"אין שום אירוע נקודתי שיכול להעלות או להוריד את דירוג האשראי של ישראל ביום. אנחנו בוחנים איתנות כלכלית במשך 5-7 שנים ולא בטווח הקצר - לכן גם אם איראן תודיע מחר שיש לה פצצת אטום, זה לא בהכרח ישנה את דירוג האשראי של ישראל שדווקא הפגינה בעבר יכולת מצוינת להתמודד עם משברים"; כך אומרת ג'ואן פלדבאום-וידרה, מהאנליסטים בסוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס שאחראים לדירוג האשראי של ישראל, בראיון בלעדי ל-TheMarker.
ישראל - מקרה יוצא דופן
אחת הסוגיות הקשות שעמה נאלצים להתמודד בסוכנות הדירוג היא לאיזו מדינה או לאיזה גוש מדינות יש להשוות את ישראל. האם ישראל דומה למדינות מגוש היורו, כלומר מדינה מפותחת, אבל עם תוצר נמוך לנפש, או שמא מדובר במדינה מתפתחת כמו סין או ברזיל - אבל עם תוצר גבוה יותר.
התשובה לכך אינה פשוטה, שכן במודי'ס בוחנים פרמטרים רבים. כך, התוצר השנתי לנפש מסתכם בישראל בכ-20 אלף דולר, לעומת תוצר של 17.36 אלף דולר בסלובניה. עם זאת נהנית סלובניה מדירוג גבוה של 2Aa לעומת דירוג A2+ לישראל. סיבה אפשרית לכך היא שהחוב הממשלתי בישראל הוא 88% מהתוצר, בהשוואה ל-30.6% בלבד בסלובניה. ישראל ממוקמת גם ב"שכונה" פחות ידידותית - גורם נוסף המשפיע על קביעת הדירוג.
יוון, לעומת זאת, מציגה תוצר של כמעט 22 אלף דולר לנפש והיא גם חברה באיחוד האירופי - אבל דירוגה נמוך משל ישראל: A1+. הסיבה: חוב ממשלתי אדיר בשיעור 104.8% מהתוצר.
בשורה התחתונה, אין מספר או נתון ספציפי שיכולים להזיז את הדירוג במהירות - במודי'ס מנסים לבחון את המבנה הכללי של המשק תוך התחשבות במרבית הפרמטרים. "את ההחלטה הסופית על רמת הדירוג מקבלת ועדה בת 5 חברים לפחות, שבה לכל חבר יש קול אחד, כשהשיקולים הם יותר איכותיים מאשר כמותיים. זה לא עובד עם נוסחה", אומרת פלדבאום-וידרה.
יש רצון, הבעיה ביכולת
המטרה של סוכנויות דירוג כמו מודי'ס היא פשוטה: לספק תשובה לשאלה מה הסיכוי שמדינה תיקלע למצב של חדלות פירעון - כלומר לא תוכל להחזיר את חובותיה. פלדבאום-וידרה מסבירה כי התשובה לשאלה נחלקת לשניים: הרצון של המדינה לשלם, והיכולת שלה.
"יש מדינות שבהן הבעיה היא ברצון. למשל, ונצואלה (אחת מספקיות הנפט הגדולות בעולם), אקוואדור ואפילו רוסיה. מדינות אלו יכולות לשלם - אבל עשויות להחליט שלא לעשות זאת.
"לישראל, לעומתן, מעולם לא היתה בעיה של רצון. למעשה, מאז ומתמיד הצטיינה ישראל ברצון להחזיר את חובותיה. אנו רואים במשך השנים שלא מדובר בהצהרות בלבד - אלא בהחזר אמיתי של חובות כולל נקיטת הצעדים המתאימים. ה'בעיה' של ישראל היא בדרך כלל בפרמטר השני - כלומר ביכולת ההחזר, כשהסיבה העיקרית לכך היא החוב הגבוה יחסית לתוצר", מדגישה האנליסטית של מודי'ס.
שיפור מתמשך
השאלה הרלוונטית היא כיצד מתבצע דירוג אשראי. פלדבאום-וידרה מסבירה כי איסוף המידע על ישראל מתבצע באמצעות התקשורת הכללית וכמובן באמצעות זרם הנתונים שמפיקים הגופים הרשמיים בישראל, כמו בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פעם בשנה מגיעה פלדבאום-וידרה לביקור בישראל ונפגשת עם נציגי הממשלה והאוצר, עם כלכלנים "וגם עם אנשים רגילים שאנו מכירים".
מודי'ס אינה מעסיקה במישרין אנשי צבא או פרשנים פוליטיים, כדי להעריך את הסיכונים הגיאו-פוליטיים . ואולם פלדבאום-וידרה אומרת כי לפני כל ישיבה מתקיימת התייעצות גם עמם.
במודי'ס סימנו את 2003 כשנה בה החל מפנה חיובי-יסודי בישראל, שעדיין נמשך. קשה להוציא מפלדבאום-וידרה תשובה לשאלה מהו האירוע שיכול להזיז את הדירוג של ישראל. בסוכנות ממעטים להסתכל על אירועים קצרי טווח (גם מלחמת לבנון השנייה לא גרמה לשינוי הדירוג) - ומעדיפים להסתכל על נתוני היסוד של הכלכלה. כך, מביאים בחשבון את שיטת המשטר במדינה, את הרכב האוכלוסייה ("אחת האוכלוסיות הפחות הומוגניות בעולם: דתיים וחילונים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחיים"), את מבנה התקציב ויעדיו וכן את הרפורמות המבניות במשק.
החשיבות שמעניקים לנתונים הללו כה גדולה, עד שגם נתונים היסטוריים, כמו הנסיבות שבהן הוקמה ישראל, מובאים בחשבון. פלדבאום-וידרה מציינת שגם במדינה כמו רומניה, עדיין מתחשבים במבנה הדיקטטורי הקודם - על אף שבוטל לפני כ-18 שנה. הסיבה לכך היא שמדובר בדרך כלל בתופעות מושרשות, ואולי חשוב מכך: בבעיות מהעבר שממשלות נוכחיות עדיין מתמודדות עמן.
ובכל זאת, הדגש המרבי מושם על גובה התוצר וכל מדד חוב אחר הנגזר ממנו, כמו יחס חוב-תוצר. המדד של מודי'ס מנסה להציג את עמידותה של ישראל לזעזועים חיצוניים. "נכון להיום מציגה ישראל מדד חזק", אומרת פלדבאום-וידרה. האנליסטית נותנת לנו להבין שאם יימשכו המגמות המאפיינות את המשק בשנתיים האחרונות - אפשר להניח שדירוג האשראי של המדינה יעלה פעם נוספת. מתי? "אני לא יודעת", היא משיבה.