קורסים מוכרים כגמול השתלמות מגלגלים מיליארדים: כ-3.3 מיליארד דולר בשנה מתקציב המדינה

קשה שלא לצחוק כשמדמיינים את המחזה הבא: שעת ערב. כיתת לימוד דחוסה בתחנת המשטרה שבמגרש הרוסים בירושלים. כ-20 איש ואשה, חלקם שוטרים במדים וחלקם בלבוש אזרחי, מנסים להישאר ערים בעודם מאזינים לקלטת חורקת שבה שיעור בסיסי בשפה האנגלית. איש אינו רושם דבר במחברתו. בירכתי החדר יושב מורה משועמם, שנראה כמי שרק מחכה שהשיעור כבר יגמר. ואולם החיוך שמעלה המחזה נעלם כשמבינים כי עשרות כיתות כמו הכיתה המשועממת הזו - שספק אם מישהו מהנוכחים בהן הרחיב את השכלתו - עולות למשלם המסים הישראלי כ-3 מיליארד שקל בשנה, ויעלו עוד כמה מיליארדים טובים בשנים הבאות.



התלמידים שישבו באותה כיתה - בין אם קלטו משהו ובין אם רק חיממו את הכיסא - קיבלו בסוף הקורס תעודה המציינת את השתתפותם וכמובן תוספת למשכורת, המכונה גמול השתלמות. מטרת גמול ההשתלמות היא עידוד הרחבת הידע המקצועי של עובדי הציבור. עובד שעובר השתלמות זכאי להשתתפות בשכר הלימוד ולתוספת שכר לפי היקף הלימודים, שנכללת גם בחישוב הפנסיה. זהו רעיון חיובי לכאורה, אך בפועל נהפך גמול ההשתלמות לכלי שבאמצעותו דואגים האיגודים המקצועיים של עובדי ציבור לתוספת שכר קבועה שעליה איש אינו מעז לערער. זאת גם כשבאוצר נלחמים עד טיפת הדם האחרונה על קיצוצים בשכר במגזר הציבורי. מההסדר הזה נהנים מאות אלפים, בהם עובדי מדינה, עובדי הגופים המתוקצבים (כמו רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, צבא, משטרה והמוסד לביטוח לאומי) ועובדי הוראה.



למעשה מדובר בדרך לפצות את עובדי המדינה - ובעיקר את הזוטרים שבהם - על שכרם הנמוך יחסית. בפועל, במקום לדבר על שכר גלובלי או על תשלום שעות נוספות כמו במגזר הפרטי, הוויכוח הוא תמיד על שכר הבסיס - ואיש אינו מדבר על התוספות.



את הסיפור האמיתי מספרים, כרגיל, המספרים: המדינה מכירה כיום ב-7,500 קורסים כמזכים בגמול השתלמות. מה שנראה כמו תוספת של עוד כמה מאות שקלים בחודש לתלוש השכר הוא למעשה תעשייה המגלגלת מיליארדים.



לפי נתוני האוצר, בשנת הכספים האחרונה העבירה המדינה גמול השתלמות בעבור 55 אלף עובדי מדינה בסך של 150 מיליון שקל. בנוסף שילמה 20 מיליון שקל כהשתתפות בשכר לימוד. ל-270 אלף עובדי הגופים המתוקצבים והרשויות המקומיות הועברו 736 מיליון שקל כגמול השתלמות ועוד כ-100 מיליון שקל כהשתתפות בשכר הלימוד. לעובדי מערכת הביטחון הועברו 880 מיליון שקל ולעובדי מערכת החינוך הועבר סכום כולל של 1.4 מיליארד שקל. בסך הכל מדובר בכ-3.3 מיליארד שקל בשנה, עוד לפני שמחשבים את השפעת התוספת לשכר על גובה הפנסיה שתשולם לאותם עובדים.



האישור נשלל, הגמול לא



ב-1997 הקים משרד החינוך ועדה לאישור קורסים לגמול השתלמות. לוועדה לא היה קשה למצוא כיתה כמו זו שתוארה בפתיחת הכתבה. סיפורים על רמת ההשתלמויות החלו לזרום לממונה על השכר במגזר הציבורי במשרד האוצר ולאגף להשכלת מבוגרים במשרד החינוך. בתחילת העשור הם החלו ליזום ביקורות פתע, שערכו אנשי הוועדה לאישור קורסים, ואחת מהן הגיעה לאותה כיתה במגרש הרוסים.



