הדרך לתיקון מחדלי מלחמת לבנון השנייה עוברת בכיסם של אנשי הקבע, כך קבע לאחרונה הרמטכ"ל הטרי, רב-אלוף [[גבי אשכנזי]], במסגרת סדרת צעדים עליהם החליט לאחר שסיים קריאת מסקנות התחקירים שנערכו בצה"ל ללימוד מחדלי המלחמה.
כפי שפורסם היום ב"ידיעות אחרונות", החליט אשכנזי להעלות תחילה את שכרם של משרתי הקבע בדרגות הזוטרות ובדרגות הביניים כדי להעלות את המוטיבציה להישארותם בצבא. על פי התוכנית תהיה התוספת דיפרנציאלית ותעמוד על שיעור מקסימלי של כ-15% שיינתן לדרגות הנמוכות. התוספת תינתן גם לדרגות הבכירות בשיעורים נמוכים יותר. קצין בדרגת אלוף יקבל תוספת של אחוז אחד לשכרו. זאת בנוסף לתוספת שנתית בגובה שתי משכורות שתינתן לכל קציני הקבע. בדובר צה"ל סירבו היום להתייחס לפרסום.
ככל הידוע לא צפויה התוספת להבחין בין משרתים ביחידות שדה לבין קצינים אקדמאיים וקציני מטה המשרתים במרכז הארץ. גורמים בכירים בצה"ל מעריכים כי אשכנזי הורה שלא לפרוץ את המסגרת התקציבית עליה התחייב צה"ל עם קבלת התוספת לתקציבו לאחר מלחמת לבנון השנייה. לדבריהם, אחרי עבודת מטה שנעשתה באגף משאבי אנוש בצה"ל, הגיע אשכנזי למסקנה שניתן לעמוד בעלויות תוספת השכר מבלי לבקש תוספת תקציב.
לאור הצהרות אלו ייאלץ אשכנזי להורות על קיצוץ בחלקים אחרים של התקציב. לפי שעה, לאור הצהרות של בכירים בצה"ל כי אין מהיכן לקצץ, לא ברור מהיכן יגיע הכסף.
"דרוש צמצום מספר התקנים"
קצין בכיר שפרש לאחרונה מצה"ל אמר היום ל-TheMarker כי לצורך המהלך יצטרך אשכנזי להורות על קיצוץ בתקני כוח אדם במפקדות, ואולי אף על צימצום במספר הקצינים בדרגות הבכירות, תת-אלוף ואלוף משנה. "הבעיה מתחילה מלמעלה - במשכורות הגדולות ובתנאים הנלווים נמנעו מלטפל במהלך השנים. לכל קצין בכיר יש שני כלי רכב לפחות, מטה ומפקדה עתירי כוח אדם ואמצעים נוספים. לא לכל תא"ל יש תעסוקה מלאה המצדיקה העמסת עלות כזו על תקציב צה"ל. ניתן לחלק את העבודה טוב יותר ולצמצם את מספר התקנים", אמר הקצין הפורש.
בשנים האחרונות קוצץ תקן כוח האדם בכ-30% וניבנו מספר תוכניות פרישה למשרתים בקבע. הדגש ניתן על שחרורם של בעלי ותק של עד 10 שנים בשרות ועל הורדת שכר המשרתים בדרגות הקצונה הזוטרות. על המהלך נמתחה ביקורת מתוך צה"ל בטענה שברמת המשכורות שלאחר הקיצוץ אין אפשרות להתחרות במשכורות בשוק הפרטי בעיקר במקצועות הטכנולוגיים עימם מתחרה ענף ההיי-טק.
אולם הקיצוץ לא הגיע לדרגות הבכירות ולתוספות השכר הייחודיות למשרתים בצה"ל. גם הבסיס לחישוב הפנסיה נותר כמעט ללא שינוי. נסיונות של אנשי אגף התקציבים באוצר להתנות את אישור תקציב הביטחון במהלך של קיצוץ שכר בדרגות הבכירות הסתיימו ללא הצלחה.
לפני מספר חודשים החליטה הממשלה על הקמת ועדה בראשות הכלכלן דוד ברודט לבחינת תקציב הביטחון. בין היתר בוחנת הוועדה את תנאי השכר בצה"ל ואת עלות העסקתם של המשרתים בקבע.
