הערכה: העלאות השכר בצבא ימומנו על ידי צמצום מספר הקצינים הבכירים

הדרך לתיקון מחדלי מלחמת לבנון השנייה עוברת בכיסם של אנשי הקבע - כך החליט באחרונה הרמטכ"ל הטרי, רא"ל גבי אשכנזי, במסגרת סדרת צעדים ש אותם קבע לאחר שקרא את מסקנות התחקירים שנערכו בצה"ל ללימוד מחדלי המלחמה.



קצין בכיר שפרש באחרונה מצה"ל אמר ל-TheMarker כי לצורך המהלך יצטרך אשכנזי להורות על קיצוץ בתקני כוח אדם במפקדות ואולי צמצום במספר הקצינים בדרגות תא"ל ואל"מ. "הבעיה מתחילה מלמעלה - לכל קצין בכיר יש שני רכבים לפחות, מטה ומפקדה עתירי כוח אדם ואמצעים נוספים. לא לכל תא"ל יש תעסוקה מלאה המצדיקה העמסת עלות כזו על תקציב צה"ל. ניתן לחלק את העבודה טוב יותר ולצמצם את מספר התקנים".



כפי שפורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות", החליט אשכנזי להעלות תחילה את שכרם של משרתי הקבע בדרגות הזוטרות ובדרגות הביניים כדי להעלות את המוטיווציה להישארותם בצבא. לפי התוכנית תהיה התוספת דיפרנציאלית ותעמוד על שיעור מקסימלי של כ-15% שיינתן לדרגות הנמוכות. התוספת תינתן גם לדרגות הבכירות בשיעורים נמוכים יותר - קצין בדרגת אלוף יקבל תוספת של אחוז אחד לשכרו. זאת בנוסף לתוספת שנתית בגובה שתי משכורות שתינתן לכל קציני הקבע. בדובר צה"ל סירבו אתמול להתייחס לפרסום.



ככל הידוע לא צפויה התוספת להבחין בין משרתים ביחידות שדה לבין קצינים אקדמאים וקציני מטה המשרתים במרכז המדינה. גורמים בכירים בצה"ל מעריכים כי אשכנזי הורה שלא לפרוץ את המסגרת התקציבית שעליה התחייב צה"ל עם קבלת התוספת לתקציבו לאחר מלחמת לבנון השנייה. לדבריהם, אחרי עבודת מטה שנעשתה בצה"ל הגיע אשכנזי למסקנה שניתן לעמוד בעלויות תוספת השכר מבלי לבקש תוספת תקציב.



קיצוץ בחלקים



לאור הצהרות אלה ייאלץ אשכנזי להורות על קיצוץ בחלקים אחרים של התקציב. בשנים האחרונות קוצץ תקן כוח האדם בכ-30% ונבנו כמה תוכניות פרישה למשרתים בקבע. הדגש ניתן על שחרורם של בעלי ותק של עד 10 שנים בשירות ועל הורדת שכר המשרתים בדרגות הקצונה הזוטרות. על המהלך נמתחה ביקורת מתוך צה"ל בטענה שלאחר הקיצוץ אי אפשר יהיה להתחרות במשכורות בשוק הפרטי.



ואולם הקיצוץ לא הגיע לדרגות הבכירות ולתוספות השכר הייחודיות למשרתים בצה"ל. גם הבסיס לחישוב הפנסיה נותר כמעט ללא שינוי. ניסיונות של אנשי אגף התקציבים באוצר להתנות את אישור תקציב הביטחון במהלך של קיצוץ שכר בדרגות הבכירות הסתיימו ללא הצלחה.



לפני כמה חודשים החליטה הממשלה על הקמת ועדה בראשות הכלכלן דוד ברודט לבחינת תקציב הביטחון. בין היתר בוחנת הוועדה את תנאי השכר בצה"ל ואת עלות העסקתם של המשרתים בקבע. גורמים באוצר אמרו אתמול כי המהלך של אשכנזי עלול להיות מסוכן לתקציב הביטחון בטווח הארוך. לדבריהם המשמעות האמיתית של תוספות השכר היא השלכתה על הפנסיה שתשולם למשרתי הקבע עם פרישתם. "כל העלאה בשכר משמעותה מיליארדים נוספים בשנים הקרובות".



כמה מרוויח אלוף



את מספרם המדויק של משרתי הקבע בצה"ל אסור לחשוף מטעמי ביטחון שדה, אך את שכרם הממוצע שמחים להציג לתקשורת. כיום הוא עומד על 7,377 ברוטו, כשבשקלול הממוצע נכנסים גם קצינים ביחידות שדה המשתכרים למעלה מפי 2 מהממוצע. שכרם הממוצע של רס"נים בצה"ל עומד על 15 אלף שקל בתחילת דרכם וסא"לים מרוויחים למעלה מ-22 אלף שקל בממוצע לפני תוספות. תא"ל מרוויח בממוצע 31 אלף שקל ברוטו לחודש ואלוף מרוויח כ-35 אלף, קצת יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי שאליו אמורים תנאיו להיות מושווים. ואולם מנתוני שכר של משרד הביטחון שהגיעו לידי TheMarker עולה כי בתוספת דירוגים משתכר תא"ל כ-37 אלף שקל בממוצע בחודש, ושכר אלוף עומד בממוצע על כ-45 אלף שקל.



בשל גיל הפרישה המוקדם מצה"ל הפנסיה היא עול כבד על תקציב הביטחון. סעיף הגמלאות בתקציב 2007 עומד על כ-4 מיליארד שקל, וייתוספו לו כ-200 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הבאות. כשבוחנים את גיל הפרישה המקובל כיום מצה"ל וכמה כסף ייחסך אם יותאם למקובל במגזר הציבורי, ניתן לחשב חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות בלבד ולמעלה ממיליארד שקל בעוד עשור - זאת כאמור עוד לפני ההעלאה הנוכחית.