האם המכרז על לאומי ייפתח בשנית?

איזה חוסר מזל. בשבוע שעבר העבירה קרן סרברוס פנייה רשמית לשר האוצר אז, אברהם הירשזון, ובו בקשה לקבלת ארכה של שבעה חודשים במועד מימוש האופציה להשתלטות על בנק לאומי. בקשת הארכה זוכה לתמיכה של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אך כמו כל אירוע במכרז "המקולל" של לאומי, נראה שגם הפעם מדובר בעתוי האומלל ביותר שניתן היה להעלות על הדעת.

השבוע הודיע הירשזון שהוא משעה את עצמו מתפקיד שר האוצר בעקבות החקירה נגדו. מי שיחליף אותו הוא ראש הממשלה, אהוד אולמרט. הבעיה היא שנגד אולמרט מתנהלת חקירה בחשד שהתערב לטובת מקורביו בדיוק באותו מכרז. ההערכה הראשונית היתה שכדי להימנע מביקורת ציבורית, יאציל אולמרט את הסמכויות שלו בעניין מכרז לאומי לשר אחר - למאיר שטרית או לשר המשפטים, דניאל פרידמן. ואולם אולמרט, שנפגש כבר עם מנכ"ל המשרד, ירום אריאב, הבהיר שלא ימהר למסור את התפקיד כל כך מהר.

הקשיים של קרנות סרברוס-גבריאל לקבל מהממשלה ארכה להשלמת ההשתלטות על לאומי גורמים לנשרים שרוצים לנעוץ את הציפורניים בטרף לצאת לגיחה ראשונה. ל-TheMarker נודע כי שלמה אליהו, שמחזיק ב-10% ממניות הבנק, השלים באחרונה הרכבה של קבוצה שכוללת משקיע מקומי וקבוצת השקעות זרה, שתבקש לרכוש מהמדינה את מניות הבנק שייוותרו בידיה אם סרברוס-גבריאל לא יקבלו את הארכה שביקשו. יחד עם המניות של אליהו תבקש הקבוצה להרכיב גרעין שליטה בבנק.

במקביל, התקבלו בשבועות האחרונים בקרנות פניות מקבוצות מקומיות וקבוצות זרות שהציעו לחבור לסרברוס-גבריאל, כדי לאפשר לה לרדת לאחזקה של פחות מ-5% בגרעין השליטה, מה שיקל על בנק ישראל לתת לקבוצה הזרה אישור שליטה בבנק. ההערכה היא כי בין הפונים מצוי גם שלמה אליהו.

קרנות הגידור סרברוס-גבריאל, שזכו במכרז על מניות לאומי בנובמבר 2005, צריכות להשלים את רכישת כל מניות גרעין השליטה בבנק (20%) עד ה-24 לחודש הבא. מיד לאחר המכרז הן רכשו 10% וקיבלו אופציה לרכוש את יתרת המניות. מימוש האופציה מותנה בכך שהקרנות יקבלו מבנק ישראל אישור שליטה בבנק. המועד האחרון למימוש חל בחודש הבא, אך לצורך קבלת אישור השליטה זקוקות הקרנות לעוד כמה חודשים. בין השאר הן צריכות להמתין לאישור של הנהלת לאומי ואסיפת בעלי המניות שלו למכירת לאומי ארה"ב, מהלך שנחשב כתנאי הכרחי לצורך קבלת אישור השליטה.

ברגעים האחרונים שלו כשר אוצר הספיק הירשזון להורות על הקמת צוות עבודה מיוחד שיבדוק את הבקשה של סרברוס-גבריאל. הצוות שמורכב ממנכ"ל האוצר, אריאב, החשב הכללי, ירון זליכה, מנכ"ל נכסים מ.י, איציק קליין, והיועצת המשפטית של משרד האוצר, ימימה מזוז, החל בדיונים בסוף השבוע שעבר.

חוות הדעת של הצוות תוגש לשר האוצר, והוא אמור לאמץ אותה. מבחינת אולמרט, כל עוד זליכה, שהגיש את התלונה שהביאה לפתיחת החקירה נגדו בעניין לאומי, נמנה עם אנשי הצוות - אין סיבה שהוא לא יהיה שר האוצר שמאמץ את ההמלצות.

עוד לפני שהתחיל הצוות את הדיונים הצהיר זליכה שהוא לא רואה סיבה מיוחדת להאריך לקרנות את האופציה. מנגד, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל נכסים מ.י מודעים לרחשי לבו של הנגיד, שרואה בכניסה של גוף כמו סרברוס הזדמנות מצוינת לקדם את המשק הישראלי. הם צפויים לתמוך באישור הארכה. בערב יום העצמאות טען מעורב במכרז כי גם החשב הכללי התחיל להשמיע זמירה אחרת. "לכל דבר יש שווי כספי וגם להארכת האופציה. עכשיו זו שאלה של כמה זמן וכסף הקרנות יסכימו להוסיף", העריך אותו מעורב במכרז, שמשוכנע שהארכה תתקבל.