תמונת המצב העגומה שעלתה מהביקורות הביאה לבחינה מחודשת של כל האישורים שנתנה הוועדה מאז שהוקמה. צוות משותף של משרדי האוצר והחינוך קבע קריטריונים מקצועיים מעודכנים והידק את הפיקוח על הרמה המקצועית של הקורסים. קורסים רבים הפסיקו להיות מוכרים לצורך קבלת גמול השתלמות - אך הגמול לא נשלל מאלה שכבר השתתפו בהם.



באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך הוקמה ועדה מקצועית, הבוחנת את הרמה המקצועית של מוסדות המבקשים להעביר קורסים המוכרים לגמול השתלמות, את רמת השכלתם של המרצים בקורסים ואת תנאי הלימוד. בין תנאי הסף שנקבעו להכרה בקורס לצורך קבלת גמול השתלמות: תואר ראשון למרצים ובתחומים מסוימים גם תואר שני; היקף שעות מינימלי; היקף החומר הנלמד; מספר כיתות הלימוד שמחזיק המוסד; ומערכת מינהלית מסודרת של רישום ודיווח, המונעת כניסה של חובבנים לתחום. המוסדות נדרשים גם להציג הוכחות לכשירות כלכלית, רישום משפטי, אישור מכבי אש ובמקרים מסוימים אף קיומה של ספריה במקום הלימודים. הוועדה מקבלת את תמצית מערכי השיעור, פרטי השכלת סגל המרצים ופרטים טכניים על תנאי הלימוד הפיסיים, ומחליטה בתוך כחודשיים אם לאשר את הקורס.



בין הגופים המעבירים את הקורסים ניתן למצוא מוסדות רציניים כמו מרכזי השתלמויות במוסדות אקדמיים, בתי ספר לשפות, המרכז הישראלי לניהול וחברת ההדרכה למקצועות המחשב ג'ון ברייס. לצדם פועלות לא מעט חברות קטנות עם שמות שכמעט תמיד משולבות בהם מלים כמו "מכון" או "מכללה", שאמורות להעיד על רצינות הכוונות. ברשימה ניתן למצוא גם לא מעט עמותות וגופים ציבוריים, כמו החברה למתנ"סים והמכון לבטיחות וגהות.



הוועדה מפקחת על רמת הקורסים באמצעות חברה חיצונית, שאנשיה עורכים ביקורות פתע שבהן נבדקים נוכחות התלמידים ומשך השיעורים בפועל. על בסיס הממצאים מחליטה הוועדה אם להמשיך לאשר את הקורס או לשלול את האישור. הקריטריונים המהודקים והפיקוח הביאו לצמצום מספר הקורסים בכמעט 50% מאז 2000, אך במשרד החינוך מודים כי הדרך עדיין ארוכה.







בחלק ניכר מהקורסים יש חובת נוכחות ומטלות בסיסיות, אך אין בחינות. גם כשיש בחינות, לא מדובר בבחינות חיצוניות אחידות או בכאלה שעומדות בסטנדרט אקדמי. למרות זאת, בוועדה העליונה שבה חברים משרדי האוצר והחינוך ונציבות שירות המדינה רואים את המצב כרע במיעוטו ומתגאים בשיפור המצב לעומת תחילת העשור.



המטרה: להגדיל את הפנסיה



לפני כמה שנים, עם כניסתה לתפקיד של פקידה בכירה באחד ממשרדי הממשלה, הופצו קורות החיים שלה לעיתונאים. בין פרטי ההשכלה היא לא שכחה לציין שבמסגרת עבודתה בשירות המדינה השתלמה גם בקורס לשזירת פרחים. הקורס, שכבר אינו מוכר לצורך קבלת הגמול, כלל לא היה קשור לתחום המקצועי שבו עסקה. גם כיום, בדיקה באלפון הקורסים המאושרים לגמול השתלמות מעלה מחשבות נוגות: לא ברור כיצד תורמים קורסים ביפאנית או באימון אישי (coaching) לרמה המקצועית של עובדי המדינה. מה לפקיד במס ההכנסה וללימודי שפות אקזוטיות ומה לפקיד בעירייה וקורס בהעצמה אישית?



לפי האלפון, לגמול השתלמות מוכרים גם קורסים במגוון שפות, קורסים ללימוד השימוש בתוכנות משרדיות, קורסים לגישור ופתרון סכסוכים, קורסים להנחיית קבוצות ולמנהיגות וקורס להכרת ארגוני טרור בינלאומיים.



עובד שרוצה לקבל את גמול ההשתלמות צריך להציג את האישורים המתאימים בפני ועדה במקום עבודתו, הבודקת כי לקורס שבו למד יש אישור מהוועדה במשרד החינוך ושהעובד עמד בכל המטלות. אם הקורס שייך לתחום המקצועי שבו עוסק העובד הוא עשוי לקבל גמול נוסף.



בהתחשב בהיקף הכספים שמעבירה המדינה לעובדים כגמול השתלמות ניתן היה לצפות שפקידי ממשלה יידעו לדבר בשלוש שפות, או לפחות ישלטו בכל רזי התוכנות המשרדיות והאינטרנט. ואולם גורמים מקצועיים העוסקים בתחום מצביעים על הסיבה לכך שתג המחיר הגבוה אינו מעלה בהכרח את הרמה המקצועית: "בהרבה מקרים מדובר בעובדים מבוגרים, לפני פרישה לפנסיה תקציבית, שמעוניינים להגדיל את המשכורת שלפיה מחושבת הפנסיה שלהם. הידע שנצבר בקורס, שבמקרה הטוב הוא רלוונטי לתפקיד, משמש בפועל זמן קצר - וכך המרוויח העיקרי הוא העובד ולא הציבור שמשלם על כך".



עשרות בקשות נדחות בשנה



אלפי הקורסים המוכרים לגמול השתלמות הם מקור פרנסה שופע למאות מרצים, שמשלימים בעזרתם את הכנסתם. ואולם רוב שכר הלימוד שמשלמים הלומדים בקורסים מגיע למוסדות הלימוד. האוניברסיטאות וגם האוניברסיטה הפתוחה זיהו מזמן את הפוטנציאל והקימו מרכזי השתלמויות משגשגים, תוך שהם מנצלים את העובדה שמוסדות אקדמיים פטורים מקבלת אישור לקורסים.



בתחום פועלים גם לא מעט יזמים זריזים, שזיהו את מקור ההכנסה הנוח. כמות הקורסים שהוועדה אינה מאשרת מעידה על ריבוי הבקשות ועל חוסר הרצינות של חלק מהן, שמאחוריהן עומד כמובן הרצון להשקיע כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. ההצעות שפסלה הוועדה מעידות גם על יצירתיות רבה במציאת שמות לקורסים. רק לאחרונה נדחו בקשות להכרה בקורסים כמו "בית מדרש יוצר אקולוגי לגברים", "טיפול בפרחי באך", "עיצוב בסיבים", "ציור על משי", "עיצוב ותכנון הבית", "מחול אתני" ו"תורת כתב היד". עיון ברשימה מגלה לא מעט אבסורדים, כמו חברה פרטית המגדירה עצמה כ"חברה לאחזקות והשקעות", שהגישה בקשה להכרה בקורסים בשיאצו לצד בקשה להכרה בקורס בגרפולוגיה. שתי הבקשות נדחו.



מקורות בוועדה מספרים שבכל שנה נדחות עשרות בקשות. לא מעט ממגישי הבקשות שנדחו חוזרים שוב עם הצעות חדשות, העיקר לזכות בדריסת רגל בתחום ולהתחבר לעורק הזהב. לא מעט מהגופים מעסיקים אנשי שיווק, המחזרים אחרי חברים בוועדי עובדים ואחרי פקידים בחברות האחראים להכשרה מקצועית ולהשכלת העובדים. "ברור שחלק מהשיווק הוא פיתוי העובד בגמול הכספי מול ההשקעה הקטנה יחסית בקורס", אומר מקור בוועדה. "גם אם זה לא נאמר במפורש, לא מעט מהעובדים בוחרים בקורסים כאלטרנטיווה קלה וקצרה יותר ללימודים אקדמיים, שמחייבים עמידה בבחינות ואורכים שנים".



לצד הביקורת של אנשי משרד האוצר לגבי הקלות שבה מגדילים עובדי המדינה את שכרם, נשמעת גם ביקורת מצד גורמים מקצועיים בתחום יחסי העבודה. "עם השנים נוצר עיוות מובנה ביחסי העבודה במגזר הציבורי", אומר מומחה לשכר וליחסי עבודה. "השכר הבסיסי הנמוך בשירות הציבורי משמש חומר בעירה מצוין למאבקי שכר, אבל איש אינו נוגע בתוספת גמול ההשתלמות. זו דרך נוחה לשני הצדדים להעביר כסף לעובדים, אבל לצדה יש תופעות נרחבות של ניצול השיטה לרעה מצד עובדים תוך העלמת עין של מקומות העבודה. כך משלמים תוספות פיקטיוויות במקום לקרוא לילד בשמו ולשלם תוספת שכר גלובלית.



