"הורדת הריבית עלולה ליצור בועה"

"כוחו של השקל אינו נובע רק מחולשתו של הדולר. לחולשה זו של המטבע האמריקאי יש אמנם משקל בקביעת שער החליפין, אולם אנו סבורים כי כלכלתה של ישראל והרפורמות המבניות שבה, חשובים יותר לקביעת שער החליפין של המטבע". כך כותב האנליסט סרחאן סביק בסקירה שפירסם בנק ההשקעות מורגן סטנלי ואשר כותרתה: "כשכולם אוהבים את השקל".

סביק, האנליסט המסקר את ישראל מטעם בנק ההשקעות מורגן סטנלי, כותב כבר זמן רב אודות הערכתו הגבוהה לשקל, הנובעת מהנתונים המצוינים שמציגה ישראל. כבר באוגוסט 2006 פירסם סביק סקירה שכותרתה "השקל המדהים" ובה כתב כי "השקל עדיין מתומחר בדיסקאונט של 12.5% מול הדולר". בעת כתיבת הסקירה, נסחר הדולר ברמה של 4.40 שקלים ופירוש הדבר כי סביק העריך אז כי שער הדולר אמור להיות פחות מ-4 שקלים.

סביק מציין כי כלכלת ישראל נהנית מצמיחה טובה ומשיפור במאזן התשלומים: כך למשל הציגה ישראל גירעון של 2% מהתוצר בשנות ה-90 ובארבע השנים האחרונות היא מציגה עודף של 3% ואפילו עודף של 5% ב-2006. מדובר בשיפור שזוכה ליתר הערכה, על רקע העלייה במחירי הסחורות. עם זאת, במורגן מציינים כי "על אף שהשקל עדיין נסחר ברמות חסר, הרי שהתחזקותו לרמה של פחות מ-4.1 שקלים לדולר היתה מהירה לעומת ההערכות ויצרה בעיה עבור הבנק המרכזי".

גם במורגן קושרים את הירידה במדד המחירים לצרכן להיחלשות הדולר וכותבים כי אין ירידה בביקושים לסחורות ושירותים. עוד כותבים שם כי הקשר בין הדולר למדד המחירים חזק במיוחד בישראל, בשל המשקל הרב שיש לסקטור הדיור במדד - בשל העובדה שמרבית המחירים בו ננקבים דווקא בדולרים ולא בשקלים.

במורגן כותבים עוד כי בנק ישראל הוריד את הריבית במטרה להחליש את השקל, ובכך להעלות את מדד המחירים לצרכן. "אולם הורדת הריבית לא תביא לתיקון מיידי בשער חליפין" (כלומר לחיזוק הדולר). "מדיניות הורדת הריבית לא צפויה להועיל בטווח הקצר שכן התחזקות השקל היא תוצאה של שיפורים במבנה הכלכלה ושל שינויים מבניים, כך שמדובר בנתון שאין לו קשר ישיר לגובה הריבית".

זו הסיבה שבמורגן סבורים שהירידה במדד המחירים אינה מצדיקה הרחבה מוניטרית (כלומר הורדת ריבית), אשר עלולה להוביל דווקא ליצירת בועות ולתנודתיות יתר בעתיד, ולא בהכרח ליציבות.