באוצר עדיין אין כיוון, אך בכל מקרה ברור לפקידים שכל החלטה שתתקבל תתגלגל בסופו של דבר לבג"ץ. אם ההארכה תאושר, אליהו, נוחי דנקנר, ואולי גם לב לבייב - שהשתתפו במכרז ב-2005 - יטענו שהם מופלים לרעה. אם הארכה לא תאושר, בסרברוס יבקשו הסבר מדוע הם שונים מקבוצת ברונפמן בדיסקונט, או קבוצת סבן בבזק, שקיבלו ארכה למימוש האופציה, וזה עוד לפני שיתחילו לזלוג הדמעות על העיכוב שנוצר בגלל מלחמת לבנון השנייה ומלחמת להמן-פישר שבאה אחריה, שבסופו הוחלף המפקח על הבנקים.

"כשעל השולחן יש שכר טרחה לעסקה בשווי מיליארד דולר - עורכי הדין ורואי החשבון של שני הצדדים לא ייתנו לשלושה פקידים ושר אוצר להפריע בדרך, והם יעשו כל מה שצריך, גם אם זה אומר ללכת לבית המשפט", אמר בתחילת השבוע בכיר באוצר. "המדינה צריכה לקבל החלטה שהיא גם תוכל להגן עליה בבית המשפט", הוא ציין. ברוח הבג"צית צפויה המדינה ללכת על מתכונת "האיזון": ארכה מינימלית של עד חודשיים וחצי, או מקסימום שלושה חודשים. כך תיראה המדינה ככזו שמצד אחד לא נאטמה לבקשות של המשקיעים הזרים, ומצד שני עשתה כל שביכולתה כדי למזער את הפגיעה במתמודדים האחרים שהפסידו במכרז.

לא רק בבנק ישראל מייחסים חשיבות רבה להעברת השליטה בלאומי לסרברוס-גבריאל. בסקירת הבנקים שפירסמו האנליסטים של מריל לינץ' בתחילת השבוע הם הטיבו לתאר את המצב: "כל עוד העברת הבעלות לא הושלמה, התוכניות האסטרטגיות של לאומי לעתיד מוקפאות". ואולם למרות המודעות והרצון הטוב של אנשי הבנק המרכזי, במשרדי הפיקוח על הבנקים בקריית הממשלה מעריכים שגם אם האופציה תוארך, הסיכוי שהקרנות יצליחו להשלים את ההליך שקשור במכירת לאומי ארה"ב - קלוש.

למרות האהדה של הנגיד למשקיעים הזרים, אפשר להתחיל לשמוע את הביקורת שעולה מהפיקוח על הבנקים על התנהלות הקרנות בשנה וחצי האחרונות מאז פורסמו תוצאות המכרז. כך, למשל, תמהים בפיקוח מדוע נזכרו מנהלי הקרנות להמתין עד לרגע האחרון. המגבלה של לאומי ארה"ב, שבגלל החקיקה בארה"ב לא מתאפשר לקרנות לקבל אישור שליטה על לאומי ארה"ב, היתה ידועה מהרגע הראשון. שני המנהלים הבכירים של הקרנות, סטיבן פיינברג ועזרא מירקין, הגיעו לישראל לראשונה כדי לדון בבעיה הסבוכה עם בנק ישראל בערב פסח - חודשיים לפני המועד האחרון למימוש האופציה.

באופן טבעי בקרנות מספרים סיפור שונה ותולים את האשם בסחבת המביכה של מכרז לאומי בבנק ישראל וביתר שאת בפיקוח על הבנקים. בין השאר מספרים המשקיעים הזרים על זמן התגובה האיטי של בנק ישראל. "ברוב המקרים המתנו חודשים עד שקיבלנו תגובה ראשונה על מסמכים שהעברנו לבדיקת הפיקוח", אומרים מקורבים לקרנות הזרות. לגבי האשמות של אנשי הבנק המרכזי לעיכוב בטיפול בסוגיית לאומי ארה"ב, מסבירים בקרנות כי גם כאן מי שאחראי לבלגן הם פקידי הבנק המרכזי: "כשהיתה בעיה במישור אחד של המכרז בפיקוח על בנקים, הם לא רצו להתקדם במישורים אחרים, בלי שבכלל יש קשר בין הדברים".

ההתנהלות של הפיקוח על הבנקים כלפי סרברוס-גבריאל מפתיעה על רקע היחס החם שלו הם זוכים בלשכת הנגיד. מלבד המפקח על הבנקים, דמות מרכזית נוספת בפיקוח הוא סגנו אבי אקשטיין, שאחראי על תחום הרישוי המוסדי - הנפקת רישיונות בנקאיים. התחושה הכללית בקרנות היא שהפקידות הוותיקה של בנק ישראל חוששת לאשר קרנות גידור כמו סרברוס-גבריאל, רק משום שהיא מפחדת ללמוד משהו חדש. ואיך זה מתיישב עם הרצונות של פישר? כאן נראה שדרך החיים של הנגיד האמריקאי-רודזי, שמרגיש כל כך קרוב למשקיעים הזרים, נמצאת בעוכריהם. כחלק מהסגנון האנגלו-סקסי המאופק, מאמין פישר שמקסימום הוא יכול לרמוז לדרגי הביניים שמתחתיו מה הוא רוצה, אבל בשום פנים ואופן לא להנחית עליהם הוראות וגערות, כמו, למשל: "מה לעזאזל עשיתם בשנה וחצי האחרונות?".