"אין ספק כי אדם שרוצה להתקדם בחייו המקצועיים והכלכליים חייב לשדרג את עצמו מבחינת הידע המקצועי. ואולם כמו במגזר הפרטי, צריך שהתמורה לכך תהיה התקדמות מקצועית ועמה עלייה בשכר, כשהקריטריונים להתקדמות הם ידע. לא סביר שאדם יתוגמל על לימודים חלקיים שלא בהכרח משרתים את תחום עיסוקו. רק לימודים מוכרים במסגרת אקדמית צריכים לזכות את העובד בתואר - והתואר הזה ישרת אותו בהתמודדות על תפקידים במכרזים, שבהם הוא ייבחן מבחינה מקצועית. אם כל ההכשרה המקצועית של עובדי המגזר הציבורי היתה מתבצעת במוסדות אקדמיים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, הרמה המקצועית היתה מובטחת והתרומה לציבור היתה גבוהה יותר. רפורמה בתחום תחסוך בטווח הארוך כסף רב לתקציב המדינה".



התנאים המיוחדים של המורים



עובדים במגזר הציבורי שרוצים לקבל גמול השתלמות חייבים ללמוד בקורסים שאישרה ועדה מיוחדת שפועלת באגף להשכלת מבוגרים במשרד החינוך. ואולם עובדי ההוראה נהנים מתנאים מיוחדים. עד לפני כשש שנים לא היה הסכם מחייב בין משרד החינוך לארגוני המורים בעניין הזכאות לגמול השתלמות. ממשרד החינוך נמסר כי בהסכם הקיבוצי שעליו חתמו ארגוני המורים, משרד החינוך ומשרד האוצר נקבע כי עובדי הוראה זכאים לצבור גמול השתלמות מ-16 קורסים - הרבה יותר מעובדי ציבור אחרים. כל גמול מורכב מ-112 שעות לימוד, שלפחות לגבי חצי מהן יש לקבל ציון באמצעות עבודה או בחינה.



"נקבע כי בהשתלמות עם ציון ילמדו מרצים בעלי תואר שני, ובהשתלמויות ללא ציון ילמדו מרצים בעלי תואר ראשון. לפני שלוש שנים החלו ביקורות פקחים בקורסים והשנה החל האגף בהעברת טופסי משוב לכלל ההשתלמויות עם ציון", נמסר ממשרד החינוך.



במשרד דוחים את הביקורת על חוסר ההתאמה בין תוכן הקורסים לבין התחום המקצועי, במיוחד כשמדובר בעובדי הוראה שמגוון הקורסים המוכרים להם הוא הרחב ביותר: "המרצים שמלמדים בהשתלמויות של משרד החינוך נבחרים על ידי צוותים מקצועיים של המשרד, שאף בונים את ההשתלמות עצמה. גופים פרטיים מחויבים לעמוד בקריטריונים של האגף להשתלמות והדרכה לעובדי הוראה לגבי דרגת המרצים".



במשרד החינוך טוענים כי לפיקוח יש שיניים: "נוכחות נבדקת על ידי חתימות המשתלמים בכל מפגש עד 15 דקות מתחילתו. אם המפגש נמשך יותר מארבע שעות נדרשים המשתלמים לחתום בתחילת השיעור ובסיומו. כמו כן, מתנהל רישום נוכחות ביומן ההשתלמות, שמועבר לאגף בסיום הקורס. בפעולות הבקרה נמצאו בכ-100 השתלמויות ליקויים מינהליים, כמו אי העברה של טופסי נוכחות, יומן נוכחות חלקי או אי-נוכחות של רכז מינהלי במקום. המשרד הורה למוסדות המפעילים את הקורסים לתקן באופן מיידי את הליקויים, ואף התרה בהם כי אם יימצאו ליקויים נוספים הקורס ייפסל מיידית".



המטרה: הרחבת אופקים



גמול השתלמות הוא תוספת למשכורת המוענקת לעובדי ציבור שסיימו קורסים והשתלמויות מקצועיות. כדי להיות זכאי לגמול על העובד להשתתף בקורסים שאושרו לצורך העניין ולצבור בהם לפחות 400 שעות לימוד. על הקורסים להעניק לעובד כלים נוספים מעבר לדרוש לצורך מילוי תפקידו. עם זאת, צריך להיות להם קשר כלשהו לתפקיד שאותו ממלא העובד.



גמול ההשתלמות נקבע בהסכמים קיבוציים. ההסכם הראשון נחתם במאי 1979 בין נציבות שירות המדינה לבין ההסתדרות, ומטרתו היתה תגמול הנדסאים וטכנאים. במשך השנים נחתמו הסכמים גם לגבי מגזרים מקצועיים אחרים, וכעת נהנים מגמול השתלמות כל עובדי המגזר הציבורי, כולל צה"ל והמשטרה.