רס"ן מרוויח בממוצע 15 אלף ש'
גורמים באוצר אמרו היום כי המהלך של אשכנזי עלול להיות מסוכן לתקציב הביטחון בטווח הארוך. לדבריהם המשמעות האמיתית של תוספות השכר היא השלכתה על הפנסיה שתשולם למשרתי הקבע עם פרישתם. "כל העלאה בשכר משמעותה מיליארדים נוספים בשנים הקרובות".
את מספרם המדויק של משרתי הקבע בצה"ל אסור לחשוף מטעמי ביטחון שדה, אולם את שכרם הממוצע שמחים להציג לתקשורת. כיום הוא עומד על כ-7,377 שקל ברוטו כשבשקלול הממוצע נכנסים גם קצינים ביחידות שדה המשתכרים למעלה מפי 2 הממוצע. אבל גם הנתון הנמוך אינו מובן מאליו. בפועל מדובר על אוכלוסיה שמרבית חבריה מתחת לגיל 27, ללא משפחות או הוצאות קיום גדולות.
כדי לפתור את מצוקת השכר הנמוך דאגו בצה"ל לאפשרויות קידום בשכר שאינן תלויות בדרגה - תוכניות לימודים באוניברסיטה על חשבון הצבא או בהשתתפות בשיעור ניכר, נופש במלונות ונקודות לרכישה בהנחה של מוצרי ספורט מוענקים גם לקצינים זוטרים המשרתים בתפקידים פקידותיים הדורשים מהם יום עבודה של 10 שעות לכל היותר.
מי שנשאר בקבע ומגיע לדרגת רב-סרן או נגד בכיר (רס"ר ורנ"ג) זוכה לשדרוג נאה בשכר. שכרם הממוצע של רס"נים בצה"ל עומד על כ-15 אלף שקל בתחילת דרכם וסא"לים מרווחים למעלה מ-22 אלף שקל בממוצע לפני תוספות על-פי דירוגים ותנאי שירות כמו רכב צמוד.
שיטת הדירוגים משמעותית יותר ככל ששנות הקבע מצטברות. בצה"ל לא מעט קצינים המקבלים דירוג שכר על פי השכלה אקדמית והכשרה מקצועית. כך למשל יכול קצין שלמד על חשבון הצבא לתואר מהנדס לקבל דירוג שכר מהנדסים, גם אם שירותו כלל אינו קשור למה שלמד. במקרים בהם ההשכלה אינה מספיקה הומצא דירוג חדש - דירוג צבאי יעודי או דצ"י כפי שהוא מופיע בתלוש. אלה שאינם יכולים להנות מהדצ"י נהנים מתוספת אחרת שאינה מקובלת בשירות הציבורי - מדעי החברה מועדף (מח"ר מועדף) ואחרים מתוגמלים על-פי דרגת פעילות המכונה "דריכות" המקנה גם היא תוספת לשכר ונגררת עם מי שמקבל אותה גם לתפקידיו העורפיים.
כך יוצא שעל-פי הנתונים שדובר צה"ל מוכן לחשוף מרוויח תא"ל בממוצע כ-31,200 אלף שקל ברוטו לחודש ואלוף מרוויח כ-35 אלף, קצת יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי אליו אמורים להיות תנאיו מושווים. אלא שבשטח המצב שונה - גם על פי נתוניו היבשים של הממונה על השכר באוצר המספרים גבוהים יותר. שכר תא"ל ממוצע על פי הדו"ח הוא כ-35 אלף שקל ברוטו ושכר אלוף מצויין כ-40 אלף. אולם מנתוני שכר כפי שהועברו על ידי משרד הביטחון והגיעו לידי TheMarker עולה כי בתוספת דירוגים כפי שפורטה כאן, משתכר תא"ל ממוצע כ-37 אלף שקל בחודש ושכר אלוף עומד בממוצע על כ-45 אלף שקל.
גיל הפרישה המוקדם יחסית מצה"ל לאלו שהשלימו 22 שנות שירות הפך את סוגיית הפנסיה לעול כבד על כתפי תקציב הביטחון. סעיף הגמלאות בתקציב 2007 עומד על כ-4 מיליארד שקל לשנה ועל פי השנים שעברו יתווספו לו כ-200 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הבאות. במערכת הביטחון טוענים שהסעיף אינו בשליטתם וכי מדובר באוכלוסייה בעלת זכויות, אבל כשבוחנים את גיל הפרישה המקובל היום מצה"ל וכמה כסף ייחסך ככל שהגיל יעלה ויותאם למקובל במגזר הציבורי כולו, ניתן לחשב חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות בלבד ולמעלה ממיליארד בעוד עשור. זאת כאמור עוד לפני ההעלאה הנוכחית