעיקרון לפיו אין לאפשר לעוזב ליהנות פעמיים מעוגן בתקנות האגודות השיתופיות.



הבורר קיבל את טענת התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד גל פלג, כי לתביעת הקיבוץ שהעוזבת תחתום באופן חד צדדי על כתב ויתור כלפי הקיבוץ אין עילה חוקית, וכי הקיבוץ לא היה רשאי להתנות תשלום המגיע לה מכוח הכללים המקובלים בתנועה הקיבוצית בחתימה על מסמך. כמו כן קבע הבורר כי ספק אם יש הגדרה חוקית השוללת ממי שהיה חבר במועד ההחלטה על שיוך דירות (היום הקובע), אך עזב בסמוך למועד ההחלטה, את זכותו לשיוך.



עם זאת לא שלל הבורר את האפשרות שאם בעתיד יוחלט כי על חברי הקיבוץ לשלם סכום כספי תמורת השיוך, ניתן יהיה לדרוש מהתובעת את התשלום מהכסף שקיבלה עם עזיבתה. הבורר הסכים ללכת לקראת הקיבוץ, המצוי בקשיים כלכליים, התיר לו לפרוס את המענק ופטר אותו מתשלום ריבית על הפריסה.



גורמים משפטיים העריכו שפסק הבורר עשוי להוות עילה להגשת תביעות מצדם של אלפי עוזבי קיבוצים לזכויות בנכסי הקיבוצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים.