מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, מציע לעדכן בשיעור ניכר את שכרם של מנכ"לי החברת הממשלתיות. גבאי מציע כי שכר המנכ"לים בחברות הממשלתיות הגדולות יעודכן מכ-40 אלף שקל בחודש כיום לכ-55-60 אלף שקל. גבאי מציע לבחון גם את עדכון שכרם של מנהלי החברות הממשלתיות הקטנות, שגובה שכרם הוא כ-35 אלף שקל.
הצעתו של גבאי, העומד לפרוש מתפקידו, נוגעת בעיקר למנהלי החברות הממשלתיות המובילות - חברת החשמל, מקורות, התעשייה האווירית, הרכבת, תעש והנמלים. ההצעה נועדה לשפר את יכולתה של המדינה למשוך לניהול חברות אלה מועמדים רציניים מהמגזר העסקי, לנוכח העלייה הניכרת בשכר המשולם למנהלים בולטים במגזר העסקי בישראל. להערכתו של גבאי, אנשי עסקים טובים אינם מוכנים כיום לנהל חברות ממשלתיות בשכר הנמוך המוצע בהן, כ-40 אלף שקל בחודש בלבד, ועל כן אין ברירה אלא לשפר את הצעת השכר. להערכתו, העלות הנוספת כתוצאה מעדכון השכר ל-60 אלף שקל תצדיק את עצמה אם היא תביא לשיפור איכות הניהול של החברות הממשלתיות, ובכל מקרה מדובר בהצעת שכר שנחשבת לסבירה ואפילו צנועה במושגי המשק הישראלי כיום.
הכנסת לא צריכה לאשר
גבאי ממקד את הצעתו להעלאת השכר רק במנכ"לים, ולא בעובדים בדרג ניהולי נמוך יותר (סמנכ"לים) או יו"רים, כדי למנוע זליגה של השכר בחברות הציבוריות כלפי מעלה בעקבות עדכון שכר המנכ"לים, וכן כדי לרכך את הביקורת הציבורית שצעד כזה צפוי לעורר - מאחר שהוא יגדיל את אי השוויוניות בשכר במגזר הציבורי.
קביעת גובהו של שכר המנכ"לים בחברות הציבוריות נמצאת בסמכותם הבלעדית של רשות החברות והממונה על השכר, ואינה מחויבת באישור הכנסת או הממשלה. ההצעה לעדכן את שכר המנכ"לים בחברות הממשלתיות הועברה על ידי גבאי לממונה על השכר במשרד האוצר, אלי כהן. כהן אמר ל-TheMarker כי עדיין לא בחן את ההצעה לעומקה, אבל הוא נוטה שלא לעדכן באופן גורף את שכרם של מנהלי החברות הממשלתיות, אלא להשאיר פתח לתשלום שכר גבוה יותר במקרים ספציפיים. משמע, אם יועלה שמו של מועמד בולט לתפקיד של מנכ"ל חברה ממשלתית מסוימת, ויהיה ברור כי אם לא יוצע שכר גבוה יותר, המועמד לא יקבל את הצעת התפקיד, תהיה גמישות לחרוג ממגבלת 40 אלף השקלים בחודש ולהציע לו שכר גבוה יותר - מבלי לעדכן את שכרם של כל מנהלי החברות הציבוריות. עם זאת, כהן הדגיש כי עדיין לא גיבש עמדה סופית בסוגיה.